title
title
title
title
title
title
משתפים - ממוססת את להב הסכין

ממוססת את להב הסכין - שלומית שניר - 7.9.17

מרוב תכניות

לקראת הקיץ,

אני נרדמת בשמירה,

כשהוא מגיע.

שוב זה קורה לי:

יום רודף יום

ולילה - לילה  

זריחות

ושקיעות אדומות,

ואני – אינני.

נפקדת,

מרחפת

במקומות אחרים.

אולי,

צוללת למעמקים.

"זה בסדר,

אני משתדלת

להירגע,

את אוספת

חומרים

לראשית השנה:

דולה פנינים

מקרקעית-הים,

נוגעת

בנוגה כוכבים,

ממלאת קונכייה

ברוחות נמלטות.

ממוססת את

להב הסכין,

אשר

מונח בפנים

בינך

לבין

עצמך."