title
title
title
title
title
title
משב רוח - חוכמה מקדם

חוכמה מקדם (ספרו של הרב חזי כהן)

 

חזי כהן, בן למשפחה יוצאת עירק, שעלתה לארץ במבצע "עזרא ונחמיה". הוא נולד אחר שיצאו

 הוריו מהמעברה, אך הוא מעיד על עצמו כי הסיפורים על המעברה היו משרשי יניקתו התרבותית.

הרב חזי כהן מורה מופלא לתנ"ך, אשר זכיתי לשמעו במסגרת מדרשת עין-הנצי"ב, מלמד היום בישיבת מעלה הגלבוע.

 

אביו, כך מספר הרב חזי, אמר כי מי שיצא מהמעברה יכול להסתדר עם כל דבר בחיים. הרב חזי בעיני הוא דמות מופת של אדם אשר בנה את עולמו התרבותי בכשרון למזג את שרשי יהדותו המסורתית המזרחית עם החינוך האשכנזי. על פי עדותו חש כמו זר בפנימיה האשכנזית בה למד וחיפש את זהותו השרשית עם תרבות בית אבא.

דווקא בנסיונו להתערות בחינוך האשכנזי חידד את העצמת הזהות השרשית המזרחית. (בעקבות אתרוג כתב עת לעניני חינוך יהדות וחברה).

חוכמה מקדםעתה הוציא ספר אשר שקד עליו חמש עשרה שנה. אנו עשירים בספרי אגדות חסידים, אגדות וסיפורים של יהודי תפוצת אשכנז, הרב חזי כהן בעקבות מסעותיו של אביו יצא למסע משל עצמו וליקט סיפורים על חכמי המזרח.

הוא אומר בהקדמתו לספר: "בחיפושי התרחקתי מסיפורי ניסים המדגישים את הפער בינינו לבין יחידי הסגולה, מחוללי הנפלאות. התמקדתי רק בסיפורי לקח המבטאים הדרכה רוחנית וחינוכית או משקפים את גישתו של החכם לשאלות החיים."

"הספר כולל בקיצור תולדותיהם של שבעים חכמים ממרוקו שבמערב ועד לעיראק שבמזרח, ומגיאורגיה שבצפון ועד לתימן שבדרום".

 

 

קווים משותפים רבים לסיפורים, לדמותם של החכמים ולאגדות חסידיות מפורסמות. קיים שוני, אך הדמיון רב על השוני.

 

הרב צדקה חוצין השני 1876-1961 עלה לארץ ב- 1920, גר בירושלים והקים בית כנסת בשם "שמש צדקה" שבו הקפידו להתפלל עם הנץ החמה.

עם תלמידיו נמנו הרבנים הראשיים הרב יצחק ניסים והרב מרדכי אליהו.

 

                                ואביא סיפורון קטן אחד

                                מתוך הספר העשיר הזה.

 

מפי הרב צדקה חוצין

תשובה – כל השנה

הרב צדקה חוצין נהג לומר לאחר יום הכיפורים דרשה קבועה: הנביא הושע מתאר את תהליך התשובה הראויה

 

לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל-יְהוָה, כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ; יַךְ, וְיַחְבְּשֵׁנוּ. יְחַיֵּנוּ, מִיֹּמָיִם; בַּיּוֹם, הַשְּׁלִישִׁי, יְקִמֵנוּ, וְנִחְיֶה לְפָנָיו." (הושע ו' א-ב).

 

 על כך יש לשאול: מה כוונת הפסוק בהוראה "לכו"? לאן צריך ללכת? אלא שבשעה ששומעים בבית הכנסת תקיעות אנו מחליטים לתקן את דרכינו, ומתפללים שבכך יביא ה' מרפא למחלותינו וצרותינו. אולם כשהחג עובר אנו שוכחים את הבטחותינו. על כן מורה הכתוב "לכו" במובן של תתמידו בתשובה גם לאחר הימים הנוראים, וחותם הכתוב "יחיינו מיומיים" – אלו שני ימי ראש השנה; וביום השלישי – זה יום הכיפורים – אם נקיים את כל מה שהחלטנו לתקן בימי התשובה, אז ורק אז, יקימנו.     (עמוד 200) 

 

 יישר כוחו של הרב חזי על פועלו.