title
title
title
title
title
title
משב רוח - פגישה עם סבתא

פגישה עם סבתא

 

הבוקר, כאשר הבטתי לראשונה במראה נבטה אלי משם סבתי הזקנה. ידעתי כי נפטרה מזה זמן רב. אך היא חייכה אלי משם חיוך עיף ואמרה: מה זה המצב רוח הזה שלך? שמעתי הלילה כי רצית להגיע אלינו...הביטי איזה בוקר מחכה לך. עץ הזית עמוס פרי נושק לשמים, עצי הדקל מתמרים על יד בריכת השחייה ויונים בין כפותיהם, מימי הבריכה מציירים גלי אור על דופן הבריכה והם צלולים וקרים ומחכים לך. ראי, איש לא הגיע – שבע בבוקר הבריכה כולה שלך!! אילו חיים נפלאים מחכים לך הבוקר...את מתגעגעת?? אלי?

כן, חשבתי. הבטתי במראה. סבתי חייכה.

"לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים".

הוא היה חכם קהלת הזקן. יודעת את, חכמת זקנים אין לה תחליף..שוב חייכה. ראיתי את פני שלי נבטות אלי מבעד למראה. וחייכתי. שמעתי את קולה של חברת הנעורים שלי אומרת: מה את מחייכת סתם כך. חיוך של שוטים" ונזכרתי בתורתו של יונג האומרת כי חכמת אבות אבותינו הקשישים מתווה לנו את דרך החיים. אמרתי בליבי "אז מה אם אני מחייכת לי סתם ככה כמו שאומר הבולבול (ע. הלל) "ככה כי שמח לי כל-ככה"

 

  

אבישג