title
title
title
title
title
title
לאסוף את השברים

יחידה מס' 36 של ה- ס"ס הידועה בשם

יחידת העונשין "דירלוואנגר"


ד"ר אוסקר דירלוואנגר יליד שנת 1895, היה מיסדה ומפקדה של יחידת העונשין "דירלוואנגר" מס' 36 של ה-ס"ס שנקראה על שמו.
זאת הייתה היחידה הידועה ביותר לשמצה, ששמה קשור לפשעים הגרועים והנוראים ביותר שנעשו בתקופת מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים.
היסטוריונים וחוקרים כינו אותו רוצח ,פסיכופת ומומחה להשמדה, חסיד של פדופיליה סדיזם ונקרופיליה.
האיש הרע ביותר ב-ס"ס אשר מעטים יכלו להתחרות באכזריותו.
ב-1913 הוא התגייס לצבא הגרמני ובמלחמת העולם הראשונה לחם בחזיתות שונות.
הוא זכה למדליית הברזל בדרגה 2 וסיים את שרותו כקצין בדרגת סגן.
בתום המלחמה הצטרף לימין הקיצוני בגרמניה והשתתף בפעילות אלימה נגד קומוניסטים, לאומנים פולנים בשלזיה העילית ונגד גורמים אחרים.
בשנת 1922 קיבל תואר ד"ר במדעי המדינה מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט.
בשנת 1923 הצטרף למפלגה הנאצית ל-SA  ומאוחר יותר ל- SS.
בין השנים 1928-1931 היה מנהל מפעל טקסטיל בבעלות משפחה יהודית.
בשנת 1934 הורשע ונידון לשנתיים מאסר על אונס ילדה בת 14.
כתוצאה מכך נשלל ממנו תואר ה-ד"ר והוא סולק מהמפלגה הנאצית
לאחר שחרורו מהכלא הוא נעצר שוב באשמת אונס של ילדה נוספת, הוא הורשע ונשלח למחנה ריכוז לעברייני מין סוטים בגרמניה.
בהתערבותו של קוטלוב ברגר ידידו האישי ובכיר ב-ס"ס שהיה מקורב להיינריך הימלר, הוא חזר למפלגה ולכוחות המילואים של ה-ס"ס.
בין השנים 1936-1939 הוא השתתף במלחמת האזרחים בספרד, בתחילה במסגרת לגיון הזרים הספרדי ולאחר מכן במסגרת הלגיון הגרמני.
בהתחשב בשרותו בספרד, הוחזר לו תואר ה-ד"ר על ידי אוניברסיטת פרנקפורט.
בתחילת מלחמת העולם השנייה הוא התנדב לוואפן -ס"ס וחברו בכיר ה-ס"ס ברגר סידר לו את המשימה להקים יחידת עונשין צבאית שתלחם באויבי גרמניה בקרב האוכלוסייה האזרחית באזורי הכיבוש.
היחידה הוקמה במרץ 1940 ולאחר כשלושה חדשים הפכה ליחידה של ממש.
היחידה הורכבה בתחילה מציידים מורשעים מגרמניה ואוסטריה, לאחר שהיטלר החליט לתת חנינה לגברים שהורשעו בצייד לא חוקי.
גברים אלה גויסו כדי להשתמש בכישורי המעקב שלהם אחרי חיות בר, לצורך לחימה בקבוצות גרילה פוטנציאליות בשטחי הכיבוש הגרמני.
הצטרפו ליחידה גם 80 גברים שהורשעו בפשעי סרסרות אשר שוחררו אחרי חצי שנה בכלא.
בהמשך היחידה גדלה וגויסו אליה רוצחים בכוונה תחילה, אנסים ומורשעים בעבירות חמורות.
בספט' 1940 מנתה היחידה 300 איש והיא המשיכה לגדול במשך הזמן.
ב-1.8.1940 הוטל על דירלוואנגר יחד עם יחידתו לשמש מפקד מחנה עבודה ליהודים מאזור לובלין בסטארי דז'יקוב.
בהיותו מפקד מחנה זה הוא ביצע פשעים נגד יהודים במחנה ומחוצה לו וגם נגד אוכלוסייה אזרחית פולנית.
מחנה זה היה נושא לחקירה על ידי שופט ה-ס"ס גיאורג קונרד מורגן, שחקר פשעים שבוצעו במחנות ריכוז מטעם ה-ס"ס.
הוא האשים את דירלוואנגר במעשים של רצח, שחיתות וטומאה גזעית.
לדברי השופט הנאצי "דירלוואנגר היה מטרד ואימה לכלל האוכלוסייה, הוא שב וגירש יהודים מגטו לובלין וסחט כופר"
באותה תקופה אנשי היחידה ביצעו פשעים כמו אונס, רצח, התעללות ושיטות פשע אחרות.
אחד הפשעים הנוראים שבוצעו על ידי דירלוואנגר היה הזרקת רעל סטרכינין לאסירות יהודיות צעירות, הפשטתן והצלפה בהן באמצעות שוט.
האסירות מתו בייסורים ובשלבים, כאשר חייליו צופים במחזה כמקור בידור.
אודליו גלובוצ'ניק, מפקד המשטרה וה-ס"ס באזור לובלין כתב עליו "כאחראי על המין היהודי של דז'יקוב... היה מנהיג מצוין"
פרידריך וילהלם קריגר שהיה מפקד המשטרה וה-ס"ס גנרל-גוברנמן בפולין הכבושה, שהוא עצמו פיקח על פשעים נגד האנושות והיה בעל אחריות לשואה, היה מוטרד מהתנהגותו הבלתי חוקית של דירלוואנגר.
התלונות הרבות נגדו הובילו להחלטה להעבירו בפבר' 1942 לבלארוס לצורך לחימה בפרטיזנים וגורמים עוינים באוכלוסייה.
ב-17.8.42 הפכה היחידה לגדוד מלא , בפבר' 1943 הוקם גדוד שני ובאוג' 1943 הוקם גדוד שלישי שהפך את היחידה לסדר גודל של חטיבה.
כל הפושעים בעבירות חמורות היו רשאים להתנדב ליחידה ובנוסף אליהם שרתו ביחידה כ-300 מתנדבים משטחי הכיבוש בעיקר אוקראינים.
בבלארוס השתתפה היחידה ברדיפה ובמעשי זוועה נגד יהודים וקבוצות אחרות בתוך האוכלוסייה האזרחית המקומית.
הם אנסו ועינו נשים צעירות וילדים ורצחו אזרחים על ידי ריכוזם באסמים ושריפתם.
הם רצחו, רדפו ושחטו יהודים ועינו אותם תוך סיוע לאיינזצגרופן ברצח ולכידת יהודים מסתתרים.
בספט' 1942 דיווח דירלוואנגר לממונים עליו על " הריגתם של 8,350 יהודים, 389 שודדים ו 1,274 חשודים "
בדיווח אחר במהלך מאי-יוני 1943 הוא מדווח על השמדתם של יותר מ-14,000 "שודדים".
לפי הערכות במסגרת פעולות העונשין של היחידה הזאת נרצחו למעלה מ-30.00 אזרחים לפי דיווחים של היחידה, הערכות אחרות הרבה יותר גבוהות מדברות על יותר ממאה אלף שמצאו את מותם בפעולות העונשין האלה.
בדצ' 1943 הוענק לדירלוואנגר על ידי הימלר הצלב הגרמני המוזהב על פעילותו בבאלרוס.
כתוצאה מהתקדמות הכוחות הסוביטיים נסוגה היחידה לכיוון שטחי הכיבוש של פולין וספגה אבדות רבות היות וליחידה לא היה ניסיון בלחימה מול צבא.
גולת הכותרת של פעילותה הרצחנית של יחידת העונשין "דירלוואנגר", הייתה בדיכוי מרד ורשה הפולני שפרץ ב-1.8.1944 לפני 74 שנים.
בתחילת אוגוסט 1944 נשלחה היחידה לדכא את המרד הפולני בורשה לאחר שאורגנה מחדש.
במהלך דיכוי המרד ביצעו אנשי היחידה מעשי זוועה לא יתוארו נגד אוכלוסייה אזרחית.
הגרמנים היו נחושים לדכא את המרד עוד בתחילתו ביד ברזל ולא בחלו בשום אמצעי למטרה זאת. היחידה של דירלוואנגר שהייתה ידועה באכזריותה התאימה למשימה קריטית זאת.
בתאריכים 5-12 באוגוסט 1944 נרצחו בין 40,000-50,000 אזרחים פולנים ברובע וולה בורשה בתוכם יהודים מסתתרים.
הרצח הזה נקרא על ידי הפולנים "טבח וולה" אחד הקשים במהלך מלחמת העולם השנייה נגד אוכלוסייה אזרחית פולנית לא יהודית.
יחידתו של דירלוואנגר פשטה על רובע וולה יחד עם יחידות משטרה אחרות ועברה מבית לבית.
הם הוציאו להורג את כל האזרחים שהגיעו אליהם ביניהם נשים, ילדים וזקנים. נשים רבות עברו התעללות מינית אכזרית ואונס ולאחר מכן נרצחו. ברובע וולה שרפו אנשיו של דירלוואנגר שלושה בתי חולים עם מטופלים בפנים, בעוד האחיות וחלק מהחולות נאנסות ונתלות עירומות יחד עם הרופאים.
לאחר מכן התפרסו חיילי דירלוואנגר באזור העיר העתיקה של ורשה.
שם הוצאו להורג כ-30,000 אזרחים ביניהם לוחמים ואזרחים פצועים בבתי חולים שדה שנורו ועלו באש להביורים.
חיילי דירלוואנגר שרפו אזרחים שרוכזו בין הבתים בבנזין, תינוקות משופדים בכידונים נזרקו מחלונות ונשים נתלו ממרפסות בחלקן לאחר שנאנסו.
הגרמנים ציפו כי מעשה הזוועה הללו ימחצו את רצון המורדים להילחם ולהביא את ההתקוממות לסיום מהיר.
היחידה המשיכה במעשי הזוועה והדיכוי של מרד ורשה עד לסיומו ב-2.10.44. על הדיכוי האכזרי של מרד ורשה ומעשי הזוועה באוכלוסייה ובלוחמים הפולנים, קיבל דירלוואנגר את צלב האביר של צלב הברזל.
באוק' 1944 נשלחה היחידה לסייע בדיכוי המרד הסלובקי נגד הגרמנים ומילאה תפקיד משמעותי בדיכוי המרד שהסתיים ב-30.10.44
בדצמ' 1944 נשלחה חטיבת דירלוואנגר לחזית ההונגרית וספגה נפגעים רבים, אולם התארגנה מחדש והמשיכה להילחם נגד המתקפה הסובייטית הסופית על גרמניה ב-16.4.45 למחרת נפצע דירלוואנגר בקרב ונשלח לעורף.
ביוני 1945 נלכד דירלוואנגר בידי כוחות צרפת החופשית בגרמניה.
הוא נשלח למאסר וחוסל ככל הנראה על ידי שומרים פולנים שזיהו אותו.
על פי הרישומים של הצרפתים הוא נקבר ב- 19.6.1945.
לאחר המלחמה היו שמועות כי הוא עדיין חי ובתגובה לכך מחלקת התביעות המשפטית ברוונסבורג בגרמניה הוציאה את גופתו של דירלוואנגר מהקבר על מנת לאשר את זהותו.
הוא זוהה במקום קבורתו וקברו חוסל לאחר מכן.
בשלהי מלחמת העולם השנייה מנתה יחידתו של דירלוואנגר, ס"ס 36 כ-4,000 חיילים וקצינים שמהם שרדו והמשיכו בחיים רגילים בגרמניה ובאוסטריה כ-700.
אף אחד מחיילי היחידה הזאת ששרד את המלחמה לא הועמד לדין.


http://storage.cet.ac.il/CetForums/Storage/MessageFiles/6766/106120/Forum106120M794841I2.jpg
יחידת העונשין של דירלואנגר במרד ורשא 1944