title
title
title
title
title
title
מטעמים לפרשת השבוע - שבת נחמו פרשת ואתחנן

שבת "נחמו"  - פרשת ואתחנן

 

כחלק מתיאורו של משה רבנו את מעמד הר סיני, מחדד הוא לבני ישראל את החובה לזכור ולא לשכוח את מה שראו ונחרט בליבם: רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ.

שלושה חלקים לציווי – הראשון, לא לשכוח. השני, לדאוג שלא יסורו מהלב. השלישי – להודיע לבנים ולבניהם.

נראה כי היחס בין שלושת הציוויים הללו מתאר מדרג של חיבור לתורה, לחיי תורה, לחוויית ההתגלות המתמדת של מעמד הר סיני המקופלת במפגש עם התורה.

ראשית, ישנה הידיעה, ישנו הזיכרון. לא לשכוח, לא להתכחש, לחזור ולהזכיר – זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל.

שנית, ישנו הלב. לא רק זכרון (שבדרך כלל מקומו במח, בשכל), לא רק 'לא לשכוח את מה שראיתי', אלא גם לוודא כי הדברים מונחים 'על לבבך', ואולי 'בתוך לבבך'. מהודקים לחיים, לרגשות ולהוויה הפשוטה.

שלישית, ישנה תנועת ההודעה לילדים ולנכדים. זו, איננה תנועה של חיוב ומצווה, אלא היא ביטוי עמוק לקשר שיש לאדם (בראשו, בליבו, בחייו) עם התורה. מי שסיגל לעצמו את חיי התורה, מוצא את הדרכים הרלוונטיות להודיע לבניו ולבני בניו, ובמובן מסוים, הוא לא צריך להודיע שום דבר, הוא חי את חייו, והם מתוודעים לגודל מעמד הר סיני, לעומקה של התורה, ליופייה ולמסריה.

 

חכמים ראו בפסוק זה ביטוי לקשר שבין סב לנכדו:

אמר רבי יהושע בן לוי: כל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני.

שנאמר: "והודעתם לבניך ולבני בניך" וסמוך לו "יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב".

 

רבי יהושע בן לוי רואה בסמיכות הפסוקים ביטוי דרשני לאפשרות להחייאת חווית מעמד הר סיני.

נראה כי את דבריו ניתן לקרוא בשני פנים. ראשית, הנכד הלומד מן הסבא (וכמובן, גם מן הסבתא...) מקבל מעבר לתכני התורה גם את המסורת, את ההקשר הבין דורי, את החן והגוון היחודיים כל כך לדורות קדמוניים, המחברים אותו אחורה אל כל הדורות כולם.

אך מעבר לכך, ייתכן ודברי רבי יהושע בן לוי מכוונים אל הסבא עצמו. הוא 'כאילו קבלה מהר סיני', שהרי הלומד עם הנכד, עם הצעירים, עם הדור הבא – מתגלים לו חידושים וסודות שלא ידעם מקודם. לא רק הזקנים מלמדים את הצעירים, אלא גם הצעירים מלמדים את הזקנים. מעמד הר סיני איננו רק תיאור מסורת העבר, אלא יש בו גם מחידוש הדורות וביטוי ליצירת השבילים החדשים בתוך עולמה של התורה.

 

נתברך כולנו בתורה שתהא נזכרת, נוכחת בלב, מדוברת בין דורות, ובעזרת ה' נזכה גם להיות 'כאילו קיבלנוה מהר סיני', הן בהעברת המסורת מדורות קדמוניים לדורות חדשים, והן בהיותנו קהילה שמקבלת מהצעירים לומדי התורה וניזונה מרוחם.

 

שבת שלום, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי