title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - לפרשת קורח

פרשת קורח

 

לאחר ההתרחשויות הדרמטיות שבעקבות מחלוקת קורח וכל עדתו, הכוללות הן את פתיחתה של הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ ובליעתו של קורח ורכושו והן את יציאת של האֵשׁ... מֵאֵת ה', האוכלת אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת, פונה הקדוש ברוך הוא אל משה ואהרן ואומר להם: "הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע. תגובתם המיידית היא: נפילה עַל פְּנֵיהֶם".

 

הקריאה למשה ואהרן 'להרים את עצמם' פורשה על ידי מפרשים שונים כ'היבדלו', כלומר, כהמלצה (או ציווי?) למשה ואהרן להתרחק מהעם ההולך להינגף במגפה. לצד זאת, נראה כי 'הֵרֹמּוּ' מלמד על תנועה אחרת, שחורגת מעבר להיבדלות, ומכוונת להתעלות, להתרחקות אל מקום רם יותר, גבוה יותר.

כך מסביר רבי קלונימוס קלמן אפשטיין, מחבר הספר 'מאור ושמש', ומחשובי אדמור"י פולין בתחילת המאה ה19, שיום פטירתו חל היום (נפטר לפני 194 שנים).

'הרומו' מתוך העדה: פירוש, שתרימו עצמכם למעלה מהם ולא תקשרו עצמכם עמהם'.

 

תנועת ההתעלות של משה ואהרן היא תנועה של התנתקות מהעם, הנמצא במצב ירוד ונמוך, ועליה למעלה גדולה יותר, למקום המתאים, לכאורה, לצדיקים כמשה ואהרן.

אלא שה'מאור ושמש' כורך את ההתעלות הזו עצמה להמשכו של הפסוק - וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע. לדבריו, התעלותם של משה ואהרן תפגע ב'חיותם' של בני ישראל, ומכאן שהקב"ה יוכל לכלותם.

חיבורם של הצדיקים אל שאר העם נותן לעם חיות ויכולת לשרוד משברים שונים, וכביכול, הקב"ה לא יכול לפגוע בעם כל עוד משה ואהרן לא מרימים עצמם ממנו.

 

תגובתם של משה ואהרן - וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם, מלמדת על הצעד ההפוך. משה ואהרן, לפי ה'מאור ושמש', מבינים שהכל תלוי בהם:

והנה משה רבינו ואהרן בשמעם דבר זה הבינו מדברי השם יתברך שהדבר תלוי בהם,

ושהוא פותח להם פתח שֶׁיֵּדְעוּ שעיקר תלוי בהם...

על כן תיכף ומיד אדרבה, קשרו עצמם עמהם וירדו יותר למטה,

וזהו ויפלו על פניהם

 

ה'נפילה' איננה של יאוש ולא רק של תפילה. התיאור של ה'נפילה' הוא התגובה ההפוכה ל'הרמה', זוהי תנועה של מחוייבות עמוקה לעם ישראל, של חיבור אל מי שנמצא כרגע 'למטה', של אחריות ומוכנות למסור את הנפש, ולא להותיר את העם (החוטא, שאך לפני רגע הביע את מורת רוחו ממנהיגיו) ללא מנוע החיים שלו.

זוהי מורשתם של משה ואהרן, זוהי מורשתו של ה'מאור ושמש', על הצדיקים, הטובים, המובילים והשואפים 'למעלה' בכל תחום שהוא, לדעת 'ליפול על פניהם', להתחבר אל העם כולו, להטעין ולהיטען בחיים ובאור.

 

שבת שלום, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי