ציפור בכלוב - שלומית שניר - 24.5.2017

לפעמים

אני

ציפור

בכלוב-זהב,

ססגונית

ושירתי צלולה,

אבל הלב

סגור,

הדלת

 נעולה.

הנה הגעתי - שלומית שניר - 16.5.2017

שתיתי מים ולא נודע

כי באו אל קרבי.

בלהט מסעי

לדבוק

ביעד שנקבע.

מים רבים לא יכסו

פצע פעור, מילדותי,

שעד היום

טרם נרפא.

עודי שועטת

אל שער נעלם,

בונה ומתקנת

ושוב: מהתחלה,

ומבחינה לפתע,

שהינה

נפתח השער,

מלאכתי שלמה.

ניצבת על סיפו ומתבוננת:

ארצי העתיקה-החדשה

עוברת בתוכו,

לאט טועמת,

במו רגליי

את מתק אדמתה.