משתפים - שלומית שניר

ציפור בכלוב -
שלומית שניר - 24.5.2017
לפעמים
אני
ציפור
בכלוב-זהב,
ססגונית
ושירתי צלולה,
אבל הלב
סגור,
הדלת
הנה הגעתי - שלומית שניר -
16.5.2017
שתיתי מים ולא
נודע
כי באו אל קרבי.
בלהט מסעי
לדבוק
ביעד שנקבע.
מים רבים לא יכסו
פצע פעור,
מילדותי,
שעד היום
טרם נרפא.
עודי שועטת
אל שער נעלם,
בונה ומתקנת
ושוב: מהתחלה,
ומבחינה לפתע,
שהינה
נפתח השער,
מלאכתי שלמה.
ניצבת על סיפו
ומתבוננת:
ארצי העתיקה-החדשה
עוברת בתוכו,
לאט טועמת,
במו רגליי
את מתק אדמתה.
