title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חוויותי בבית גיל עוז

חוויותיי בבית גיל-עוז

כששמעתי לראשונה שאני צריכה לנסוע מחיפה עד בית שאן בשביל ההתנסות המעשית שלי בלימודים, קצת התבאסתי. שעה וחצי נסיעה כל פעם?? ולקום בחמש בבוקר?? אבל כבר ביום הראשון הבנתי שזכיתי! זכיתי להגיע למקום מדהים- מלא חום ואהבה, יצירה, חברות ושיתוף פעולה! למדתי המון מהביקורים שלי במרכז יום. לאורך השנה נפגשתי ושוחחתי עם החברים ושמעתי מהם על סיפורי החיים המרתקים שלהם. שמעתי מגוף ראשון את ההיסטוריה של המדינה- על החיים במדינות זרות, על העליות, על המלחמות, על הקשיים וההתמודדויות איתם וגם סיפורים על אהבה וחברות. נהניתי מאוד להצטרף לחוג אומנות של בטי ולראות את היצירות המדהימות של החברים- איך ערימת חפצים משומשים ועיתונים הופכת לכד פרחים ענק, רקדנית בלט, דג צבעוני או ארמון מפואר! התרגשתי כל שבוע מהמפגשים הבין-דוריים אלה שאני לוקחת בהם חלק ואלה שאני רק שומעת עליהם מסיפורים. למשל הפעילות שמעבירים תלמידי בי"ס נווה שמרגשת אותי כל פעם מחדש- הם מלמדים אותנו על חגים ומועדים ועל משוררים ומעודדים את החברים לשתף מהידע והחוויות שלהם בכל נושא. כמובן גם, שלמדתי המון מהצוות הנפלא- ראיתי את החשיבה המשותפת ותשומת הלב שמושקע בכל אחד, את השיתוף פעולה ואת האווירה השמחה שהם יוצרים במקום ע"י ריקוד, שירה, הקשבה, סבלנות והיכרות מעמיקה אפילו עד רמת ה-איך כל אחד אוהב את הקפה/תה שלו! (אני כבר 6 שנים מנסה ללמוד איך הבן זוג שלי אוהב לשתות את הקפה שלו..). הרגשתי שכל אחד יכול למצוא את המקום שלו, ואם יש בעיה- יש עם מי לדבר ותמיד פתוחים לשינויים וחידושים. אני ממש שמחה שהגעתי לגיל עוז! תודה לכולם!


 

דפי