title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - הורה אגדתי

שבועות - הורה אגדתי הַשִּׂמְחָה בַּלֵּב יוֹקֶדֶת

 מילים: זאב חבצלת   לחן : אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'

הַשִּׂמְחָה בַּלֵּב יוֹקֶדֶת
וְרַגְלֵינוּ גִּיל שׁוֹפְעוֹת;
כָּךְ נִרְקֹד אַדְמַת מוֹלֶדֶת
וְנָשִׁירָה, טוֹב לִחְיוֹת!

הַשִּׁירָה בְּרֹן זוֹרֶמֶת
עַל הָרִים וְגֵיאָיוֹת;
בְּחָזֵנוּ עוֹד פּוֹעֶמֶת
הַקְּרִיאָה כִּי טוֹב לִחְיוֹת!

לֹא נֶחְדַּל, כִּי יֵשׁ
עוֹד דַּי עֹז וּמֶרֶץ.
כָּל גּוּפֵנוּ לַהַט-אֵשׁ
וְהַלֵּב גּוֹעֵשׁ!

הָלְאָה כָּל מַכְאוֹב!
נְגָרֵשׁ כָּל פֶּגַע
וְנָסֹב הָלוֹךְ וָסֹב,
הוֹרָה עַד בְּלִי סוֹף!

להאזנה לביצוע השיר על ידי מרים אביגל לחצו כאן


לצפייה בביצוע השיר לחצו כאן


עיבוד: גיל אלדמע (2014-1928]  השיר "הורה אגדתי", בגירסה המובאת כאן בביצועה של חנה אהרוני, מושר רק בשני הבתים הראשונים בלבד מתוך הגרסה הכתובה של השיר. זוהי גרסה המוכרת בקרב רוקדי ריקודי העם
הגרסה המושרת המלאה, בביצוע הגבעטרון, נמצאת גם היא בערוץ היוטיוב של שיר-עד, בפלייליסט של זאב חבצלת. במלל המלווה אותה מובא מידע נוסף על השיר.

בתמונת הכותרת של הסרטון מופיעה תמונתו של ברוך אגדתי בקטע של ריקוד חסידי (1925) .
בקטע המוזיקלי הריק ממילים, מתחלפות תמונות מתוך "ריקוד לחג", בכוריאגרפיה של זאב חבצלת (1949) (מתוך התקליטור "אשכולית - משירי זאב חבצלת" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי).
התמונות האחרות בסרטון לקוחות מתוך אתר פיקיוויקי, באדיבות ארכיון גן שמואל וארכיון עין השופט.

 

מתוך אתר הספרייה הלאומית - בית לזמר העברי

לחצו כאן לקריאה במקור

  

"הריקוד לשיר מאת ברוך אגדתי ובעיבוד גורית קדמן. "הורה אגדתי" הייתה בגלגולה הראשון ריקוד חסידי ללא מילים שעיצב אגדתי למנגינה חסידית  שהביא  מעיר הולדתו בבסרביה. מאוחר יותר, בשנות הארבעים, נולדה "הורה אגדתי" כפי שהיא מובאת כאן. (על-פי אליהו הכהן, "בכל זאת יש בה משהו").-- מתוך זמרשת השיר הולחן בשנות ה-40.
"
בוסקוביץ' העיד כי השיר והמחול נוצרו כגרסה מחודשת לנעימה שהיו שרים סטודנטים אנטישמיים ברומניה לפני שיצאו לפרוע ביהודים, ואשר ברוך אגדתי חיבר לה ריקוד ב1924. לאחר שגורית קדמן יצרה ריקוד לגרסה המחודשת בשנת 1946, שטף שיר זה את הארץ יחד עם גל שירי המחול של שנות ה-40

שיר זה הוא הורה, צורה ריקודית- מוסיקלית שמקורה בריקוד ממסורת הכליזמר היהודי הנקרא "פריילכס". ההורה הגיעה לארץ עם החלוצים והפכה לחלק מרכזי ברפרטואר ששרו בני העלייה השנייה והשלישית כשהם רקדו יחד במעגל. עם הזמן נכתבו מילים עבריות חדשות לריקודים אלה ומאוחר יותר הולחנו שירי הורה שהיו בעלי מאפיינים מוסיקליים דומים (סינקופות רבות ומנעד רחב). ההורה מסמלת ארצישראליות חלוצית ולכן היתה נפוצה מאוד ואף זכתה לפארודיות רבות"

הורה אגדתי - ריקודי עם למתחילים   - גדי ביטון  לחצו כאן     


Image result for ‫הורה אגדתי‬‎