title
title
title
title
title
title
מומלץ לנכדים

משהו אחר - כתבה קטרין קייב, איורים כריס רידל

                                                     הוצאת שבא

 

"משהו אחר "הוא יצור בלתי מזוהה החי בקרב בעלי חיים, אך מאופיין כיצור אנושי. הוא נראה שונה מאחרים "הוא ידע שהוא אחר כי כך אמרו לו כולם" ולמרות שהוא מצייר כמו כולם, מצטרף לטיוליהם ולמשחקיהם כמו כולם הם אומרים לו:" מצטערים, אתה לא משלנו, אתה לא כמונו. אתה משהו אחר". לזכותו של "משהו אחר" יאמר שהוא עושה כמיטב יכולתו כדי להיות כמו האחרים, אך הם לא מקבלים אותו ואומרים לו: אתה לא שייך לפה, את ה לא כמונו, אתה משהו אחר".

מאד מתאים במקום זה לעצור את הסיפור ולשוחח עם הילדים בהתאם לגילם  (גם קטנים מרגישים ש"משהו אחר" בודד ולא רצוי. גם הילד הצעיר מסוגל להשליך את רגשותיו ולהזדהות עם הדמות בסיפור תוך התייחסות אל ה"אני שלו ואל כישוריו החברתיים).

השיחה היא להעלאת רגשות ולהדגשת ערכים, כמו קבלת השונה וחינוך לסובלנות. בשום פנים אין להפוך שיחה זו ללמידה דידקטית ולהטפת מוסר.

לדוגמא:

-         אילו קשיים יש ל"משהו אחר" או לילד שאתם מכירים, שחבריו לא מוכנים לשתף אותו והוא נשאר לבד?

-         למה אתם חושבים שילדים לא רוצים לשתף ילד השונה מהם?

-         האם יש לכם רעיונות איך אפשר לעזור ל "משהוא אחר"? מה אתה היית מוכן לעשות בשבילו?

העלילה מקבלת תפנית כאשר באחד הלילות מגיע יצור, שגם הוא אינו מזוהה, אל ביתו של "משהו אחר" ומבקש להיכנס אליו ולהיות לו לחבר.הוא מסביר לו כי שמו הוא "מישהו" וכאשר "מישהו אחר" מסתייג ממנו ואינו רוצה שיישאר אצלו , כי הוא אינו דומה לו והוא לא מהסוג שלו, יוצא "מישהו" מביתו עצוב מאד וצאתו בצער רב של האורח הבלתי קרוא, מזכירה ל"משהו אחר" את כל אשר עובר עליו ואת חוסר הקבלה של חבריו והוא רץ אחריו, צשיג אותו. אוחז בו בחוזקה ואומר: "אתה לא כמוני, אבל לי בכלל לא אכפת. אתה יכול להשאר אתי, אם אתה רוצה".

"מאז נשארו "משהו אחר " ו"מישהו" חברים. הם היו שונים אבל הסתדרו ביניהם נפלא"

גם כאן כדאי להפסיק לצורך שיחה קצרה בלי הרבה שאלות, אלא לתת לילדים להעלות את מחשבותיהם ורגשותיהם.

הסיפור פשוט ורגיש ומעמיד במרכז את ערך החברות וקבלת השונה. האיורים יפהפיים ותומכים בטקסט. ישנם משחקי צבעים ומשחקי הצללה – אור וצל, המייצגים את יחסם המנוכר של שאר החברים אל "משהו אחר" וגם בתחילת המפגש בין שתי הדמויות הראשיות בספור.

את סוף הסיפור אני מאד אוהבת. הוא מתוחכם ומלא הומור בעזרת האיור:

"וכשבא אליהם מישהו, שנראה להם באמת באמת מוזר, הם אפילו לא העלו על הדעת להגיד לו שהוא לא כמותם או שהוא לא שייך או שהוא לא מהסוג שלהם. הם רק זזו קצת ופינו גם לו מקום."

סוף הספור משהו אחר 001