title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - לפרשיות תזריע-מצורע

פרשיות תזריע-מצורע

 

הלכות הצרעת המופיעות בפרשתנו רחוקות מעולמנו הרפואי, ולעתים אף נראות כבעלות היגיון אחר משלנו.

מחד, כאשר הכהן רואה אדם ובעורו שְׂאֵת לְבָנָה, וְהִיא הָפְכָה שֵׂעָר לָבָן, הרי שהאדם טָמֵא הוּא.

במקרה שנראה לכאורה חמור הרבה יותר, כאשר כִּסְּתָה הַצָּרַעַת אֵת כָּל עוֹר הַנֶּגַע מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו, הרי שדווקא אז אומרת התורה שהכהן יטהר אֶת הַנָּגַע, בנימוק ש'כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא'.

אם מדובר היה במחלה מדבקת, בזיהום או בתסמינים של דלקת או משהו מעין זה, הרי שברור שהופעת הצרעת הלבנה על כל הגוף חמורה שבעתיים מאשר במקרה שמדובר במקום אחד מסוים.

גם אם נפרש כי הצרעת היא עונש המעיד על חטאו של האדם, נראה היה כי הופעת הצרעת על כל הגוף מעידה על חומרת העבירות של האיש המצורע, ה'מוקף כולו' בעונשים שעניינם לכפר על חטאיו הרבים והכוללים.

אך לעומת חשיבה זו, התורה מטהרת את האדם במקרה שכזה, ולא עוד אלא שבמקרה בו הטוטליות של פריחת הצרעת נסדקת, ושב להֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָׂר חַי, הרי שהאדם שוב נִטְמָא.

 

הסבר מרתק לעניין זה נותן רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו 'קומץ המנחה'.

לדבריו, סיבת הטהרה של האדם ש'כולו הפך לבן' היא שהוא איננו חלק מן העולם. העולם הזה הוא עולם שהרע והטוב באים בו בערבוביה, 'טוב ברע ורע בטוב ואין בו אחדות אלא כל דבר מורכב משני הפכים'.

אמנם, לעתיד לבוא יהיה היחוד האמיתי, ונזכה לעולם שעליו אמרו חכמים שהוא 'יום שכולו ארוך' ו'יום שכולו שבת', עולם בו יגורו זאב עם כבש, ולא תהיה הבחנה בין רע לטוב, אך עד אז, העולם הזה הוא עולם מעורב, עולם צבעוני, עולם שיש בו בשר חי ושער לבן, שמחה לצד עצב, הצלחות ואתגרים, מעידות ועליות, טומאה וטהרה.

 

יתירה מכך, טוען רבי צדוק, המעבר מ'רע מוחלט' ל'טוב מוחלט' קל יותר מאשר המעבר מעולם של 'תערובת טוב ורע' אל עולם אחדותי. השניות והמורכבות הן יסוד עולמנו ההווי, וכך עלינו לחיות כציבור, למעט יחידי סגולה.

 

ההשלכה מדבריו היא דו כיוונית. ראשית, כשהאדם הטוב מוצא בעצמו מעט בעיות וחולשות, אל תיפול רוחו בקרבו. זה טבעו של עולם, ולא צריך להיבהל מכך שאינני צדיק כמשה רבנו.

מאידך, אומר רבי צדוק מפורשות – 'כי אין דבר שכולו רע ופושעי ישראל מלאים מצוות'. אין בעולמנו הזה משהו שהוא 'כולו רע', וגם מי שנדמה לנו כפושע, בתוכו מלא בטוב ובמצוות.

את נגעי הצרעת נתקן על ידי קבלת עולמנו המעורב מטוב ורע, קבלת עצמנו גם כלא מושלמים, וקבלת זולתנו כמלאי מצוות.

 

שבת שלום, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי