title
title
title
title
title
title
מהעת הזו - על החירות והאחריות

שלום רב קוראנו היקרים

"כי הנה הסתו עבר..."

הפסח חלף הלך לו,

וימי הזיכרון והעצמאות בפתח.

 

ובערב שביעי של פסח פורסם השיר:

אגדת סתיו


מִי יוֹדֵעֵ כַּמָּה זְמַן עוֹד נִרְאֶה

אֶת הָעֵמֶק הַיָּפֵה הַזֶּה

אוֹקֶר וְכָתֹם וְיָרֹק וְחוּם, תְּכֵלֶת

עִם עֲנָנִים לְבָנִים גַּם קְצַת שְׁחֹרִים

מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמַן

נאֹכַל אֶת הַחִיטָה הַגְּדֵלָה בּוֹ

וְנַשִׁיר הָעֶמֶק הוּא חֲלוֹם וְגַם

פֵּרוֹתָיו כְּגוֹן שְׁקֵדִים מִמַטֲעֵי הַשְֹׁקֵדִים

שֶׁפּוֹרְחִים לֹא עַכְשָׁו, אֲבָל אוּלַי

בָּאָבִיב הַבָּא

עַלֵינוּ לְטוֹבָה אוּלַי

מֵהָקִשׁוּאִים וְהָאֲבָטִיִחִים בִּשְׂדוֹתֵינוּ

מִבֵּית אַלְפָא וְעַד נַהָלָל

נוֹסַעַת רַכֶּבֶת הָעֶמֶק אַחֲרֵי מְנוּחַת

שִׁבְעִים שָׁנָה כֻּלָּה חְדָשָה לְמְהַדְּרִין.

סִפְּרּו: לִפְנֵי שִׁבְעִים שָׁנָה בָּחוּר רָאָה בָּה

בַּחוּרָה יָפָה, הִתְאַהֲבוּ וְהִיא יָלְדָה תִּינוֹק

כְּשֶׁהָרַכֶּבֶת הִגִּיעָה לְתַחֲנָתָהּ הַסּוֹפִית.

סִפּוּרִים כָּאֵלֶה מְסַפְּרִים בַּקוֹמָה הַשְׁנִיָה בָּה יָשַׁבְנוּ וְרָאִינוּ

בְּכֶרֶם זֵיתִים אֶת צַמְרוֹת עַצֵי הַזַיִת מִלְמַעְלָה

גַּלִּים גַּלִּים בָּרוּחַ וְגַם בִּדְבָרִים אֲחֵרִים

נִכְנְסָה הָרוּח לֹא תָּמִיד רָעָה

מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמַן עוֹד

וְרַכֶּבֶת הָעֶמֶק שׁוּב תָנוּחַ שִׁבְעִים שָׁנָה כִּי

לֹא תִּהְיֶה כְּדָאִית מִבְּחִינָה כַּלְכָּלִית אֶלָּא אִם כֵּן

יִבְנוּ בָּעֶמֶק נְמַל תְּעוּפָה וְלֹא יִהיֶה עוֹד עֵמֶק.

 

הָיֹה הָיָה שֶׁקָּרָה נֵס וְזוּג בָּא בְּיָמִים, טוּבְיָה, מִתְקַרֵב ל-93

וְגַלִּילָה בַּת 84 נָסְעוּ בְּיַחַד בְּרַכֶּבֶת הָעֶמֶק וְאִם לֹא מֵתוּ בָּאֲמְבּוּהָא

בִּכְּפַר יְהוֹשֻׁעַ הֵם חַיִים עוֹד הַיּוֹם בּיַחַד בְּאֹשֶר

וּמִי יִתֵן וְכָךְ יַמְשִׁיכוּ שָׁנִים רַבּוֹת עַל אַדְמַת הָעֶמֶק

וְלֹא יִפָּרֵדוּ גַּם לֹא בְּתוֹכָה אִם תִוָּתֵר.

 

שיר מאת טוביה ריבנר

תוצאת תמונה עבור רכבת העמק+גיל אליהו+הארץ

 

צילום: גיל אליהו

עיתון "הארץ"

 

ובימים הללו החסד והנתינה

הינם המוסר והמסר

אותו עלינו להפנים, ללמוד ולעשות.

 ועל כך מצאתי בפייסבוק:

לאבי היתה חנות מכולת שכונתית, שהיתה ממש צמודה לביתנו. באחד הבקרים רואה אחד מאחיי את השכנה הזקנה שגרה ממש צמוד לביתנו , חוצה את הכביש הראשי שהיו בו ארבעה מסלולים והולכת לעשות קניות אצל המתחרה של אבי שחנותו היתה מעבר לכביש.
לאחר שסיימה את קניותיה אבי הסתכל מחוץ לחנות וראה את השכנה כשהיא חוזרת ומאוד מתקשה לחצות את הכביש עם הסלים הכבדים.
אבי הסתכל על אחי ואמר לו "רוץ תעזור לה להביא את הסלים הביתה ".

אחי ענה בכעס "אבל היא לא קנתה אצלנו, אם היא היתה קונה אצלנו היא לא היתה צריכה ללכת כל כך הרבה".
 
אבא הסתכל על אחי ובלי להתבלבל אמר לו "רוץ מהר לעזור לאשה, אין שום קשר עם היא קנתה אצלנו או לא , חסד תמיד צריך לעשות".

 

אורי שכטר

 

 

 

 

 

חסד כלפי הסובבים אותנו

הן בסביבתנו הקרובה

והן ברחוקה.


 

 

ולסיום עוד תובנה מסדר הפסח

סֵדֶר פֶּסַח/ אביגיל מגידנה גרוס

 

מוּטָב לוֹ לָאָדָם שֶׁיְּכַבֵּס אֶת דַּאֲגוֹתָיו
רָצוּי הַפַּעַם כְּבִיסָה לְבָנָה
אִם יְנַקֶּה אֶת חַלּוֹנוֹת חַיָּיו
 
תִּשְׁתַּנֶה לוֹ כָּל הַתְּמוּנָה

הַלְוַאי שֶׁיַּצְלִיחַ לְאַוְרֵר אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו
לְשַׁחְרֵר אֶת מָה שֶׁמְּיֻתָּר
לִבְחֹן מֵחָדָשׁ אֶת הַכֵּלִים וְהַכְּלָלִים
 
לְחַפֵּשׂ אֶת מָה שֶׁנִּסְתָּר

וְאִם רַק יֵדַע לְהִפָּרֵד מֵהַחְמָצוֹתָיו
לְפַנּוֹת מָקוֹם לַחֲוָיוֹת חֲדָשׁוֹת
אוּלַי נַעֲלָיו יֵצְאוּ לַמַּסָּע
 
לִקְרַאת הַפְתָּעוֹת מְרַגְּשׁוֹת

מוּטָב לוֹ לָאָדָם לְמַיֵּן אֶת בְּגָדָיו
לְהִתְבּוֹנֵן בְּתַדְמִיתוֹ הָאַחֲרוֹנָה
לִשְׁטֹף בְּמַיִם נְקִיִּים אֶת דַּרְכּוֹ
לְאַבֵּק  כָּל פִּסַּת אֱמוּנָה

וְאִם יַשְׂכִּיל לְעַדְכֵּן אֶת רְשִׁימוֹתָיו
מָה אַחֲרוֹן וּמָה רִאשׁוֹן לוֹ בֶּאֱמֶת
אוּלַי הֶעָבָר יְפַנֶּה מְקוֹמוֹ
 
וְחֵרוּתוֹ שׁוּב תֵּצֵא לְשׁוֹטֵט...

 

שנזכה לחירות ולמימוש האחריות הנובעת ממנה.

 

 

שבת שלום

 

 

גדי ליאון

העורך