title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - ליל סדר בתופים ובמחולות

 

ליל סדר – "בתופים ובמחולות"

יהודה שרת – מ "סדר פסח" - קיבוץ יגור - 1951

"בתופים ובמחולות, סוס ורוכבו רמה בים.
אמר אויב: ארדוף אשיג אחלק שלל.
צללו כעופרת במים אדירים
".

ציפי פליישר:     על "בתופים ובמחולות"
סיפא לענייני מוזיקה:  מספר מילות הסבר וניתוח על השימוש בלחן של יהודה שרת


"נסתכל נא לרגע על הכישוף עליו דיברתי ב"אקדם".  מהו אותו כישוף? כמדומני כוחו של הלחן הזה דווקא בפשטותו, ועם זאת – היותו כתוב ב-6/4 משליך אותו בחוזקה אל הגבול המעורפל, המסתורי, שבין שני עולמות – עולם המשקל הזוגי ועולם המשקל המשולש.    מסתבר שהכישוף פעל אפילו על יהודה שרת עצמו, והוא גרר את לחנו זה אל עבר מטרה דרמטית מובהקת.     בתוך ההגדה נוסח יגור, בקטע המוזיקלי המרטיט "בתופים ובמחולות" השתמש יהודה בלחן הזה במלואו.    קטע זה גם נמצא בתוך הסרטון, כאשר ההקלטה בביצוע ילדי
נוה-ים מושמעת שם בצמוד לתווים (ראו -
בדקה 4:48) לחצו כאן "  


 

בתופים ובמחולות - סדר פסח - יגור 2012 – לחצו כאן


 

קבוצת "יגור-ניקים" ( חזרה "כילדים!")  -  לחצו כאן


 

"סדר פסח נוסח יגור" מבית היוצר של יהודה שרת.

הקונצרט נערך בקיבוץ יגור בתאריך7 15.3.0

אורך: שעה וחצי – מנחה: מוקי צור – לחצו כאן


 

יהודה שרת - 1901-1979

http://shira-ovedet.kibbutz.org.il/media/sal/shira_creators/192/f4_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94%20%D7%A9%D7%A8%D7%AA.jpg

.... נולד ברוסיה. איש קיבוץ יגור. מלחין, מנצח מקהלות ומחנך. עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1905.
הוריו היו מאנשי ביל"ו. אחיו הבוגר היה משה שרת, ראש הממשלה השני של ישראל. כילד הוא גדל בכפר הערבי עין סיניא, ובהיותו בן 11 עברה המשפחה לשכונת נווה צדק בתל אביב. שרת למד בגימנסיה הרצליה ובמקביל למד נגינה בכינור.
בשנות ה-20 הצטרף ל"פלוגת העבודה" במושב כפר יחזקאל והקים שם את הרביעייה המוזיקלית הראשונה. מאוחר יותר עבר לקיבוץ עין חרוד ובשנת 1927 נשא לאשה את צביה והצטרף לקיבוץ יגור.
בשנת 1929 יצא להשתלמות בגרמניה, וכששב שימש כמורה לזמרה במוסד החינוכי של יגור. ב- 1947 סיים את לימודיו בקונסרבטוריון הארצישראלי למוסיקה בירושלים שם למד קומפוזיציה אצל יוסף טל. שרת הלחין שירים רבים והיה שותף ליצירת סדר פסח הקיבוצי, שאומץ לאחר מכן בקיבוצים רבים. נוסח סדר פסח יצא לאור בשנת 1951, ולחניו שלו זיכו אותו באותה שנה בפרס אנגל. בין תלמידיו בקיבוץ היה הפזמונאי יורם טהרלב.

מתוך: אתר ויקיפדיה העברית ושירה עובדת - לחצו כאן



 

המנגינה במקור: 


רחל

מילים רחל בלובשטיין    לחן: יהודה שרת     הלחנה:  1932~

הֵן דָּמָהּ בְּדָמִי זוֹרֵם,
הֵן קוֹלָהּ בִּי רָן
רָחֵל הָרוֹעָה צֹאן לָבָן,
רָחֵל – אֵם הָאֵם.

וְעַל כֵּן הַבַּיִת לִי צַר
וְהָעִיר – זָרָה,
כִּי הָיָה מִתְנוֹפֵף סוּדָרָהּ
לְרוּחוֹת הַמִּדְבָּר;

וְעַל כֵּן אֶת דַּרְכִּי אֹחַז
בְּבִטְחָה כָּזֹאת,
כִּי שְׁמוּרִים בְּרַגְלַי זִכְרוֹנוֹת
מִנִי אָז, מִנִּי אָז!

 


ביצוע קהל משתתפי "ניגוני עין חרוד"    שנת הקלטה: 12.3.11   מקור: "ניגוני עין חרוד" - אירוע זמר לחגיגות ה-90 לעין חרוד     פסנתר: סמדר כרמי-גיברמן      הקלטה ביתית – לחצו כאן

מכתב ששלח יהודה שרת לאחותו גאולה, הוא מספר כיצד לימד את השיר בעיר שבלי (כיום שאולאי) בסניף החלוץ במסגרת שליחותו בשנות ה-30. על-פי תארוך משוער של ארכיון יהודה שרת ביד-טבנקין, המכתב נשלח בשנת 1932. אם התארוך הזה מהימן, הרי שזו שנת הגג לחיבור הלחן. לפי ההתלהבות של שרת הנשקפת מדבריו וכיוון שכלל את תווי השיר כנספח למכתב, סביר להניח שהלחן חובר זמן קצר לפני שליחת המכתב.

הלחן נכלל בסדר יגור בביצוע כלי הקשה (קסילופון וכלים נוספים שלא הוגדרו) בליווי כלי נקישה רבים כליווי לדקלום מתוך שירת הים "בתופים ובמחולות סוס ורוכבו רמה בים. אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל, צללו כעופרת במים אדירים".

צפו בביצוע (מתוך סדר יגור 2007 (תזמון 56:433). באותו אירוע זומר השיר "רחל" מחוץ למניין הסדר (תזמון 48:355) לחצו כאן