title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - "מבשלים סיפורים"חיבור מלב אל לב

חיבור מלב אל לב


במסגרת לימודי ההיסטוריה בבית ספר גלעד, לומדים התלמידים על תקופת מלחמת העולם השנייה.

 

כדי לחבר את התלמידים אל הנושא המורכב והכבד הזה נפגשים התלמידים עם ניצולי שואה.

מתברר שהעמק שלנו מצטיין בשיתוף פעולה גם בנושא זה.

זו השנה השנייה בה אנו חוברים לחברי "גיל עוז", בעזרתם של גדי ליאון ואניה סימליך אשר מסייעים לנו באיתור אנשים שיוכלו להיפגש עם תלמידינו.

 

השנה נפגשנו עם משה פורת מקיבוץ שלוחות, ועם אליהו חביב מקיבוץ כפר רופין.

 

משה פורת, יליד הונגריה, שיתף אותנו בחוויותיו ותחושותיו הקשות משנת 1944. מתנת בר מצוה ב"חגיגה" מאולתרת ומשמעותית כל כך בה לראשונה בחייו הניח תפילין לפנות בוקר בטרם יתפסו אותם שוטרי המחנה, הקשיים במחנה העבודה, הרעב וצעדת המוות.

בשיחה שקיימנו עם התלמידים לאחר הריאיון, הם ציינו שזו הפעם הראשונה בה שמעו חוויות קשות כל כך. זו הפעם הראשונה בה נפגשו עם אדם שהיה במחנה וצעד ב"צעדת המוות". מאד הרשימה אותם המוטיבציה לחיות, לעלות לארץ, להקים משפחה ולהיות גאה בבניית קיבוץ. אחד התלמידים היטיב לתאר את המסר שאפשר להתמודד עם קושי, ואפשר להצליח להתגבר עליו.

 

השיחה עם אליהו חביב פתחה צוהר ליהדות צפון אפריקה. אליהו, תאר בפנינו את המהלכים הצבאיים של היטלר עד הגיעו ללוב, את שיתוף הפעולה בין האיטלקים והנאצים, ואת גורל היהודים.

אליהו היה ילד בן 3. למרות זאת, היו לו תפקידים של בוגר כמו ברירת האוכל, ושמירה על תינוקת בת חצי שנה שנפטרה מטיפוס המעיים. הסיפור שלו כולל פרידה מחלומות ילדות, מבית ומאבא אהוב.

אליהו הוא אדם אופטימי. אחרי המלחמה עבר מסע ארוך בארץ עד הגיעו לכפר רופין.

החוויות הקשות שעבר השאירו את התלמידים עם שאלות מהותיות על המקום שניתן לניצולי השואה מצפון אפריקה, ועל ההתמודדות ארוכת השנים עם חוויות טראומתיות.

 

אנחנו מודים למשה ולאליהו ול"גיל עוז" ובטוחים שנוכל להמשיך ולהעמיק את הקשר גם בשנים הבאות.



 

תלמידי בי"ס גלעד וצוות המורים

(מפאת חסיון וצנעת הפרט אנו מנועים מלפרסם תמונות של התלמידים שהיו במפגשים)