title
title
title
title
title
title
מהעת הזו - על החירות

שלום רב קוראנו היקרים

 

בפרוס עלינו חג האביב, חג החֵרוּת

בחרתי לנסות ולהבין יותר

אל דאגה, בקצרה,

את המושג חֵרוּת.

 

 

מֵעַבְדוּת גֵּו וְלֵב, מִקַּדְרוּת הַגֵּרוּת
לְאוֹרָה, לִמְכוֹרָה, לְחֵרוּת.
עֲבוֹדָה, הַתְמָדָה, מְסִירוּת וְעֵרוּת,
כֹּה נֵצֵא, כֹּה נָבוֹא מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת.

 

מיליםדוד שמעוני לחןיואל ולבה

"שירי עבודה ומולדת קובץ שני", מרכז לתרבות והסברה, עמוד 34

 

חֵרוּת ההיפך אם כך מעבדות ומגרות.

אליה נבוא באמצעות עֲבוֹדָה, הַתְמָדָה, מְסִירוּת וְעֵרוּת,
ובהגדה של פסח אנו נפגשים בשאלות ובקושיות.

 

ארבע הקושיות של "מה נשתנה" ושל ארבעת הבנים נותנות תוקף לחֵרוּת הסובייקטיבית לשאול, לחקור ולפתוח דיון מעמיק בין כל המסובים בסיפור יציאת מצרים מהפן החוויתי-אישי.

ארבעת הבנים, המרכיבים בנוטריקון את המילה "חֵרוּת" - חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול- המייצגים באופן מובהק צדדים שונים במורכבות נפש האדם. שהרי בתוך כל אחד ואחת מאיתנו חיים יחד ארבעת הבנים בתמהיל ייחודי לכל נפש.

 

בחרתי להתייחס דווקא לבן הרביעי- ה"אינו יודע לשאול"

ועל כך מצאתי את ההסבר היפה הבא:

 

רבי שלמה הלוי אלקבץ, מחבר הפיוט 'לכה דודי' מפרש את התגובה "את פתח לו", כלפי הבן שאינו יודע לשאול, – את בְּטָח בּוֹ.

הבן שאינו יודע לשאול אינו שואל "מפני היראה מהשגיאה".

חסר לו ביטחון עצמי לנסח את שאלתו, אולי משום שהוריו מתקנים אותו ומבקרים אותו תמיד.

לכן על הוריו לפתוח עמו בשיחה, לחזקו ולעודדו

      לתת לו תחושה של ודאות פנימית שהם בוטחים בו:

"עד שמתוך זה יפתח פיו ויאירו דבריו".

ע"פ "גאולת עולם", ר' חיים יוסף אזולאי (המאה ה-18)

 

בואו ניתן בטחון לסובבים אותנו

לחקור, לשאול, להתדיין ולהבין

מתוך אווירה של בטחון וחרות אמיתיים.

 

שנזכה לחֵרוּת אמיתית ובטוחה.

ואוסיף רק עוד תפילה קצרה

למען חירותם של שכנינו בסוריה

אשר סובלים מזה מספר שנים

שעבוד הרג וסבל.

 

 

שבת שלום וחג חֵרוּת שמח

 

 

גדי ליאון

העורך