title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - לפרשת כי-תשא

פרשת כי-תשא

הציווי על נתינת השקלים לעבודת אוהל מועד הפותח את פרשתנו, מדגיש את השוויון שבין כולם, עשירים כעניים: הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל.

הקפדה זו על סכום אחיד מתפרשת על ידי חלק מהפרשנים כקשורה לרצון למנות את בני ישראל באמצעות השקלים, וממילא אם כל אחד ייתן כאוות נפשו, יותר או פחות, לא ניתן יהיה לדעת את מספרם.

אחרים פירשו כי דווקא העובדה שהכסף ניתן לבני ישראל כדי 'לְכַפֵּר עַל  נַפְשֹׁתֵיכֶם' מחייבת שהסכום יהיה קבוע לכל, שהרי ערכה של נפש העשיר שווה לערך נפש העני.

אך מדרש אגדה רואה את שוויון התרומה של העשיר והעני כמכוון למנוע התנשאות, וקושר את העניין הזה ביעוד התרומה – אדני המשכן:

הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל

בתרומת השקלים של אדנים

כדי שלא יתרברב העשיר על העני

 

אדני המשכן, היסודות של העולם הדתי והרוחני, של המרכז הציבורי והקהילתי, מחייבים שוויון, וזאת כדי למנוע התרברבות. מצב בו העשיר מתרברב על העני הוא מצב המזיק לשניהם – הן לעני החש בושה ופחיתות ערך, והן לעשיר המתמלא בהתנשאות ובגאוה ריקה מתוכן. רק על יסודות של ענוה והכרה בערך האחר ניתן לבנות משכן לקדוש ברוך הוא בעולמנו.

 

רבי אלימלך מליז'נסק, מגדולי החסידות בדור השלישי (מחר נציין 230 שנים לפטירתו) מפתח כיוון זה בתפילתו (שחלק ממנה מוכר כשיר הנפלא 'אדרבה'), וכותב:

וְתַצִּילֵנוּ מִקִּנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עַל לִבֵּנוּ וְלֹא קִנְאָתֵנוּ עַל אֲחֵרִים, אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה.

 

הקנאה, השנאה, הדיבורים ש'אינם בדרך הישר והרצוי', כל אלו מגיעים ממבט שבו האדם רואה בעיקר את עצמו ואת מעלתו, את עושרו ואת ריבויו, בעוד כשהוא מתבונן על הזולת הוא רואה את עוניו ואת חסרונו.

אם רוצים אנו לצעוד בעקבות דבריו של הרב יצחק הוטנר שאמר 'בלבבי משכן אבנה', הרי שעלינו לאמץ את תפילת רבי אלימלך ולראות בחברינו את מעלתם ולא את חסרונם, להשתדל שלא לקנא, לא לשנוא חלילה, לא לדבר דיבורים שאינם ישרים ורצויים.

לעתים, גם אם אנחנו 'עשירים' יותר (בין אם בממון ובין אם בסגולות אחרות...), עלינו לזכור כי באדני המשכן אין לנו יתרון על מי שנדמה לנו כ'עני', וכי מבט על מעלת חברינו יכול לחשוף את נפשם השווה לנפשנו בערכה.

 

שבת שלום, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי