title
title
title
title
title
title
משב רוח - משוררים כתאומים בנפשם

משוררים כתאומים בנפשם...

ייתכן. פעם כתבתי על זלדה ורחל – היום, מספר מילים על אלתרמן הידוע ועל איציק מאנגער הידוע פחות.

בחג הפורים הגעתי אליו דרך שיר המגילה. על הספר הישן כתוב: "העתק ללשון עברי מרדכי אמיתי, עיטר שרגא וייל" (1969 ספרית פועלים) – הלכתי שבי אחריו (כמו תמיד..). בקובץ תרגומים של נתן יונתן לשיריו גיליתי מה רב המשותף בין השניים.

שניהם ילידי מזרח אירופה ראשית המאה. מאנגער 1901 אלתרמן 1910. זה בטשרנוביץ רומניה, וזה בורשה שבפולין. שניהם עלו לישראל וחיו בה. אלתרמן עד 1970 מאנגער עד 1969. חייהם מקבילים כרונולוגית, שניהם מחיים בשירתם מוטיבים ותמונות מאותו עולם רחוק של העיירה היהודית.

נתן יונתן כותב בהקדמה לקובץ תרגומיו:" איציק מאנגער מחיה סמלים עתידים...דוכיפת זהב, הגדי הלבן, סוסים עצובי עיניים, נזירים, טחנות רוח, פנסי רחוב..."

הלא כל אלה מציצים בינות שורות שירתו של אלתרמן.

בשיר הראשון בקובץ המתורגם

"אני הטרובדור, הזונה והרוח 
ליד פנס לילה עמום ושכוח 
מעיפים מטפחות אדומות לשמיים: 
שלום, מזלנו הביש - הכוכב! 
מכאן אל הנצח אנחנו הולכים 
לפני שיבשיל הדגן בשדותינו 
לפני שבגן יכמשו הפרחים"

מבחר שירים, איציק מאנגער, תרגום מיידיש, נתן יונתן, שירה כתר 1986

 

ליל כוכבים, שדות קמה, פנס רחוב, מטפחות אדומות. 

עולם המוכר לנו גם בשירתו של אלתרמן.

 

ממשיך המשורר הנודד החי את המראות הרחוקים, שבוי ביופיה של התבל  

"עכשיו שאזלו הכוחות ועייפנו                                                         

מגופנו שלנו, מכוכב ומשיר 
נפנה לשערים השקטים של העיר. 
לפני שהבשיל הדגן בשדותינו 
לפני שכרעה הקמה לקציר". 

(שיר זה הולחן באהבה על ידי נחצ'ה היימן ז"ל)

 

אלתרמן שכתב עברית האיר את עולמינו בשירתו העשירה רבת הפנים מאז, מימים רחוקים של דם ומלחמות ועד היום הזה שירתו מולחנת ואהובה.

איציק מאנגער שכתב יידיש נידון כמעט לשכחה...

כדאי כדאי להכיר בתרגומיו: (נתן יונתן, בנימין טנא). הרי שניהם יונקים מאותו מעין נסתר של אהבה לעולם מופלא של עיירות יהודיות שהיו ואינם.

אולי מבעד שירתו של מאנגער נוסיף מימד של הבנה לשירתו רבת הפנים של אלתרמן.

 

אבישג