title
title
title
title
title
title
מומלץ לנכדים

הנקודה - פיטר ה' רינולדס

                                                                 הוצאת "כנרת"

 

עמליה בטוחה שהיא לא יודעת לצייר. היא יושבת בפנים נפולות, מיואשת כולה, כשדף ריק מונח על השולחן והיא יושבת על הכסא לא מול השולחן, אלא כשגופה שעון על הכסא לכוון הנגדי.

"רק תעשי סימן ותראי מה יקרה" מעודדת אותה המורה שלה לאומנות. עמליה לוחצת באי חשק גמור עם הטוש על הדף בכל הכוח ומשאירה עליו נקודה קטנה. "עכשיו תחתמי" אומרת המורה.

זהו ספר קטן ומקסים על כוחה של מילת עידוד, התייחסות והכלה. על כוחה של דמות תומכת (במקרה זה המורה) להעלאת הביטחון העצמי ולהעצמתו הנפשית של הילד.

המורה לוקחת את הדף של עמליה עם הנקודה והחתימה, שמה אותה במסגרת זהב יפה ותולה על הקיר. הילדה מתפעלת מהתמונה ומתחילה לצייר ציורים רבים עם נקודות בכל הצבעים ובכל הגדלים וגם נקודות המשתלבות לכלל תמונה אחת גדולה.

כמה מילים של עידוד (במקום "אם את לא יכולה אז אל תעשי..."), הכוונה מינימליסטית להתקדמות מן התקיעות, התפעלות והצגת התוצר כפי שהוא – כל כך פשוט וכל כך מקדם ומעודד ילדים לעשייה ולהעלאת הדימוי העצמי שלהם.

אני סיפרתי את הספר לילדים בכתות ב'-ג' ומן השיח בעקבות הקריאה בספר, ניכר היה שהוא מאד מתאים לגיל זה ואין ספק שגם לגדולים יותר.

כפי שכותב המחבר עצמו על גב הספר (הכריכה האחורית):
"הספר הזה נכתב עבור כל אלה שמפחדים לבטא את עצמם מקטן ועד גדול".

בהמשך הסיפור מתקיימת תערוכה בבית הספר, בה מוצגים גם ציוריה של עמליה וכולם מתפעלים מציורי הנקודות שלה.

סופו של הסיפור מרגש במיוחד, בו עמליה תופסת את מקומה של המורה ומעודדת ילד ביישן, הצופה בתמונות ואומר שאיננו יודע לעשות אפילו קו ישר. היא מבקשת מן הילד לצייר את הקו בצורה  שהוא יודע (קו עקום ומפותל), מבקשת שיחתום וההמשך ברור מעצמו. (לכן הספר מסתיים בנקודה זו והילדים יכולים להמשיך בעצמם את הספור, תוך כדי שיחה מעניינת על התובנות שעלו מן הסיפור, בהקשר לעצמם. נסו! השיחה שהיתה לנו הייתה ממש מרתקת)

בנוסף למהפך שעברה הילדה בהקשר ליכולותיה, בעקבות העידוד והתמיכה שקבלה, עולה לידי ביטוי גם רעיון נוסף , שכאשר אתה מלמד מישהו אחר מה שלמדת, זוהי פסגת הלמידה ואין כמו "ילדים מלמדים ילדים".