title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - לפרשת תרומה

פרשת תרומה

הציווי על עשיית שלושת כלי המשכן הראשונים המתוארים בפרשה, בפרק כ"ה, מופיע לפני הציווי על בניית המשכן עצמו.

חז"ל היו ערים לכך, וערים גם לכך שבתיאור העשיה של המשכן בפועל (בפרשת 'ויקהל') קודם התיאור של עשיית המשכן – יריעות, אדנים, מכסה לתיאור עשיית הכלים.

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: בצלאל על שם חכמתו נקרא.

בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים,

הלך משה והפך, ואמר לו: עשה ארון וכלים ומשכן.

אמר לו: משה רבינו, מנהגו של עולם - אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואתה אומר: עשה לי ארון וכלים ומשכן! כלים שאני עושה - להיכן אכניסם?

שמא כך אמר לך הקדוש ברוך הוא: עשה משכן ארון וכלים.

אמר לו: שמא בצל אל היית וידעת!

 

לצד דברים אלו המעידים על חכמתו הרבה של בצלאל, ניתן למצוא מכנה משותף לארון, שולחן ומנורה, ואולי גם להבין מדוע הציווי על אודות עשייתם קודם לציווי על המשכן.

שלושת כלי הזהב הללו, מתוארים ככלים הנושאים עליהם את הפָּנִים. כך ביחס לארון והכפורת שעליהם הכרובים: וְהָיוּ הַכְּרֻבִים... פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, כך בנוגע לשולחן, שעליו הלחם: וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד, וכך גם בנוגע למנורה שעליה הנרות: וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ.

 

מה משמעותם של הפָּנִים? המחנך וההוגה היהודי הצרפתי עמנואל לוינס כתב כי "ייחודם של הפנים נעוץ במה שאינו יכול להצטמצם כדי תפישה. ראשית, יש לציין את עצם תמימותן של הפנים, הצגתן הגלויה ללא הגנה...  אדם הוא בדרך כלל דמות: פרופסור בסורבון, בנו של פלוני, מה שכתוב בדרכונו... והאופן שבו הוא נוהג להתלבש ולהציג את עצמו... ואילו כאן נהפוך הוא. הפנים הן משמעות לעצמן. אתה זה אתה".

 

הפָּנִים הן הביטוי של הפְּנים. הן המקום בו אדם פוגש באדם, בממד האינסופי שבו, במה שייחודי לו, במה שמאפשר לגעת באיזשהו אופן במה שבתוך נשמתו. המשכן הוא קונסטרוקציה מרשימה, ואת הכלים ברור שיש לעשות רק אחרי בניית המבנה, אבל עוד לפני שבונים מבנה, חשוב שיהיה לו 'תוך', שיהיה לו פְּנים, שיהיו לו פָּנִים.

בתיאור הציווי על בניית המשכן מלמדת אותנו התורה את סודם של הפָּנִים, את הקדמתם לכל מה שיבוא אחר כך, את היותם מה שנמצא מעל ומעבר לארון, לשולחן, למנורה. את הציווי להתבונן אל פני אחי, לחפש את הפָּנִים של האחר, להעלות ולהאיר פנים אל עבר הזולת, ולהיות תמיד לפני ה'.

רק אחרי הפנמת ציווי זה, ניתן וצריך לעבור על העולם המעשי, עולם היריעות והקרסים, שמאפשר לבנות משכן.

 

שבת שלום, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי