title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - לפרשת משפטים

פרשת משפטים

בתוך רצף המצוות הארוך של פרשתנו, פרשת משפטים, מופיע הציווי 'מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק'.

על פי הקשרו, מדבר הציווי אל הדיינים והשופטים. הפסוק הקודם לו מנחה את השופט 'לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ', והפסוק הבא אחריו עוסק באזהרה הנוגעת לשוחד - וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים'.

אף על פי כן, פירשו חכמים לאורך הדורות כי הציווי להתרחק מן השקר נוגע לכל אדם ובכל מצב.

לא זו בלבד, אלא שהרב יששכר בער איילנבורג (מחכמי אירופה לפני כ400 שנים) כותב בחיבורו 'צידה לדרך':

קשה לי, למה שינה הכתוב לומר האזהרה בלשון זה, מה שלא עשה כן בשום מקום?

ונראה לי, משום שאין לך עבירה יותר תדירה ומצויה כמו דבר שקר... לפיכך צריך הכתוב לכתוב בלשון זו.

 

המעידה אל דברי השקר היא נחלת כולנו, וזוהי עבירה 'תדירה ומצויה' שאין דומה לה. על כן מדגישה התורה את ציוויה בלשון 'תרחק' – כרוצה לומר, לא מספיק לאסור, אין די בידיעה שאין לשקר. ההתמודדות מחייבת עשיה והתרחקות אקטיביות, לאור המצב האנושי הרווי בדיבורים שאינם דיבורי אמת.

 

אך אם נחזור לחז"ל, נזהה בדבריהם הנחיות רבות הנוגעות ישירות לשופטים, הנלמדות מהמלים הללו.

אחת ההנחיות היא להתרחק מדין מרומה:

מניין לדיין שיודע בדין שהוא מרומה,

שלא יאמר הואיל והעדים מעידים, אחתכנו ויהא קולר תלוי בצואר העדים.

תלמוד לומר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק

 

הדין המרומה הוא הדין שמבחינה פרוצדורלית מתנהל באופן תקין. סדר הדין נראה מושלם, ואף על פי כן, הדיין בחושיו ובמידת האמת שלו מבין כי מדובר לפניו בדיו מרומה.

לכאורה, יכול הדיין להסתתר מאחורי העדים המעידים, ולומר 'יהא קולר תלוי בצואר העדים'. לכאורה יכול היה הדיין לסבור כי תחום אחריותו הוא רק ניהול המשפט בתוך גבולותיו, לאור הסדר והפרוצדורות ותו לא.

חידושה של התורה הוא שהדיין אחראי לא רק לתהליך אלא גם לתוצאה, לא רק לסדר אלא גם לאמת. האחריות מונחת תמיד על צוארו. לא יוכל השופט להאשים את העדים ששיקרו או את המוסכמות שהן שהביאוהו למסקנתו והכרעתו, אלא עליו, על יושרו ועל נאמנותו לאמת ולמוסר מוטל כובדו של המשפט, והוא זה שצריך להתרחק מהשקר.

 

שבת שלום, וחודש אדר שמח, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי