title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - לפרשת ויחי

פרשת ויחי

לאחר פטירתו של יעקב אבינו והאבל שהתלווה אליה, פונה יוסף, המשנה למלך מצרים אל בֵּית פַּרְעֹה בבקשה שיש בה נימה של התנצלות - אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר: אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר הִנֵּה אָנֹכִי מֵת בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי וְעַתָּה אֶעֱלֶה נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת אָבִי וְאָשׁוּבָה.

פניה עקיפה זו של יוסף אל פרעה מפתיעה. מדוע לא פנה אליו יוסף ישירות, וביקש ממנו חופשה קצרה לצורך קבורת אביו? מדוע היה עליו לפנות אל 'בֵּית פַּרְעֹה' בבקשה מעין זו?

הדברים מפתיעים עוד יותר כאשר קוראים אנו את תגובתו הישירה והפשוטה של פרעה: 'עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ'.

יש מחכמינו שטענו כי ניתן לראות בכך ביטוי לירידת קרנו של יוסף במצרים, ואולי לתחילתו של השיעבוד. אם בעבר היה יוסף במעמד שכזה שבלעדיו לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם, הרי כעת הוא זקוק לאנשי החצר שיסייעו לו לקבל אישור לקבור את אביו.

אך אחרים פרשו זאת באופן שונה.

רבי חיים פלטיאל (תלמידו של מהר"ם מרוטנברג, חי לפני כ800 שנים) טען כי יוסף שהיה אבל וקרוע בגדים לא רצה להגיע אל המלך בצורה לא מכובדת 'כי אין לבוא אל המלך בלבוש שק'.

הרש"ר הירש מלמדנו פרק חשוב בגישה אל השליט ובאופן הנכון לבקש ממנו בקשות.

מוזר הדבר שיוסף - למרות מעמדו הרם - הגיש את בקשתו בדרכי עקיפין. נראה כי יוסף לא היה בטוח שבקשתו תתקבל, ומשום כך העדיף לפנות בעקיפין. שני הצדדים יוכלו להתעלם מסירוב, אם הוא ניתן ונתקבל באמצעות שלישי.

מדברי שניהם נוכל ללמוד לא מעט על הדרך הנכונה לבקש בקשות מאנשים שונים.

ראשית כל, יש לגשת בצורה מכובדת ומכבדת. לא להביך ואף לא להשפיל עצמנו. בנוסף, יש לזכור כי לעתים, הגישה הישירה והחשופה איננה הגישה הנכונה. היא עלולה להוביל להתנגשות, לפגיעה ולחיכוך. דווקא הדרך האגבית, המרומזת או הנעזרת באדם שלישי יכולה להיות רכה ועדינה יותר, ולהותיר מרווח של סירוב לא חד משמעי.

יוסף מלמדנו לא לעשות מניפולציות, לא ללחוץ, לא לכופף ולא לשחד. בפניה מכובדת, בגישה המוצאת חן, בסיפור דברים כהווייתם, ובהצגת הבקשה בצורה נקיה, יחד עם הותרת המרווח לסירוב – בכל אלו טמון כוחו של המבקש.



שבת שלום, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי