title
title
title
title
title
title
משתפים - הפתעה בקאסר אל יהוד


ביקור באתר הטבילה קאסר אל יהוד


בדרך חזרה מירושלים, כבר בצומת אלמוג, נתקלנו בהמון רב וססגוני. חשבתי שהם אתיופים... חולק שם אוכל ע"י האוטובוסים... תוך כדי בקשת אישור צילום, פיתחתי שיחה עם אחד מהם ובעברית עילגת הוא הסביר לי שהם אריתראים ושבאו מאמריקה, בשיחה עם עוד אחד התברר שהוא מתל אביב...














המשכנו לכיוון הבקעה והחלטנו להיכנס לאתר הטבילה קאסר אל יהוד. האתר שוכן בחלקו הדרומי של נהר הירדן, 10 ק"מ מזרחית ליריחוודרומית לגשר אלנבי.

IMG_6516.JPGבשבילי היה זה ביקור ראשון באתר. בעלי ביקר פעם במקום עם וילנאי ב-1967, כמה חודשים אחרי מלחמת ששת הימים ומאוד התפעל ממראה האתר ששודרג בשנים האחרונות. בצידי הכביש המוביל לאתר, נראים חורבות של מבנים, מנזרים, אקפלות אליהם לא ניתן לגשת בשל היותם מגודרים עקב סכנת מוקשים... אך ניתן לראות גם מבנים חדישים של כנסיות עם כיפות מוזהבות הנראים כארמונות, בעיקר בצד הירדני.

חנו שם הרבה אוטובוסים והייתה לי הפתעה מסקרנת: האתר היה מוצף באריתראים, גברים, נשים וילדים כהי עור, לבושים בגדי חג צבעוניים שהתפללו, שרו וגם רקדו עם תופים ענקיים - חוויה אנתרופולוגית בצבע, תנועה וצליל!

במרכז נהר הירדן רק סרט מסמן את הגבול בין ישראל לירדן. קומץ חיילים בשני הגדות שמרו על הסדר הטוב.

רק צליינית אחת בלבוש לבן התפללה וטבלה בצד הירדני...

רק אחרי עיון בכמה כתובים, הבנתי את משמעותו וקדושתו של המקום הזה.

קאסר אל-יהוד הוא המקום שבו, על פי המסורת היהודית, חצובני ישראלאתנהר הירדןבכניסתם לארץ כנען וכאן נפרד אליהו הנביא מתלמידו אלישע ועלה ברכב אש השמימה.

קדושתו של המקום עמדה לו וכאן על פי המסורת הנוצרית יוחנן המטבילהטביל אתישו. ההטבלה מסמלת את לידתו הרוחנית כבן האלוהים שסחף אחרי אמונתו את כל העולם, לידה רוחנית לעומת הלידה הגשמית, שארעה בבית לחם. אתר הטבילה נחשב כשלישי בקדושתו בעולם הנוצרי, לאחרכנסיית המולד בבית לחםוכנסיית הקבר הקדושבירושלים.

השם קאסר אל-יהודבתרגום מילולי מערבית הינו "ארמון היהודים". זה אחד השמות שניתנו לכנסיית יוחנן המטביל שבאתר, על שום צורתה המפוארת, אך הוא משמש את המתחם כולו. זו הכנסייה הראשונה שנבנתה במקום. יסודות המבנה המשמש אותה כיום נבנו במאה ה-12 והוא שופץ על ידי הכנסייה היוונית-אורתודוקסיתבשנות ה-50 של המאה ה-20. בשל המבנה המבוצר שלה ומיקומה הגבוה, נהנתה הכנסייה מביטחון יחסי ולכן שימשה גם כבית הארחה לצליינים.




IMG_6535.JPG

כנסיית יוחנן המטביל.jpg

כנסיית יוחנן המטביל / צליינית בצד הירדני מתפללת לפני הטבילה






לאורך השנים נבנו לאורך גדתו המערבית של הירדןמנזריםובתי הארחהנוספים לשימושם של הצלייניםשהגיעולטבולבמקום.

מצבם של המבנים התדרדר בעקבותרעידת אדמהב- 1956 ובמלחמת ששת הימים ,כאשר השתלטהישראלעל אזור המנזרים, הם ננטשו מיושביהם. גדר מערכתנמתחה ממערב למתחם, ולאורכה הוטמנומוקשים. האתר שהיה שוקק חיים התרוקן ממבקרים. כחלופה למקום, הוקם ב- 1981אתר הטבילהירדניתמדרום לכנרת.

לקראת ביקור האפיפיורבישראל בשנת2000ביצעהרשות הטבע והגניםעבודות באזור, שאפשרו את הגישה לנהר. עבודות מקיפות יותר נערכו באתר בשנת2003 לאחר שהירדן עלה על גדותיו וסחף חלק מהמבנים במקום. עם זאת, למעט כנסיית יוחנן המטביל, המנזרים עצמם עדיין סגורים למבקרים מחשש למיקוש. ניתן היה להגיע לאתר רק בתיאום עם הרשות, מאחר שהביקור היה כרוך בחציית גדר המערכת. בשנת2011נפתחה למבקרים גישה חופשית לאתר הטבילה ולנהר ללא צורך בתיאום מראש.

בשנות השמונים של המאה ה-20חודשו טקסי הטבילה באתר. מדי שנה חוגגים במקום מאמיני הנצרותמכל העולםאתחג האפיפניה הוא חג ההתגלות. מקור השם יווני ופירושו "התגלמות האל" ומציין את התגלותו של ישו כנביא, שחלה מרגע טבילתו בירדן.

המקום צר מלהכיל את כל העדות הנוצריות ביום אחד, לכן כל עדה מציינת את החג בתאריך אחר שבסביבות חג המולד.

IMG_6519.JPGIMG_6525.JPGאנחנו באופן אקראי הגענו ליומה של העדה האריתראית, ביניהם העובדים הזרים והפליטים השוהים בארץ. טקסיהם ולבושם המיוחדים והססגוניים, כה שונה מחייהם האפורים... אי אפשר שלא להרהר בניגוד הנורא שבין חיי היום-יום של פליטים ומהגרי עבודה אלה, שבקושי מוצאים את פרנסתם כפועלים שחורים ורובם נרדפים בידי רשויות ההגירה של מדינת ישראל, לבין הטקסים הדתיים הצבעוניים שלהם, שבהם הם רוקדים, שרים ומתלבשים כבני מלכים...
















לצפייה בשירה והריקודיםלחצו כאן

לצפייה באלבום התמונות המלאלחצו כאן

כתבה, צילמה וערכה

ברכה יואל