title
title
title
title
title
title
לאסוף את השברים - ליל הבדולח במנהיים

לפני כשבועיים הבאנו מזכרונותיו של יצחק דישון, שעקב אירועי "ליל הבדולח" עברה משפחתו לעיר מנהיים.

גם בעיר מנהיים סבלה ב"ליל הבדולח" ועל כך במדור הפעם:

מסמך עדות מהעיר מנהיים – מכתבו של הרב ד"ר לויער

שנשלח אל הרב ד"ר אונא מיד לאחר "ליל הבדולח" לירושלים

בקס (BEX), יום ד' כ"א בכסלו תרצ"ט (14.12.1938(.

אדוני הנכבד, חבר יקר נ"י!

זה עתה קבלתי את מכתבך היקר מיום י"א בכסלו. כבר מזמן הייתי כותב לך, אך "ליבי בל עמי", ועדיין לא אוכל לעצור כוח כדי להעלות על הכתב כל מה שהתרחש באותו יום שחור - "ממש חורבן הבית". אני יודע רק מה שאירע אצלי, אחרים יודעים, מה קרה עוד בעיר. בשעה 6 בבקר של יום 10 בנובמבר, כשעמדתי להתלבש, נשמעו שלש יריות תותח כסימן של שעת האפס לקראת

שמעון שלנו וכן העוזרת היהודית שלנו נכנסו לבהלה. הרגענו אותם. באותו רגע שמענו חבטות חזקות ופריצת דלתותיהם של ביתנו ושל בית הכנסת, קולות ניפוץ וריסוק בבית התפילה, שם נופץ הכול לרסיסים, אפילו לוחות השיש לפני ארון הקדש נופצו, ספרי התורה נגררו החוצה ונשרפו. בני אדם (ביטוי זה אינו הולם) עברו וצחקו כפי שנאמר "שחקו עלינו".

טלפנתי לקונסול שלי, הוא הבטיח לי עזרה, אך היא לא באה, טלפנתי פעמים אחדות למשטרה, שהבטיחה עזרה גם היא, אך לשווא. לבסוף ענתה לי המשטרה, שאין ביכולתה להגן עלי, כי אין לה די אנשים, ועלי לשאת בגורלם של שאר היהודים.

למטה בחצר השתוללו הפורצים והאספסוף במדים, לא יכולנו לצאת מן הבית. בית הכנסת, חדר הלימוד וכו' כבר נחרבו. ברחוב לפני חנותו של מר אופנהיימר נשרפו לעינינו ספרים וספרי תורה.

יושבי ביתנו התאספו אצלנו. אמו של מרקס חשה מעין התקף לב. אשתי הזמינה מכונית והובילה אותה ויחד אתה את כל האחרים לבית החולים. כך נמלטו מן הבית כל האחרים.

אנחנו עם כמה בחורי ישיבה נשארנו עוד כלואים. השלמנו את גורלנו ואמרנו את "השמות", ויחד אתנו ילדינו. שמעון הוסיף עוד "אבינו מלכינו קרע רוע גזר דינינו"... מה לעשות עתה? שני בתי כנסת נחרבו, כמעט כל חברי מועצת בית הכנסת נעצרו ונשלחו לדכאו...לעיתים אני מעלה על זכרוני את נבואת ירמיהו (פרק י"ב, פסוק ט"ו): " וְהָיָה אַחֲרֵי נָתְשִׁי אוֹתָם אָשׁוּב וְרִחַמְתִּים וַהֲשִׁבֹתִים אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ. ".

מאז צאתי ממנהיים נודדת שנתי בלילות... הקהילה היהודית נשברה. "ה' ירחם". יהי רצון הקב"ה לשלוח לנו גואל צדק!".

המקור: "למען האחדות והייחוד", משנתו וחייו של הרב יצחק בן מוהר"ר משה אונא, ירושלים, תשל"ה, עמ' 157-159.

גדעון רפאל בן-מיכאל‏ -פורום שמירת זיכרון השואה

מסר לעולם: דנון שלף שריד מליל הבדולח באו"ם

במהלך דיון לזכר ליל הבדולח, שלף שגריר ישראל באו"ם דני דנון אבן מבית הכנסת הגדול במנהיים, גרמניה, שנשרף על ידי הפורעים ב-1938, ואמר "לעולם לא ניתן לאנטישמיות להרים את ראשה"

אריאל כהנא19/11/2015

צילום: משלחת ישראל לאו''םבמהלך נאום שנשא באו"ם אתמול (ד'), לציון 77 שנים לאירועי ליל הבדולח, שלף שגריר ישראל דני דנון שריד מבית כנסת שנשרף בליל הדמים, והבהיר כי גם כיום האלימות משתוללת באירופה.

הדברים מגיעים על רקע אירועי הטרור בפריז בהם נרצחו 129 בני אדם, תקיפתו של המורה היהודי במרסיי אמש, וכן על ההשוואה שערכה ביום שני האחרון שרת החוץ של שבדיה, מגרוט וולסטרום, בין אירועי הטרור לסכסוך הישראלי פלסטיני.

בנאומו הציג דנון את האבן החרוכה, שריד מבית הכנסת הגדול במנהיים, גרמניה, שנשרף בליל הבדולח, אשר הושאלה ממוזיאון המורשת היהודית בניו יורק.
גימיק. שגריר ישראל באו''ם דנון מציג את האבן

צילום: משלחת ישראל לאו''ם


"האבן הזו מסמלת את אחת התקופות החשוכות ביותר בהיסטוריה האנושית ובהיסטוריה של העם היהודי", אמר דנון. "סימני השריפה על האבן, הם הצלקות של השנאה והאנטישמיות, והסיבה שבגללה הונחה אבן הפינה של האו"ם - כדי להציל את דורות העתיד מייסורי המלחמה".


בדבריו התייחס דנון לתקיפתו של מורה יהודי במרסיי על ידי תומכי דאע"ש. כזכור, אתמול הותקף המורה על ידי שלושה בני אדם ונפצע באורח קשה.

"70 שנה עברו מאז סוף מלחמת העולם השנייה ושחרור המחנות, אך גילויי האנטישמיות ברחובות אירופה נמשכים", אמר. "מדינת ישראל קמה כדי להבטיח שיהודים לעולם לא ירגישו מאוימים. לא נשתוק ולעולם לא ניתן לאנטישמיות להרים את ראשה".

לקריאת המאמר במקור לחצו כאן