title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - לפרשת "חיי-שרה"

פרשת "חיי-שרה"

פרשת 'חיי שרה' רצופה בהדגשת הקשר של אברהם ומשפחתו לארץ ישראל.

פתיחתה של הפרשה בקניית מערכת המכפלה, קניין ראשון 'בכסף מלא' של שדה ואחוזה בארץ ישראל על ידי אברהם אבינו. המשכה של הפרשה בהשבעת אברהם את עבדו שיביא אישה לבנו, ליצחק, משלב גם הוא את הזיקה העמוקה של אברהם לארץ ישראל, עד כדי שהוא מוכן לוותר על ייחוסה של האישה, ובלבד שלא יצא יצחק מהארץ: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת... וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה". לקראת סיומה של הפרשה ולקראת פטירתו, אברהם אבינו מבהיר את מעמדה של הארץ בעיניו ואת שייכותה ליצחק, כאשר לבני הפילגשים הוא נותן מתנות, ושולח אותם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ... אֶל-אֶרֶץ קֶדֶם. אף בני ישמעאל, שהיה אהוב על אברהם, והמגיע לקבור את אביו ביחד עם יצחק, מתוארים בפסוק החיתום של הפרשה ככאלו השוכנים 'מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה' (ככל הנראה תיאור של מדבריות דרומית לארץ ישראל).

חיבור זה של עם ישראל לארץ ישראל הודגש מאוד בתשובותיו של הרב אליעזר יהודה וולדנברג, שנפטר לפני עשר שנים בדיוק. הרב וולדנברג היה פוסק ודיין, ולא הרבה בכתיבה הגותית או פרשנית. אך בתשובה ארוכה ומפורטת הנוגעת למצוות יישוב ארץ ישראל מבאר ה'ציץ אליעזר' (כך כונה, על שם סדרת ספרי תשובותיו בהלכה) את התחדשותה של המצווה הכללית ליישב את הארץ 'מאז פקד אותנו ה' לטובה ליתן לנו שם ושארית בארץ קדשו, להיות אדונים בה... ושערי הארץ נפתחו לרווחה'.

על הקמת המדינה כתב: "בשוב ה' את שביתנו כאפיקים בנגב, וזכותו אותנו ברינת הקוצר אחרי הזריעה בדמעה, באתחלתא דגאולה, בתקומת מדינתנו על חלק מאדמת קדשנו עם ממשל עצמי משלנו, אשר למרבה הפלאות גם בגויים יצביעו עלינו ויאמרו: 'הגדיל ה' לעשות עם אלה'".

בתשובתו ההלכתית הוא מצטט דברים שכתב החת"ם סופר (הרב משה סופר, מגדולי הפוסקים לפני כמאתיים שנים, שעמד בחזית היהדות שומרת ההלכה והמסורת נוכח הרפורמה באירופה) ביחס לעבודת האדמה בארץ ישראל. כך כתב החת"ם סופר ביחס למחשבה שלימוד תורה חשוב יותר מחקלאות בארץ ישראל:

העבודה בקרקע גופה מצווה משום יישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים, ועל זה ציוותה התורה 'ואספת דגנך'...

וכאילו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה?

הכי נמי (=כך גם) לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה

על דברים אלו כתב ה'ציץ אליעזר:

"הדברים כשלעצמם אשר משמיענו בזה החתם סופר, הרי נפלאים מאוד ומסולאים בפז, ונדמה שחובב ציון גדול ביותר שבמציאות לפי המושג בדורנו, שהוא עם זה יהודי חרדי - לא היה מעז להעלות על דעתו, ומכל שכן להוציא מפיו דברים כאלה... ואם אנו שומעים בכל זאת כדברים האלה מפורש יוצאים בקדושה ובטהרה מפי... רבן של ישראל החת"ם סופר- הרי יש בהם בהרבה לאין ערוך להוסיף עז ועצמה, עידוד ונוחם בידי אחינו החרדים לדבר ה', המתאגדים באגודות במטרה להיאחז על אדמת הקודש לעבוד את אדמתה ולהוציא פרי הילולים"

ננסה אכן לשאוב עידוד מדברים אלו, להעמיק את תחושת הביתיות בארץ, 'להיאחז בה ולעבוד את אדמתה', ולספוג גם מהאומץ, רוחב ההיקף, הכנות ורוח ההתחדשות שבדברי הרב וולדנברג.

שבת שלום, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי