title
title
title
title
title
title
משב רוח - מידות

מידות

כמורה מתחילה קבלתי עצות מ"ותיקים".

התלמידים היו פרועים למדי, לא ממושמעים, ואני, ליבי יצא לכבוש את חיבתם ואהבתם...שנה ראשונה של הוראה, גישושים ראשונים והמון שגיאות. היום – אני יודעת.

בחדר המורים אמרו לי המנוסים הללו: "תחזיקי אותם קצר!!" משפט שהעלה בדעתי "אילוף כלבים". אך לא יכולתי ללכת בדרך זו... שבועות וחודשים עברו ואני ניסיתי כל יום מחדש. ציינתי ביומני בסיכום כל יום פלוסים ומינוסים על-יד כל שיעור והמינוסים הלכו ופחתו במשך חודשים עד שגיליתי שהנה עליתי על דרך המלך.

חודשים רבים עברו ואולי שנים עד שהבנתי כי אין קו, שיטה או נוסחה כיצד לקנות את ליבם של הזאטוטים. יש דרך אחת בלבד פשוטה וברורה ומשמעותה היא דרכים רבות לאין ספור כי "חנוך לנער על פי דרכו" משמעותו כל נער וכל בת יש להם דרך אחת בלבד המיוחדת לו או לה בלבד. המסגרת החינוכית כופה עלינו שיעור אחד, מורה אחד, לתלמידים רבים, אך המורה חייב למצוא את עשרות המפתחות השונים לדרכים הרבות לליבו של כל פרט.

נזכרתי בכל אלה כשקראתי השבוע משנה במסכת מידות. חכמים דנים במידות שונות לקביעת הלכה. המידות נקבעו על-פי עצמים בטבע: כביצה, כזית, כרימון, כגרוגרת (תאנה), ושם נאמר:

"כגרוגרת שאמרו--לא גדולה ולא קטנה, אלא בינונית. רבי יהודה אומר, הגדולה שבארץ ישראל, היא הבינונית שבמדינות."

(מסכת כלים, פרק י"ז, משנה ז')

מסתבר בדיון כי מידות משתנות בין מדינה למדינה על-פי הזמן והמקום. והדיון הוא על מידות בשיעורי כלים שונים. אם בכלים כך בבני אדם על אחת כמה וכמה!!

אל תקבעו כללים ועקרונות ביחסים לבני אדם כל אדם שיעורו ומידותיו ומה שנכון לראובן לא תמיד נכון לשמעון "והוי דן כל אדם לכף זכות"!

אבישג