title
title
title
title
title
title
סיפורי מקום - אור דולק בבית הכנסת

השׁקרים של "ליל הבדולח "
פרופ' מאיר שורץ בשיתוף עם קרין לנגה

האירועים בלילה שבין ה – 9 ל – 10 בנובמבר 1938 (ליל ט"ז במרחשון תרצ"ט) בגרמניה, מכונים עד היום בספרי ההיסטוריה לרוב ב"לשון נקיה" "ליל הבדולח" ((Reichs-)Kristallnacht). המונח הזה מסתיר את אותם מעשים נוראים שנעשו באזרחים היהודיים, ויש על-כן להמירו במונח "ליל הפרעות" (ליל הפוגרום), או "פרעות נובמבר". אברהם ברקאי מעיר על כך בפרסום שלו "השנה הגורלית 1938": "ליל הבדולח הוא מנצנץ, מבריק וזוהר כמו בחגיגה. הגיע הזמן שמונח מרושע וממזער זה ייעלם לפחות מספרי ההיסטוריה". למעלה מ – 60 שנה אחרי הפרעות, אין זה מספיק לעשות סדר בעולם המונחים בלבד. נראה לנו שהרבה יותר חשוב, לספק מידע מקיף על על מספר הנרצחים ועל מספרם של בתי הכנסת שנשרפו / נהרסו.

ראש משטרת הביטחון הנאצית, ריינהרד היידריך, מונֶה ב – 11 לנובמבר 1938 בסיכום זמני של הפרעות, שבוצעו ותוכננו בדייקנות ברחבי גרמניה, 36 מקרי מוות ועוד 36 מקרים של פציעה קשה שהיו בין האוכלוסייה היהודית, לעומת דו"ח סודי של בית הדין העליון של המפלגה מתאריך 13 בפברואר ,1939 המדבר על 91 הרוגים. המניין המתוקן של 36 נמסר במשך שנים בספרות כמניין הסופי של הקורבנות, והועתק בנאמנות גם בחיבורים מדעיים, אשר חלק מהם משתמשים במספר 91. . כאמור, זהו המספר המופיע תדירות בספרות, אולם מספר זה רחוק ביותר מהמספר האמיתי של הקורבנות. מספר שגוי זה, פורסם גם אחרי שהרמן גרמל הצביע כבר ב – 1988 על כך, שבמספר היהודים שנרצחו בלילה שבין ה – 9 ל – 10 בנובמבר 1938 , יש להחשיב קורבנות ישירים, שנרצחו כחלק מהאמצעים שננקטו באותו לילה, וכן את היהודים שהובלו למחנות הריכוז דכאו, בוכנוואלד וזקסנהאוזן ומתו שם כתוצאה מהרדיפות וההתעללויות. גרמל מציין שהיו עוד כמה מאות אנשים שלא שבו ממחנות הריכוז לבתיהם. ....

לא צריך לקחת בחשבון רק את אלה שנפטרו כתוצאה מנזקי הרדיפות והפציעות הקשות, אלא גם את אותם האנשים שהתאבדו בשבועות שלאחר ליל הפרעות. יש להחשיב את קורבנות ההתאבדות של אותו זמן כקורבנות ישירים של הפרעות, אם כי מספרם קשה מאוד לשחזור.

על אף זאת, נקודת המוצא לעבודת המחקר שנעשתה על ידי "הנצחת בתי-הכנסת שבגולה", הייתה ההכרה שגם האנשים בעלי האמונה היהודית שפשעי הסיפוח פגעו בהם, וגם קורבנות ההתאבדויות, צריכים להיכלל ברשימת הקדושים. בעבודת נמלים מאומצת מצאה קבוצת המחקר שלנו, בנבירה בתיקים של מחנות הריכוז ועל ידי קשירת קשרים אישיים עם ניצולים, שבליל הפרעות נרצחו כ – 400 איש. בימים שלאחר הפרעות איבדו 400 איש נוספים את חייהם. הצוות שלנו הכין רשימה ראשונית של קורבנות שאיבדו את חייהם במחנה הריכוז בוכנוולד. 207 יהודים מצאו שם את מותם. בדכאו היו 185 קורבנות. מספר הנרצחים במחנה הריכוז זקסנהאוזן אינו ידוע. לא ניתן, אפוא, לקבוע את מספרם המדויק של קורבנות ליל הפרעות. אנחנו משערים שמספרם נע בין 1,400 ל – 1,500.

מספר היהודים שנאסרו בעקבות ליל הפרעות

מספר היהודים ששוחררו

אנשים שגורלם לא נודע

מספר הנרצחים

דכאו

10,911

10,415

496

176

בוכנוואלד

9,845

8,311

1,534

207

זקסנהאוזן

כ – 10,000

לא ידוע

לא ידוע

הנתונים בטבלה לקוחים מעבודת המחקר של פרופ' מאיר שורץ ו"הנצחת בתי-כנסת בגולה"

גם בתיאורי ההיסטוריה של מספר בתי הכנסת שנשרפו ו / או נהרסו בפרעות נובמבר השתחלו נתונים שגויים, שעם השנים התקבלו ללא עוררין. במכתב שנזכר לעיל של היידריך להרמן גרינג מיום 11 בנובמבר 1938 אומר הסיכום הזמני, אשר מתייחס רק לנתונים שהגיעו עד אותו תאריך: "...ואשר לבתי כנסת, 191 מהם הועלו באש, ו – 76 נוספים נהרסו לחלוטין". סיכום זה של 267 בתי כנסת שנהרסו, מובא עד היום פעמים רבות בספרות כנתון סופי שמלבד יוצאים מהכלל מעטים, כל בתי הכנסת נפלו קרבן למעשי הנבלה של הנאצים. ..

אחרי עבודת מחקר רבת שנים, מצאה "הנצחת בתי-כנסת בגולה", שבפרעות נובמבר בגרמניה נשרפו ו או נהרסו לחלוטין 1,406 בתי כנסת וחדרי תפילה.

אנו רואים זאת כחובתנו היום, להנציח בצורה מכובדת את נכסי התרבות שלנו שהושמדו על ידי הנאצים. החרפה של זוועות פרעות הדמים האלה הייתה כה גדולה, שהצלקות של האסון הזה לעולם לא יגלידו לגמרי. לכן, חשוב הוא שגם גורלם של האנשים וגם הקורבנות, שנאלצו התרבות והארכיטקטורה היהודית להקריב בפרעות נובמבר, ימצאו את ביטוים המלא בספרות.

בטירת צבי נוהגים בשנים האחרונות להשאיר בליל ה- 9.11 ליל הפרעות, או "ליל הבדולח" כפי שהוא קרוי בפי כל, להשאיר אור דולק בבית הכנסת, וללמוד שיעור קצר בתורה והיסטוריה מיד אחרי תפילת מעריב, כתשובה לצורר שניסה להכחיד את בתי הכנסת, את התורה, ואת התפילה.

את השיעור העבירו שני בני טירת צבי בנים ליוצאי גרמניה שהקימו והשלימו את טירת צבי וחשו על בשרם את האש המכלה והצלילים הצורמים של ליל הבדולח.

שמעון הראל שאמו בינה הראל ילידת גרמניה שנתן סקירה היסטורית על אירועי ליל הבדולח ותוצאותיהם.

ודליה יוחנן שאביה, חברנו נפתלי וורטהיים, יליד גרמניה, היה בליל הבדולח מתחת לשולחן המטבח בביתו, והשולחן הגן עליו מהאבנים שהושלכו אל הבית.

לתפילת מעריב ולשיעור הצטרפו הפעם תלמידי שקד מכתה י"ב, שהיו במשלחת הקיץ בפולין.

תלמידי י"ב צפו אח"כ בסרט "בזרועות זרים" העוסק בילדי הקינדר טרנספורט שהגיעו לבריטניה מיד אחרי "ליל הבדולח".

סרט תיעודי מרגש מאד המשלב תיעוד של ילדי הקינדרטרנספורט, וקטעי ארכיון.