title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - לקראת חג הסוכות

לקראת חג הסוכות

שבת שלום וחג שמח לכולם

מצוות החג השונות מלמדות אותנו פרק בהתייחסות הנכונה למי שאנו מכנים לפעמים 'פשוטי העם' או 'עמי הארצות'.

ראשית, ארבעת המינים, הכשרים רק בהצטרפות כל המינים זה לזה, לרבות הערבה, המייצגת את אלו שאין בהם לא חכמה ולא מצוות, לא תורה ולא מעשים טובים.

לא זו בלבד שאנו מצווים על לקיחת ארבעת המינים, אלא שאנו מצווים לאגוד את כולם ביחד, לאוספם ולחברם זה לזה, כמצהירים שללא פרט אחד – ואף זה נטול ההדר, שאין בו טעם ואין בו ריח – לא נוכל להתקרב לבורא, ולהיות תמימים ויפים, 'להתנאות לפניו במצוות'.

סיפור נאה על ר' לוי יצחק מברדיטשב (שנפטר השבוע לפני 207 שנים) יוסיף לנו נדבך בהבנת היחס לאותם 'אנשי ערבה':

ר' לוי יצחק מברדיטשב היה מזמין אליו אל הסוכה כשכנים דווקא אנשים פשוטים מן הדרגה הנמוכה ביותר. כששאלוהו פעם לטעם הדבר, מפני מה נראה לו לשבת בסוכה דווקא עם פשוטי עם כאלה, השיב כך:

לעתיד לבוא, כשיזמינו את כל הצדיקים להכנס אל "סוכת עורו של לוויתן", ואני, לוי יצחק, גם אני יהיה לי חשק להכנס אל אותה סוכה. הרי בוודאי יעכב אותי המלאך בכניסה וישאל בכעס: הא, מנין זה מגיע אתה, אדם פשוט שכמותך, להידחק בין צדיקים וגדולי עולם?

ואשיב לו על כך: אל נא ייחר אפך אלי, נתתי גם כן להיכנס לאנשים פשוטים, וכלל לא התביישתי בהם...

ר' לוי יצחק חושף בדבריו פן נוסף וחשוב הנוגע ליחס לפשוטי העם. בסופו של דבר, על אף שלפעמים נדמה לנו שאנחנו מורמים מעם, אנשי מידות ומעשים טובים, 'אתרוגים' או 'לולבים' או 'הדסים', אחרי הכל, אנחנו כולנו פשוטים, חסרים, קטנים ועמי ארצות...

המלאך בכניסה ל'סוכת עורו של לוויתן' מייצג את הסרגל המוחלט, את השלמות. אם רק נהיה קשובים לו כבר כעת, נשים אל ליבנו שאין אנו צדיקים וגדולי עולם, וממילא, הגאווה וההתנשאות (המאפיינים לפעמים את ה'לולב' או ה'אתרוג') אינם מוצדקים, וטוב נעשה אם נפתח את סוכתנו, את ליבנו ואת יחסנו החם לכל אדם בשאר הוא, ולא נראה בפשוטי העם פחותים מאיתנו.


הרב אורי ליפשיץ, רב טירת-צבי