title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - "סוכתנו- קרש, מוט"

סוכתנו (קֶרֶשׁ, מוֹט )

מילים:נתן אלתרמן לחנים:דניאל סמבורסקי ו-נחום נרדי

קֶרֶשׁ, מוֹט, קֶרֶשׁ, מוֹט,
סֻכָּתֵנוּ בַּל תִּמּוֹט!
וָו אֶל וָו, קִיר אֶל קִיר,
קוּם וּבְנֵה, בַּנַּאי צָעִיר!
שָׁמָּה רוּץ, הֵנָּה פְּנֵה
סֻכָּתֵנוּ קוּם ובְנֵה!

קֶרֶשׁ, מוֹט
סֻכָּתֵנוּ בַּל תִּמּוֹט

זֵר תְּמָרִים וַהֲדַסִּים
לְתִפְאֶרֶת לָהּ נָשִׂים,
בִּפְרָחִים אוֹתָהּ נַפְרִיחַ,
נְקַשְּׁטֶנָּה בְּשָׁטִיחַ,
עַד יַגִּיד כָּל רוֹאָהּ
אֵין כָּמוֹהָ נִפְלָאָה!

קֶרֶשׁ, מוֹט
סֻכָּתֵנוּ בַּל תִּמּוֹט

אֵין כָּמוֹהַ עוֹד לְחֵן,
לְקִשּׁוּט כָּמוֹהַ אֵין...
כָּל הָעִיר לָהּ כַּף תִּמְחַא
וְתָרִיעַ בְּשִׂמְחָה:
אֵין כָּזוֹ מַעֲשֶׂה אָמָּן
מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן!

קֶרֶשׁ, מוֹט
סֻכָּתֵנוּ בַּל תִּמּוֹט

להאזנה ללחנו של סמבורסקי לחצו כאן

לצפייה בביצוע השיר בלחנו של נרדי לחצו כאן

על פי זיווה שמיר, "תיבת הזמרה חוזרת: על שירי הילדים של נתן אלתרמן" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005),
נדפס לראשונה ב"עתוננו לילדים קטנים", שנה ג' גליון א-ב, י"ד בתשרי תרצ"ה (23.9.1934). חזר ונדפס ב"מקראות ישראל" וב"מקרא לילד
". .

http://www.alterman.org.il

http://www.alterman.org.il/Portals/0/Images/regaim.jpg

אלתרמן כתב את טוריו האקטואליים "הסקיצות התל אביביות" עד לנובמבר 1934 בעיתון הערב של 'דבר' שנקרא 'תוספת ערב'. זו הייתה מהדורה קלילה יותר, מאשר עיתון הבוקר הרגיל והסולידי, שהייתה מיועדת גם לבני הנוער ולעולים החדשים.

המעבר של אלתרמן לעיתון הארץ הושפע כנראה מהעובדה שטוריו יתפרסמו בעיתון הבוקר המכובד וגם מהעובדה שהובטחה לו משרה עם משכורת קבועה של מתרגם טלגרמות של העיתון, שישה לילות בשבוע.

מ- 7.11.1934 ועד 1.1.1943 כתב אלתרמן 297 טורים אקטואליים מחורזים במדור "רגעים" וחתם עליהם במילה "אגב" אולי כדי להדגיש את אגביותם וקלילותם של השירים. עשרות רבות של שירים נכתבו על תל-אביב, מנושאים רציניים עד תופעות טבעיות כגון חמסין וגשם, ועד לים הרובץ לפתחה של תל-אביב ממערב – נושא אהוב על המשורר. חלק משירים אלה כבר הפכו לקלאסיקה כגון השיר "דצמבר" .

לעיתים דומה היה שאלתרמן נטל על עצמו – קרוב לוודאי מבלי שנתבקש – את תפקיד היחצ"ן של תל-אביב ואירועים גדולים הנערכים בתחומה. כך היה לגבי יריד המזרח השלישי, או להתגייסות למען רכישת המניות הראשונות של נמל תל-אביב שהוצאו למכירה בינואר 1937 בשיר "מהרו אל מניות הנמל".

ב- 19.4.1936 פרצו ביפו מהומות דמים שהתפשטו תוך כמה ימי לכל הארץ ונודעו בשם "מאורעות 1939-1936". היחסים המתוחים בין תל-אביב ליפו קיבלו ביטוי בטורים של אלתרמן. ימי החירום הכתיבו למשורר צורת כתיבה חדשה, לא מתיָיפיֶפת ונעימה. לא תמיד היו שירי "רגעים" שירים אקטואליים. לעיתים הרשה לעצמו המחבר לפרסם גם שיר לירי.

http://www.alterman.org.il/Portals/0/Images/teva-mezameret.jpg

את ספר שירי הילדים המאוחר שלו,"ספר התֵּבה המזמרת", הוציא אלתרמן לאור ב- 1958, שנת העשור למדינה. בתקופה שבּה עסקני מפלגה קשישים הטיפו "ציונות" מעל כל במה, והֶלאו את שומעיהם בסיסמאות ובמליצות חבוטות. בשנות החמישים נמשכו צעירי המשוררים אל האקזיסטנציאליזם הסַרטרי, שתרחק מן הלאומיות, מסממניה ומדגליה כמפני אש. הללו חיפשו את הפינה האינדיווידואלֶסֶטֶיֶתֶ המוצלת, זו שאינה עומדת "באור התכלת העזה" של המציאות הישראלית החשופה. והנה, דווקא בשעה זו של פיחות בערכים קולקטיביים, החליט אלתרמן ללמד את קוראיו הצעירים פרק בציונות, מבלי להשניא עליהם את הנושא שנזדלזל באותה עת ונשחק עד דק. הוא עשה כן בגלוי, כבשירו לילדים "אנשי עלייה שנייה", שבו יש מעין שיעור באידיאלים ציוניים של התיישבות ושל עבודה.
אלתרמן העביר מסרים דומים גם בעקיפין, כבשירים המתארים את החייאתם של חבלי ארץ הקדומים – שפת ים סוף ב"ספני שלמה המלך" וחבל לכיש בשיר "שלושה צבים".

ביצירתו של אלתרמן לילדים בולטים מוטיבים שהיו דומיננטיים ביצירתו למבוגרים כמו מוטיב חוזר המבוסס על הסיפור התנ"כי של יוסף שהתעלה מעל אחיו המבוגרים המופיע למשל בשיר על החיריק הזעיר שמתעלה מעל כל שאר האותיות (עלייתו ממעמקי הבור ובחשכת בית האסורים אל מעמדו הרמה של המִשנֶה למלך מצרים).
מוטיב נוסף הבולט בשירי אלתרמן למבוגרים וחוזר בשירי הילדים הוא מוטיב המשורר ואיש הרוח הנודד. לא במקרה בחר אלתרמן לפתוח את ספרו לילדים דווקא בשיר שגיבורו הוא תייר, או נווד, שהנדודים והכתיבה לו הם אורַח חיים. כך החזיר משהו מרוחו של ספר שיריו הראשון, "כוכבים בחוץ" הפותח בתיאורו של הֵלך הבודד בין שערי עיר לאבק דרכים.

השירים מיועדים למבוגרים לא פחות מילדים. אלה הם שירים מתוחכמים, מלאי רעיונות, שהילד לא יבין אותם במלואם. רק המבוגרים יכולים לעמוד על מלוא משמעותם הנסתרת. חומרי שיר עממיים ו"ילדיים" היו אצל אלתרמן חלק בלתי נפרד מעולמו השירי.
אלתרמן הרבה לכלול בספרו זה לילדים דיונים ספרותיים מתוחכמים במיוחד שספק רב אם אפשר היה לצפות מהילדים שיבינו אותם. למשל, בשיר התנ"כי "ספני שלמה המלך", שם יש חשיבות רבה לגרסאות הניקוד השונות בשיר לשם העיר "עציון גבר". השימוש ביסודות אלה נבע אולי מרצונו של המשורר להפגין להטוטנות לשונית אך גם על מנת לרמוז לקוראים הצעירים (והמבוגרים) על החשיבות שבכל מילה, כל אות וכל תו ניקוד, שכל שינוי בהם יכול לברוא עולם ולהחריבו


*
מבוסס על סיפרה של זיוה שמיר "תיבת הזמרה חוזרת" שפרקים ממנו ניתן לקרוא באתר זה