title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - לפרשת וילך - שבת שובה

פרשת וילך – שבת שובה

בהפטרת השבת הנקראת מדי שנה בסמוך ליום הכיפורים ובעיצומם של ימי התשובה, פונה הנביא הושע וקורא לעם ישראל: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'.

חז"ל במדרשים שונים היו רגישים לדגש המושם על ידי הושע בלקיחת דְּבָרִים, וראו את הווידוי כמרכזה של התשובה. כך למשל מופיע בגמרא, כי בניגוד לאדם החוטא לחברו, שייתכן ויתפייס בדברים וייתכן ולא, הקדוש ברוך הוא, מתפייס בדברים, שנאמר 'קחו עמכם דברים ושובו אל ה''.

תיאור מצוות התשובה בהלכות הרמב"ם אף הוא מבוסס על ווידוי הדברים:

כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה.

כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתוודות לפני האל ברוך הוא

שנאמר איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו-

זה וידוי דברים.

וידוי זה מצות עשה.

כיצד מתוודין? אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך ,והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה

וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח...

חשיבותו של וידוי הדברים היא בלקיחת האחריות של האדם על מעשיו, בהבנתו כי הוא זה שחטא, ואין אשמים אחרים או כתובות אחרות להפנות אליהן את האצבע. היכולת לומר בפה מלא – חטאתי, עוויתי, פשעתי מהווה נקודת משען לתיקון ולהתחלה מחדש, גם בכך שהיא מוציאה את רגשות האשם הכמוסים בנפש פנימה אל עולם הדיבור, וממילא מאפשרת להשתחרר ממועקות ומתסכולים והדחקות.

לאחרונה נתקלתי בשיר שכתבה המשוררת סיון הר-שפי, המציע חוויה נוספת ומאזנת לחוויית הווידוי של התשובה. השיר נקרא 'עם יד על הלב', והוא מסודר על סדר הא"ב, כמו הוידוי המסורתי:

אהבנו. בגרנו. גדלנו. דיברנו יופי.

הבאנו והשפענו. זיכינו. חילינו.

טבלנו אמת. יעצנו טוב. כספנו.

למדנו. מעדנו נפלנו? - סמכנו עליך.

פעלנו, ציפינו, קיווינו אורך. רשמנו

שהבטחת. שלך תמיד,

תמימיך.

בשיר-וידוי נפלא זה מעירה סיון כי למעשה כדי לצאת לדרך חדשה בשנה הבאה עלינו לטובה, לא מספיק להתבונן באשמה, הבגידה והגזילה, אלא גם (ואולי בעיקר) לראות את האהבה, ההתבגרות והגדילה. להאיר את הנקודות הטובות שקיימות בכל אחד מאתנו, וגם אותן לקחת ולשוב עמן על ה'.

ואולי זהו סודו של הפסוק כולו בהושע – הכולל את העוון ואת הטוב: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב. התשובה היא בהשבת הדברים במלואם אל ה' – העוונות, אך גם הטוב.

שבת שלום וגמר חתימה טובה, הרב אורי ליפשיץ, רב טירת-צבי