title
title
title
title
title
title
לאסוף את השברים - תפילת ונתנה תוקף במחנה ברגן-בלזן

תפילת "ונתנה תוקף" במחנה ברגן-בלזן בראש השנה

מנחם שמעוני (לשעבר אמיל נוימן) נולד בשנת 1927 בקרקוב שבפולין. הוריו היו אנשים דתיים - אורתודוכסים. בילדותו עבר עם משפחתו לבודפשט, בירת הונגריה. מנחם ומשפחתו שהו בהונגריה בזמן המלחמה.

בשנת 1944, בזמן הכיבוש הגרמני, הצליחה המשפחה לעלות על "רכבת קסטנר" שנסעה מבודפשט והגיעה למחנה ברגן-בלזן בגרמניה.

בברגן-בלזן הכין מנחם בעל פה את לוח השנה העברי לשנת התש"ה (5705 לספירה היהודית ו 1944/1945 לספירה הנוצרית). בלוח השנה ציין את החגים והמועדים ואת פרשות השבוע.



הלוח שימש יהודים שומרי מצוות רבים במחנה אשר השתדלו, על אף התנאים הבלתי אנושיים, להמשיך לשמור את המצוות וההלכות ואת אמונתם.

וכן הכין על גבי דף נייר מתוך זכרונו את תפילת "ונתנה תוקף" מהתפילות החשובות בראש השנה.




כל המשפחה, כולל האח והאחות של מנחם, הצליחה לשרוד בברגן-בלזןעד השחרור ועלתה לארץ. מנחם הגיע לארץ ב 1945 והתיישב בתל-אביב.לאחר נישואיו התגורר בבני ברק עד פטירתו בשנת 2002.
המקור: ארכיון "יד ושם".

פיוט "ונתנה תוקף" הוא בין המפורסמים בפיוטי הימים הנוראים. הוא מתאר את החרדה הגדולה מאימת דינו של אלוקי ישראל, ואת אפסות האדם מולו.

בתחילת שנות ה-90 חיבר יאיר רוזנבלום לחן מודרני לפיוט, כמחווה לחברי קיבוץ בית השיטה. נפילת 11 מחברי הקיבוץ במלחמת יום הכיפורים שינתה את יחסם של רבים מחברי הקיבוץ ליום זה, שהפך ליום זיכרון המחובר ליום הדין של כלל העם היהודי.

הלחן החדש משלב מוטיבים מתפילות אשכנז וספרד וממקורות אחרים. הוא כונה "מרגש" ו"מצמרר", וזכה למחמאות על האופן שבו הוא מעצים מילות הפיוט. יתר על כן, בשל הרקע ליצירת הלחן החדש וזהות יוצרו, הוא נתפס כסמל לאפשרות חדשה של שילוב המסורת היהודית בתרבות הישראלית.

"ונתנה תוקף", בלחן זה ובביצוע של חנוך אלבלק, מושמע תדירות בתחנות רדיו בישראל בתקופה של ראש השנה ויום כיפור, והלחן אף אומץ על ידי חזנים בבתי כנסת רבים.

גדעון רפאל בן-מיכאל

פורום שמירת זכרון השואה