title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקֶל

בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקֶל

מילים:חיים נחמן ביאליק לחן:עת'מאן אל-מוסלי כתיבה: תרס"ו

בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקֶל
עַל-הָהָר מִתַּמֵּר דֶּקֶל.
וּבַדֶּקֶל, בֵּין עֳפָאָיו,
תִּשְׁכָּן-לָהּ דּוּכִיפַת זָהָב.

צִפּוֹר זָהָב! עוּפִי, חוּגִי,
צְאִי וּבַקְּשִׁי לִי בֶּן-זוּגִי
וּבַאֲשֶׁר תִּמְצָאִיהוּ
כִּפְתִי אוֹתוֹ וַהֲבִיאִיהוּ.

אַךְ אִם-אֵין לָךְ חוּט הַשָּׁנִי
דַּבְּרִי שָׁלוֹם אֶל חֲתָנִי;
מַה-תַּגִּידִי לוֹ? הַגִּידִי:
נַפְשִׁי יוֹצֵאת אֶל יְדִידִי.

אִמְרִי לוֹ: הַגָּן פּוֹרֵחַ,
נָעוּל הוּא וְאֵין פּוֹתֵחַ;
רִמּוֹן פָּז שָׁם יֵשׁ בֵּין עָלָיו
אַךְ אֵין מִי שֶׁיְּבָרֵךְ עָלָיו.

וְעוֹד תַּגִּידִי לוֹ: מִטָּתִי
אַשְׂחֶה לַיְלָה בְּדִמְעָתִי,
וּמִתַּחַת לִבְנַת בְּשָׂרִי
נִשְׂרָף מִדֵּי לַיְלָה כָּרִי.

רִיפַת דִּיפַת וּמוֹרִיפַת
כָּכָה שָׂחָה הַדּוּכִיפַת:
לַיְלָה אָטוּס אֶל בֵּית דּוֹדֵךְ
וַאֲגַלֶּה לוֹ אֶת-סוֹדֵךְ.

אָתָא לַיְלָה, וּלְבֵין שִׁפְעַת
עָבִים פָּרְחָה הַדּוּכִיפַת,
עָלֹה עָלְתָה הַשָּׁמַיְמָה
וּנְבוּאָתָהּ לֹא נִתְקַיְּמָה

לַיְלָה בֹּקֶר וַעֲרָבִים
אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶעָבִים,
עָבִים זַכִּים, הַעֲדַיִן
דּוֹדִי בְּחִיר לְבָבִי אָיִן?

מאתר זמרשת: מוזיקאי קלאסי עיראקי. בערביתالملا عثمان الموصلي, בתעתיק לטיניMulla 'Uthman al-Musili.
בתורכיה ידוע בשם חפיז סאסי אוסמאן אפנדי
Hafız Şaşı Osman Effendi

קַדֻכּ אֶלְמָיָאס עומר ג'אנאטי

לחצו כאן להאזנה לשיר


על פי דן מירון, מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך ב (דביר, 1990), עמ' 245:

השיר "בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקל" הופיע לראשונה במהדורת תרס"ח של שירי ביאליק, כשבשוליו רשום תאריך הכתיבה (תרס"ו). לאחר מכן הופיע כראשון בסדרת שירי העם שפרסם ביאליק ב"השילוח", שבט תרס"ח . נוסח מלא של הטקסט (15 בתים) מופיע בפרויקט בן יהודה
; נוסח זה הופיע גם בכותרת "משירי עם" בשירון "מבחר שירי ציון" (ורשה, תרע"ז).

הלחן הוא לחנו של השיר קַדֻכּ אֶלְמָיָאס (قدك ألمياس). ברכה צפירה כותבת בספרה "קולות רבים" כי היא התאימה את הלחן לשיר של ביאליק, ואולם השיר זומר בלחן ערבי כבר ב1911, אז כתב יוסף חיים ברנר בסיפורו "עצבים":...מאחד הבתים יצאה נערה ... כשהיא מזמזמת מילודיה ערבית קלה, נעימה ומטעימה את פסוקי "שיר-העם" משל המשורר: "צפור-זהב, עופי, חוגי, ובקשי לי בן-זוגי"... לכאורה אין בטחון שמדובר באותו לחן, אך בהקלטה של ימימה טשרנוביץ וחברותיה הן שרות את הלחן המוכר,מספרות ששרו את השיר עוד לפני ברכה צפירה, והן מבצעות את השיר באופן קרוב יותר ללחן הערבי מאשר הנוסח בהקלטה של צפירה (במילה "עפאיו"). נחום נרדי חיבר לשיר ליווי (וחלק נוסף). השיר נכלל בתכנית ה' של המטאטא [בכורה 31.12.1928]. נרדי נזכר בתוכנייה אך ברכה צפירה אינה נזכרת. ייתכן שנרדי ביצע שם את השיר בפסנתר בלבד.

להאזנה לביצועה של ברכה צפירה עםנחום נרדי בפסנתר בארה''ב 1937 לחצו כאן



יעקב מזור מביא וריאנט של הלחן בספרו "מסורת הכליזמרים בארץ ישראל" בקטגוריית לחנים ערביים "אן אראביש" לדבריו הלחן מוכר אצל החסידים (האשכנזיים דווקא) במילות הפיוט "עוזר דלים". לחצו כאן לצפייה

בשנות השישים כתב חיים חפר לשושנה דמארי את השיר "אהובי" לפי נוסח הלחן המקורי. השיר עובד לרביעיית חלילים בידי אורי שוהם.

לחצו כאן

ביצועים ופרטים נוספים - באתר זמרשת לחצו כאן להאזנה

ביצוע השיר מתוך המופע "דבקה פנטזיה"

עירית בולקא, עוזי מאירי ורוחמה רז

ורדינה כהןבהופעה

ביצוע של המקור הערבי בפי צבאח[סבאח] פח'רי

להקת שיח רותם ואריאל זילבר(השיר על רקע וידיאו אחר

השיר הערבי המקורימתוך "על הדשא" עם אליהו הכהן

דניאל ברשבמסגרת "כיתת השיר הישראלי" בהדרכת שמעון כהן, יולי 2014

האזנה:

"ארץ שמש " (1982)

ימימה טשרנוביץ, רות גורדון ונחמה מיוחסבהקלטת ארכיון הצליל הלאומי - למדו את השיר בשנות העשרים לפני שהיה ביצוע של ברכה צפירה; שרות את הלחן בנוסח קרוב יותר ללחן הערבי המקורי (תזמון ).