title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - לפרשת כי תצא

פרשת כי-תצא

פרשת כי תצא רווית מצוות היא. הרבה מהן נוגעות למערכות היחסים שבין האדם לזולתו, ודגש רב מושם על היחס הנכון דווקא לשכבות החלשות.

אחת המצוות נוגעת לאדם המגיע לגבות חובו מאדם אחר, שלווה ממנו כסף. התורה אוסרת על הגובה להיכנס לביתו של החייב, ומורה: בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה.

חכמים ראו בפסוקים אלו מקור לאסור גם על שליחי בית הדין מלהיכנס לבתים של אנשים החייבים כסף, והנחו אותם להמתין בחוץ על מנת לא לפגוע בכבודו של האדם החייב.

הרחבה נוספת מביא רבי נתן במדרש. לדבריו, אדם שאבד לו בגדו, ומצאו בשוק כאשר אדם אחר לובש אותו, אסור לו ליטול את בגדו בשוק, ולפגוע בכבודו של האחר, אלא לקיים את ההיגיון של 'בַּחוּץ תַּעֲמֹד', וליטול את בגדו רק כאשר הלובש אותו נמצא במקום מוצנע, בביתו.

היום חל יום פטירתו של רבי יוסף חיים מבגדד, ה'בן איש חי', שהיה מגדולי חכמי עיראק במחצית השניה של המאה ה- 19. סיפור מופלא המסופר עליו יכול להוסיף נופך לדברים שראינו בפסוקי התורה ובדברי חכמים:

פעם בא אליו אדם ביום גשום, כשרק חולצה לגופו, שכן לא היה הוא מבני המקום ולא ידע אודות מזג האויר בבגדאד.

רצה ה'בן איש חי' לתת לו כסף שילך לקנות לו מעיל.

אמר לו אותו אדם: ״תן לי את המעיל שלך ואחזיר לך אותו לאחר מכן״.

נתן לו ה'בן איש חי' את מעילו, ואותו האיש לקח את המעיל והלך לבית הכנסת, שם, התיישב במקומו של ה'בן איש חי'.

חיכה ה'בן איש חי' בביתו עד סמוך לשקיעה, ומשלא בא האורח - לקח את מעילו הישן והלך לבית הכנסת.

משנכנס וראה שישב האורח במקומו עטוף במעילו, הלך וישב במקום אחר.

סיפור מופלא זה מלמדנו הן על מידת החסד של ה'בן איש חי', הן על האמון שנתן בזולת הזר, הן על הכנסת האורחים שנהג בו – ועל כך שהבין שמקומו בבית הכנסת יכול לשמש גם אורח ואין להקפיד על כך, והן על הענווה הרבה שלו, שכאישיות חשובה לא התפעל מעצמו ולא דאג לכבודו ולכבוד מושבו.

אך יותר מכך, ובהמשך לפסוקי הפרשה, הסיפור מלמדנו את דאגתו של ה'בן איש חי' לכבודו של הזולת, ואת המאמץ שלו לא לפגוע או להלבין את פניו של האחר, גם אם מידת הדין עמו.


שבת שלום, הרב אורי ליפשיץ, רב טירת-צבי