title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - לפרשת ראה

פרשת ראה

פתיחת פרשיית המועדים בפרשתנו מפגישה אותנו עם חג הפסח, ועם הציווי 'לשמור את חודש האביב'.

חכמים ראו בציווי זה מקור לחובה לוודא שחג הפסח חל בחודש האביב, ומכאן לשימוש בעיבור השנה ובהוספת חודש אדר נוסף לפי הצורך, כדי להגיע לתוצאה זו.

הנצי"ב מוולוזי'ן, (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, שעל שמו קרויה קבוצת 'עין הנצי"ב', ושיום פטירתו חל היום לפני 123 שנים) רואה בציווי זה ביטוי להנחיית התורה לימי הגלות.

לדבריו, לאביב סגולה מיוחדת – 'להפוך כל זרע לצומח מחדש להחליף כח'. החובה היא לא רק לדאוג שפסח יחול בעונת האביב, אלא לשמור את האיכות האביבית, את היכולת להתהפך, להתחדש ולהחליף כח.

מעבר לכך. הנצי"ב רואה את האביב כזמן שבו לא נותר מהפרי אלא הגרעין. גוף הפרי, המועדף יותר על האדם המחפש אוכל, ו'מוכשר להנאת האדם', נרקב ונשחת, ובבוא האביב רק הגרעין נשאר:

אך מכל מקום הגרעין הוא שומר את קיום המין,

ובשעה שמגיע לירח האביב הוא היקר מכל הפרי,

וכל הפרי נרקב והגרעין שח לארץ ומגיע למשוש דרכו ולעשות פרי.

שמירת חודש האביב משמעה החזקה בגרעין, באמת הפנימית, במה שמחיה את הפרי כולו, גם בזה שלא נראה במבט ראשון כמהנה וכ'תאווה לעיניים'. השמירה על הגרעין בחודשי החורף קשה ומאתגרת, אך באביב מתגלה המהות, מתגלה התוך, הפנים, ומתאפשרת הצמיחה המחודשת והפירות הבאים.

ימים אלו, של תחילת שנת לימודים (ושל תחילתו של חודש אלול, המצביע על השנה החדשה בכלל), על אף שימי קיץ הם (וכולנו מייחלים לבוא הסתיו...), קשורים קשר עמוק אל דברי ה'אביב' של הנצי"ב.

אם נשכיל להיות אביביים, להתחדש ולהחליף כח, לאפשר לילדינו (ולנו) לצמוח מחדש, ולאחוז בדברים החושבים באמת – העולמות הפנימיים, הגרעיניים, המרוכזים ולאו דווקא אלו המלוטשים, מתוקים ומתייפייפים, הרי שנוכל להגיע למשוש דרכנו ולעשות פרי.



שבת שלום ושנת לימודים פוריה, הרב אורי ליפשיץ, רב טירת-צבי