title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - "עובדי זהב"

"עובדי זהב"

בחברה הישראלית אנו עדים להימצאותם של "אנשים שקופים" אנשים שאנו זקוקים ואף זקוקים מאוד להימצאותם ולפועל ידם, אך איננו רואים אותם, מתעניינים בהם, או אף מכירים אותם באמת.

קבוצת העובדים הזרים המגיעים ארצה מארצות מוצא שונות- פיליפינים, סרי-לנקים, הודים, נפאלים, תיאלנדים, יוצאי חבר העמים ועוד מגיעים אלינו לארץ לעבודה בענפים שלצערנו הישראלים מדירים רגליהם מהם, או ממעטים לעסוק בהם.

כך גם לגבי תחום הסיעוד באנשים הזקוקים לעזרה ולסיוע תמידיים, מה שמכונה 24/7. רואים אנו אותם עם מטופליהם בטיול ברחוב או בשביל, מגיעים למרכול ולכולבו, וכמובן אלו המגיעים לפעילויות המגוונות בבית גיל עוז על כל פעילויותיו.

אצלנו הם מקבלים פנים, מקבלים קשר. בהגיעם מתברכים הם ומברכים בחזרה בברכת בוקר טוב ובחיוך. אנו מצידנו משתדלים לאפשר להם, בהתאם כמובן לצרכי המטופלים שלהם, זמן לאוורור לשיחת חברים, לארוחת בוצ"ר משותפת ואף...ללימודי השפה העברית ולהדרכה מקצועית.




לצלילי דרור יקרא בקבלת שבת מעגל רוקדים משותף


וכחלק מזה נפרדנו כולנו מאחד העובדים שהשכיל להיכנס ללב של כולנו. הן אנשי צוות הבית והן חברי הבית כולם. החיוך הכובש שלו, האנושיות שבו והישרות שלו, חיבבו אותו וגרמו לאהבתו.

ערכנו לכבודו מסיבת פרידה צנועה,בזמן הפסקת השתייה,בה זכה הוא לשמוע מהחברים את אהבתם, בה הענקנו לו תשורה צנועה ממעשה הבית ובעיקר מילים טובות ומרגשות ממנו אלינו ומאיתנו אליו.

שקופים, לא אצלנו!

גדי ליאון

מומחה שיקומי