title
title
title
title
title
title
מהעת הזו - אהבה מלשון הב - לתת

שלום רב קוראנו היקרים

בחודש מנחם אב בו אנו נמצאים

עומדים זה מול זה,

שני מועדים בלוח היהודי-

ט' באב מול ט"ו באב.

שבוע בו עוברים אנו,

מאבלות לשיא השמחה - לאהבה.

אהבה לעולם, לסביבה בה אנו חיים,

אהבה לטבע, לצמחים ולבעלי החיים.

אהבה לבני ובנות זוגנו, למשפחתנו ולפרי ידינו.

השורש – אהבה – משורש הב – לתת.

אם נשכיל לתת מתוך עצמנו למען האחר,

לתת ללא אינטרס, לתת בשביל לתת,

העולם יהיה אז טוב יותר.

נפרדנו השבוע משני אנשים חשובים ויקרים

במבי שלג ונחום (נחצ'ה) היימן, זכרונם לברכה.

שניהם, כל אחד בדרכו, כל אחד ביצירתו,

נתנו לנו מתוך לב רחב, לב אוהב.

תהי מתנתם לכולנו הדרך לזוכרם.

והנה רק אחד מתוך אלף השירים שהלחין נחצ'ה

סופו של קיץ

מילים: יוסי בכר

רוחות נשקו את פני הים
ויום נוסף של קיץ תם
וטעם מלח משכר את כל החוף
ודוגיות שוב נקשרות, אל קצות המזחים
וזה סימן שבא לקיץ סוף.

זמורות בכרם מיותם,
צרובות מחום של קיץ חם
וצל ענן כבר מטייל כולו רטוב
והחריש יוצר תלמים, חומים ואדומים
וזה סימן שבא לקיץ סוף.

והאופנה אט משתנה, ממש כדרך העונה
מן זמן מוזר כזה, בין קיץ ובין סתיו
ורוח החמסין נדם, שותק כמו נכלם
וזה סימן שבא לקיץ סוף.

לצפייה בביצועה של ריקה זראי לחצו כאן


לפוסט לזכרו של נחצ'ה בדף הפייסבוק של המועצה האזורית לחצו כאן


שבת שלום

גדי ליאון

העורך