title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - לפרשת מסעי

פרשת מסעי

פרשת מסעי החותמת את ספר במדבר מתלכדת היום עם תחילתו של חודש אב, לקראת שיאם של הימים המכונים 'בין המצרים'.

המדרש הפותח את פרשתנו ב'במדבר רבה', מתאר את בריחתם של גדולי האומה בעת צרה. כך למשל בורח יעקב לארם, משה בורח ממצרים ודוד בורח מפני שאול.

אך לעומתם, הקב"ה מתפאר בתיאור של בני ישראל במדבר ככאלו שלא ברחו:

כל אותן מ' שנה שעשיתם במדבר

לא הנחתי אתכם לברוח

אלא הייתי מפיל שונאיכם לפניכם במה שהייתי עמכם

לכאורה, שבחו של הקב"ה הוא בשמירתו על בני ישראל ובמניעת הצורך בבריחה – השונאים נופלים ואין כל איום על ההולכים במדבר.

ה'שפת אמת' רגיש מאוד ללשון המדרש 'לא הנחתי אתכם לברוח', ומוצא בא תיאור שלפיו נראה שעם ישראל רצה לברוח, אך הקב"ה לא הניח לו לעשות כן.

גם בחיינו, אנו נתקלים לעתים במציאויות שלו רק היינו יכולים, היינו בורחים מהן. מצבים של קושי ואתגר מעוררים אנשים מסוימים לנסות ולהתחמק, לברוח, לא להתמודד ולא לשהות בתוככי המצוקה.

לדברי ה'שפת אמת', כאן טמון הצעד הראשון של התנהלות הקב"ה מול בני ישראל במדבר – הוא לא מניח לנו לברוח. מתוך כך, עלינו להתמודד עם המציאות המורכבת, ולאור הכתוב 'עמו אנוכי בצרה', הרי שגם הקב"ה כביכול נמצא בתוך הצרה, והביטחון בכך מאפשר 'להיות נושע תוך הצרה'.

דברים אלו מתחברים לימי 'בין המצרים', ביטוי שמלמד על זמן שבו נסגר נתיב הבריחה, ואין מוצא אחר אלא להיות בתוככי המצוקה, ולמצוא משם את הכוחות להיחלץ ולפרוץ.

לכן הוקבע פרשה זו בין המצרים

שבימים האלה נסגר הבריחה מבני ישראל

וצריכין לזכור במסעות האלה להיות נושע תוך המיצר עצמו...

ובכל עת שנסגר הדרך בפני איש ישראל

הכל רק כדי שיסתכל האדם כלפי מעלה לשעבד הלב לאביו שבשמים

היעדר נתיב המילוט מחייב את האדם להסתכל כלפי מעלה, להאמין בהיותו בנו של הקב"ה, לא לטשטש ולטייח את הקושי, לא לברוח מהשהיה במקומו, ולצד זאת, למצוא בתוכו את הכוחות ואת העוצמות של התקדמות וצמיחה (הוא הרי מתבונן למעלה...), על אף ודווקא מתוך המיצר.


שבת שלום וחודש טוב, הרב אורי ליפשיץ, רבה של טירת צבי