title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - "תנו לנו יד ונלך"

תנו לנו יד ונלך אירית דותן

מילים: צביקה זליקוביץ לחן :יעקב הולנדי

תנו לנו יד ונלך,
בהרצל בלי כביש ומדרכת
עם שיירת גמלים על החול.
תנו לנו היום ללכת,
לגימנסיה הרצליה כמו אתמול.

תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.

תנו לנו יד ונלך,
לראות איך העיר מתרפקת
על החוף עם הערב החם.
תנו להתגנב בשקט,
לגן רינה ואולי לבית העם.

תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.

תנו לנו יד ונלך,
נבואה אליה כמו פעם
עם ריחות מלוחים מן החוף.
תנו לנו, נו רק עוד פעם,
על ספסל בגן הדסה לאהוב.

תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.

תנו לנו יד ונלך,
נביט בעיניים של ילד
איך צומחת העיר הקטנה.
שכולה לבן ותכלת,
ואורות דולקים היום בחלונה.

תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.

לצפייה בביצוע השיר מתוך פסטיבל הזמר 1973, מקום ראשון במצעד 100 השירים של תל אביב בגלי צה"ל, ב-2009 נבחר השיר לייצג את תל אביב בחגיגות ה-100 לחצו כאן


https://i1.wp.com/www.telavivcity.com/allsites/allpic/a/A1613/A1613Pic3064.jpg

מתוך הויקיפדיה: השיר מכיל תיאור נוסטלגי של אתרים שונים בתל אביב הקטנה כפי שהייתה בעבר.

תנו לנו יד ונלך, לעיר הקטנה הנושקת לים. תנו לנו יד ונלך, למקומות שהיו ואינם.

מילות השיר מתרפקות על אתרים "שהיו ואינם" בעיר. לאו דווקא במובן הפיזי שלהם אלא יותר בהיבט האישי-רגשי, כמקומות שקטים ואינטימיים, המעוררים זכרונות טובים, ואשר נבלעו בקרבה של העיר הענקית שהתפתחה מסביב להם. אתרים כמו גימנסיה הרצליה, גן רינה, ובית העם העירוני השוכנים לצד חוף ים בתולי עליו פוסעות שיירות גמלים אינם עוד בנמצא, לפחות לא במתכונתם המקורית, ולכן מעוררים במאזין רגשות געגוע, וסקרנות, אשר ייתכן כי ישמשו כמניע לפעולת שימור המבנים והנחלת הזכרונות מן העבר, לדור שלא חווה אותם.

הלחן של הולנדר מעניקה לשיר אופי מלנכולי ומרגש, המדגיש את העובדה כי האתרים השונים עדיין קיימים ואולי אף נגישים, אך איבדו את הקסם שהיה טמון בהם ולא יחזור עוד.

הגילוי מחדש: במשך השנים נעלם השיר מן האוזן הציבורית וכמעט ולא הושמע. תרמה לכך גם היעדרותה של הזמרת המבצעת שפרשה מהופעות ומשירה. השיר "התגלה" מחדש בשנת 2009 בעקבות תחרות לבחירת "שיר המאה של תל אביב" שיזמה עיריית תל אביב בשיתוף עם גלי צה"ל לרגל חגיגות המאה לעיר. בסיומה של התחרות שבה השתתפו אלפי מאזינים נבחר השיר במקום הראשון כשיר שתוכנו מייצג את העיר באופן הטוב ביותר. לכבוד התחרות הוקלטה גרסה חדשה שלו בביצועה של הזמרת מירי מסיקה שאף הופיעה איתו במשותף עם עירית דותן ובליווי מקהלה ושחקנים הלבושים בבגדים תקופתיים במופע הפתיחה של חגיגות המאה לעיר תל אביב.

עם זאת, מעטים מתחו ביקורת שלילית על כך שלמסיקה ניתן חלק גדול בביצוע השיר ואילו דותן הופיעה על תקן "זמרת חימום" ושרה רק חלק קטן. גם מחיאות הכפיים מצד הקהל למסיקה ספגו ביקורת שלילית בטענה שזוהי השפלה לדותן, המבצעת המקורית של השיר.

להרחבה קראו את המאמר במקור לחצו כאן

לצפייה בביצוע השיר בתחרות לבחירת "שיר המאה של תל אביב" 2009

אירית דותן ומירי מסיקה לחצו כאן