title
title
title
title
title
title
סיפורי מקום - ברית החלוצים

ברית החלוצים • 79 שנה לקיבוץ הדתי הראשון 'טירת הצבי'

כ׳ בתמוז תשע״ו 26.07.2016דוד גדנקן


השבוע ב- כ"א תמוז יחוגו צאצאיהם של מייסדי הקיבוץ הדתי הראשון 79 שנים להיווסדה • תחילתהּ של קיבוצים שנוסדו ע"י חלוצים שומרי מצוות, שעלו ארצה מכל קצווי תבל במטרה להקים יישובים חקלאים תוך הקפדה על קיום מצוות התורה • 10 דברים שרציתם לדעת על הקיבוץ הדתי 'טירת צבי'

טירת צביצילום: ויקיפדיה

קפטן אורד וינגייט מי שכונה "הידיד", קצין בריטי מהולל וידוע בידע שלו בלוחמה בטרור, מיהר לבקר בטירת צבי לשיחה עם מפקד המקום ולהבין את ניהול הקרב. לימים היה זה אורד וינגייט שיזמם ופקד על "פלוגות הלילה" של ההגנה שיצאו לתקוף את הערבים הפורעים ולא חיכו ביישובם להתגונן. טירת צבי היוותה לוינגייט דוגמא לתכניותיו העתידיות

אחד המפעלים ההתיישבותיים, עליה גאה הציונות הדתית היא, תנועת "הקיבוץ הדתי". קיבוצים שנוסדו ע"י חלוצים שומרי מצוות, שעלו ארצה מכל קצווי תבל במטרה להקים יישובים חקלאים תוך הקפדה על קיום מצוות התורה. הקיבוץ הדתי הראשון הוקם בשנת תרצ"ז (1937) במזרח עמק בית שאן, מקום שרק מעטים האמינו כי ניתן שם להפריח את השממה. בעז"ה, עשו והצליחו.

10 דברים שרציתם לדעת על הקיבוץ הדתי "טירת צבי"
א.בשנת- 1924 יסדו חוג מתלמידי הרב נחמיה נובל, חווה לזכרו בגרמניה במקום הנקרא צנרוד. כוונתם הייתה לייסד חווה שתכשיר תלמידי חכמים להיות חלוצים. ארגון המזרחי בגרמניה עזר ל-10-20 צעירים להגיע למקום ששכר עבורם. למנהל המקום מונה משה אונא, לימים חבר קיבוץ שדה אליהו וחבר בכנסת ישראל. לרעיון רצו להצטרף רבים ולכן נחכרה חווה גדולה יותר בחוות רודגס (ליד העיר פולדה), שם הוכשרו כ-30 ויותר חלוצים שומרי מצוות. לימים הוקמה תנועת צעירים בשם בח"ד (ברית חלוצים דתית) וכמובן שחוות רודגס היוותה מקום להכשרתם. עליית הנאציזם בשנות ה-30 הביאה רבים לברוח מגרמניה ולעלות לארץ ישראל, כאן ייסדו כעין קיבוץ באדמות (כ-700 דונם) שרכש הרב אברהם סלנדי (אדמות סלנדי) ליד "פתח תקווה" וקראו לו רודגס. הכשרות נוספות יסדו בוגרי רודגס גרמניה בכפר יעבץ ובמקומות נוספים. בשנת 1934 מנה הקיבוץ כ-85 חברים (כולל שש משפחות ו-4 ילדים) לפרנסתם עבדו בפרדס, בגן ירקות, לול, פלחה ורפת. חברי רודגס לא פסקו מדרישה מהמוסדות המיישבים לקבל מקום לישוב קבע.

ב. קבוצה נוספת של ברית חלוצים דתיים ישבה בכפר יעבץ, ישוב בשרון (דרומית מערבית לקלנסוואה). החבורה שנקראה שח"ל הכשירה עצמה באזור שליד רחובות. קבוצה נוספת שהכינה עצמה לקראת הקמת ישוב דתי, הייתה מורכבת מעולים שומרי מצוות מפולין והתיישבה באזור שנקרא הרצליה ג'. קבוצה זו התפרנסה בעיקר מעבודה אצל איכרים יהודים בהרצליה. המסקנה: רבים וטובים מצפים לאור ירוק כדי להקים ישוב חקלאי-קיבוץ, תוך הקפדה על קיום ההלכה היהודית.

ג.המוסדות המיישבים הבטיחו לחברי הקבוצות שטח קרקע ליד העיר הערבית דאז, בית שאן. הבטחה שהופרה והאדמות נמסרו לחלוצים מהשומר הצעיר. הקבוצה הדתית החליטה לקבוע עובדות, 10 מאנשיה, חברי הכשרת רודגס, התיישבו בחווה פרטית ליד בית שאן וקראו לה "בית יהודה". דא עקא שבשנת 1938 פרצו מאורעות (המרד הערבי), ומיד לאחר חג הפסח, אילצו המוסדות את אנשי החווה להתפנות לקיבוץ "בית אלפא" שלמרגלות הר הגלבוע. גם שם המשיכה קבוצה קטנה להכין עצמם לקראת עלייתם לאדמת הקבע שתוקצה להם.

ד. המוסדות המיישבים החליטו לאחד את חברי הכשרות רודגס, שח"ל, כפר יעבץ והקבוצה "הפולנית" ולהקצות להם אדמה במזרח עמק בית שאן, 10 ק"מ דרומית לעיר בית שאן. המקום הנבחר נקרא אז חוות מוסא אל עלמי, שהיה חבר הוועד הערבי העליון. לאחר שחוותו נחלה הפסדים כבדים הצליחה הקרן הקיימת לישראל לרכוש אותה באמצעות "מתווכי קש". במרכז החווה עמד בית דו קומתי שנבנה מלבני בוץ. בית זה קיבל כינוי מקבוצת החלוצים בשם "הטירה". החווה עצמה הייתה גם היא מכותרת בגדר מלבני בוץ. המוסדות החליטו כי היישוב יוקם ב-"לילה אחד" בשיטת "חומה ומגדל", כשהטירה משמשת כמגדל ומבני העץ נבנו תוך שעות בתוך חצר החווה.

ה.בכ"א בתמוז תרצ"ז (30 ביוני 1937) הוקם הקיבוץ הדתי הראשון. החברים החליטו לקרוא ליישובם: "טירת צבי" על שמו של הרב צבי הירש קלישר. הרב קלישר היה מהעיירה ליסה במערב פולין (1795 עד 1874) והיה ממבשרי הציונות שתמך בכל ליבו בעליית יהודים לארץ ישראל ולחידוש ההתיישבות בה. באופן מעשי הקמת ישוב יהודי במזרח עמק בית שאן ובסמוך לנהר הירדן , סימנה לכל כבר אז בשנת 1937 את הדרומי מזרחי של הבקעה. כאן החובה לציין שערביי הסביבה מבית שאן עצמה ועד לכפרים הערביים, כולל ממזרח לירדן, לא קיבלו בשמחה את הקיבוץ היהודי בקרבתם.

ו.כל תפקידי ניהול הקיבוץ היו בידי חברי המשק הדתיים, תפקיד אחד "המוכתר" זה שאחראי על קשרי החוץ מילא בתחילה חבר קיבוץ עין חרוד בשם גרשון ריטוב. החברים לא היו שבעי רצון ועשו מאמץ גדול למצוא חבר דתי לאיוש התפקיד. נזכרו החברים בחבר רודגס לשעבר יהושע ברוכי. בהיותו עימם בהכשרה ידע למצוא מסילות לשכניהם הערבים ולהתיידד עימם. תפקיד המוכתר בטירת צבי דרש קשרים תדירים עם ערביי הסביבה. אנשי טירת צבי פנו לקרן הקיימת בבקשה לרתום את ברוכי לתפקיד ואכן כעבור כמה חודשים נעתר יהושע ברוכי לפניה והתמנה למוכתר הקיבוץ. ברוכי הצליח לקשור קשרים הדוקים עם השייכים הבדואים של השבטים בעמק בית שאן וכן עם נכבדי העיר בית שאן. ברוכי שהתחבב על הערבים נענה להזמנותיהם להשתתף בשמחות שלהם. במסגרת תפקידו היה אחראי גם לקשר עם המשטרה והשלטון הבריטים.

ז. שמונה חודשים אחרי שעלו החברים לקרקע בטירת צבי, ב-28 לפברואר 1938, התקיפו חוליות פורעים ערביים חמושים ומאורגנים, אנשי המוג'אהדין את טירת צבי. תחת פיקודו של מנהיגם השייח עטיה החלו התקיפה בשעת לילה מאוחרת. תכניתם הייתה לפרוץ את גדר התיל שהקיפה הישוב, לנפץ את הזרקור של הקיבוץ ואז לתקוף את החברים. הזרקור כן נופץ ולא היה אפשר לאותת לעזרה לישוב הסמוך. מגיני הקיבוץ השיבו מלחמה וזרקו רימוני יד על התוקפים. בנשק הקל ירו בצורה מדויקת אל הכנופיה והם נאלצו לסגת. הלקח נלמד ולמרות שהייתה זו תקופה של מאורעות הערבים נאלצו באופן מעשי להכיר בקיומו של הישוב היהודי. קפטן אורד וינגייט מי שכונה "הידיד", קצין בריטי מהולל וידוע בידע שלו בלוחמה בטרור, מיהר לבקר בטירת צבי לשיחה עם מפקד המקום ולהבין את ניהול הקרב. לימים היה זה אורד וינגייט שיזמם ופקד על "פלוגות הלילה" של ההגנה שיצאו לתקוף את הערבים הפורעים ולא חיכו ביישובם להתגונן. טירת צבי היוותה לוינגייט דוגמא לתכניותיו העתידיות.

ח.במלחמת העצמאות חודשיים לפני ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ב- ו' אדר תש"ח (16 בפברואר 1948) תקפו יחידות מ"צבא ההצלה" של קאוקג'י, (ההערכה הייתה שהם היו כ-600 תוקפים), את טירת צבי ונהדפו בבושת פנים ובאבדות כבידות. לישוב היהודי בכלל הייתה מפלה זו של הכנופיות הערביות לגורם מעודד. לוחמי טירת צבי יצאו אל השדות מהם הותקפו ואספו נשק שלל רב שעזר להם בהמשך. תוצאות קרב זה הגיעו גם לאזני התושבים הערבים בבית שאן והיוו גורם מועיל לישראל בהמשך המאבק. בתום מלחמת השחרור התפנו חברי טירת צבי לבסס את משקם מבחינה כלכלית ומבחינה חברתית.

ט. נזכיר כמה אנקדוטות הקשורות בטירת צבי. כ-5 שנים לאחר שהוקם הקיבוץ חוו החברים חוויה בלתי נשכחת ב-21 ביוני 1942 נרשמה באזור הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה אי פעם באזורנו. נמדדו 54 מעלות צלזיוס (להזכיר שבשנים האלה לא היו שום אמצעי קירור). "הטירה" הבניין הדו קומתי שנבנה מלבני בוץ שימש לימים בתפקידים מעניינים ומגוונים. בית תינוקות, הסליק ומחסן הנשק של הקיבוץ, תחנת האלחוט, חדר התרבות ועוד. בשנת 1973 נהרסה הטירה עקב התפוררות של אבני הבוץ. כשחגג הקיבוץ יובל שנים להיווסדות (1987) הוקם דגם של המבנה. בשנת תש"ב (1942) החלו חברי הקיבוץ בבניית בית כנסת מרכזי במרכז המשק (בסמוך לחדר האוכל) חנוכת בית הכנסת נערכה רק בשנת 1957. בחזיתו הוצבה רצפת פסיפס שנמצאה באזור בחפירות ארכיאולוגיות. בצמוד לאולם התפילה, בית מדרש על שם הרב צבי הירש קלישר, ספריה תורנית עשירה וחדרי לימוד לשיעורי תורה.

י. קיבוץ טירת צבי ידוע במגוון הגדול של אמצעי יצור. בתחום החקלאות יש לו מדגה לדגי מאכל במים מתוקים, מטע תמרים, הידוע גם בשיווק בארץ ובעולם של לולבים לחג בסוכות. גידולי שדה מגוונים שהבולט בהם הוא גידול גזר, חלקות בהם שותפים לגידול גם חברי הקיבוץ הדתי "מעלה גלבוע" . בשנים האחרונות התפתח בקיבוץ נושא התיירות תחת השם "גן בעדן" חדרי אירוח למשפחות. כמובן המפעל התעשייתי שהוקם תחת השם "טיב" ומייצר מוצרי בשר כשרים למהדרין. חברת "תנובה" נכנסה כשותפה במפעל ומאז גדל מגוון המוצרים ונוספו גם שירותי קייטרינג (הסעדה) וגם שונה שם המפעל ל"טירת צבי" בטירת צבי. אוכלוסיית הקיבוץ מונה כ-700 נפשות. במשך השנים הצטרפו לקיבוץ גרעיני "בני עקיבא" החל מגרעין "גאולים" בשנות ה-50 המשך בגרעין "שחל" באמצע שנות ה-60 ועוד רבים שנקלטו בעלייתם ארצה. בשנים האחרונות כמו בקיבוצים רבים שהופרטו נבנתה בקיבוץ שכונת הרחבה בשם "נופי הטירה". לקיבוץ מצטרפים משפחות צעירות רבות המוסיפות חיזוק לצד החברתי וכן לצד הדתי. בעקבות הזדקנות הדורות המייסדים הקים הקיבוץ מרכז סיעודי בשם: "עטרת צבי" התומך בצורה מרשימה באוכלוסיית החברים ובבאים מבחוץ. קיבוץ של שומרי מצוות החוגג השבוע כ"א בתמוז 79 שנים להיווסדות. כן ירבו השנים בברכה והצלחה.