title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - לפרשת בלק

פרשת בלק

כחלק מברכותיו של בלעם הרשע, אחרי הפסוק המפורסם "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל", מברך בלעם את עם ישראל ש"יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ".

תיאור המים הנוזלים מן הדלי זכה לפירושים רבים. המובן הפשוט הוא כמובן של שפע של מים היוצאים ממקום הַדְּלִיָּה, ממקום הנביעה. הנמשל לכך, על פי התרגום, קשור לסוף הפסוק – תיאור המלך היהודי (וחז"ל זיהו את המלך בפסוק זה עם שאול), שישלוט בעמים רבים ותתכונן מלכותו מאוד.

אחרים ביארו שהנמשל קשור לא למלך עצמו אלא לגיסותיו ולתיאור ריבויָָם: 'ירבה חיל מזרעו, כי חיילות נמשלו למים...' (דעת זקנים מבעלי התוספות).

אך חז"ל ראו בפסוק זה רמז לעניין אחר, הנשען על הזיקה שבין מים לתורה, ורואה את המִלָּה 'מִדָּלְיָו' בצורה דרשנית המכוונת ל'דלים שבהם' . לפי דברי הגמרא במסכת נדרים 'היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה, שנאמר "יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו", ואין מים אלא תורה, שנאמר: (ישעיה נה, א) "הוי כל צמא לכו למים".

קריאה זו מלמדת אותנו שאין לראות את לימוד התורה כשייך לעשירים, ואולי למיוחסים או ל'גדולים', אלא ברכתו של עם ישראל היא בכך שהמים, התורה, שופעים גם (ואולי בעיקר) מהדלים שבו, מאלו שלא בהכרֵחַ היינו מצפים שיהיו כנביעה השוקקת מים.

ה'שפת אמת' מסביר עוד כי 'דליו' איננו תיאור של מצב חשבון הבנק של הלומד, אלא הוא תיאור העמדה הנפשית שממנה בה הלומד אל התורה:

שהכנעה אמִתית לה' יתברך הוא הדלי להמשיך המים מבאר מים חיים כמו שאמרו חז"ל (על התורה) היורדת למקום נמוך כמשל הדלי, כפי מה שיורד למטה יותר עד המקור, כן מעלה מים.

הדלי יכול לדלות מים חיים ועמוקים ככל שהוא יורד למקום נמוך יותר. בשפתו של ה'שפת אמת' מדובר ב'הכנעה אמִתית'. בביטול האדם את האגו שלו, בכניסתו לעולם הלימוד ממקום נקי וטהור, פשוט ומוכן להימתח עם החבל עד השורש, עד מקור המים, מקור החיים.

המלבי"ם לוקח אותנו צעד אחד נוסף. לדבריו ההבדל בין 'לדלוֹת' לבין 'לשאוב' הוא שהשאיבה היא ממקום רדוד, ואילו דְּלִיָּה היא מבארות עמוקים. המשך הפסוק – "וזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים", מלמד, על פי המלבי"ם, כי אמנם בַּשְּׁלַבִּים הראשונים יש לדלות מן העומק, בעמל ובטורח, אך בַּשָּׁלָב הבא "יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו" – המים יגיעו בקלות רבה יותר, וִיתֵרָה מכך, יהיה בהם פתח לַבָּנִים שבדור הבא לשאוב מים בששון ממעייני הישועה בלא עמל, וממילא "זַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים".

ביום רביעי נציין את סיומו של ה'חוג התורני'. זכינו, ובקהילתנו מתקבצים מִדֵּי שבוע ילדים רכים וענווים, בעלי צימאון לתורה, ועם מוכנות לעמול ודלות מים עמוקים. נזכה ונתברך בכך שב"ה "זַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים" – הדור הבא יהיה רווי ושוקק, משתעשע ומתחדש בדברי תורה, תורת חיים.


שבת שלום, הרב אורי ליפשיץ, רבה של טירת-צבי