שלום רב לכל קוראנו היקרים

לאחר הסערה, שלא היתה אצלנו,

לפחות לא לגבי מזג האוויר.

אך סערות וגשמים עוברים על החברה.

סערות העוסקות בקשרים שבין

אני – אתה – האחר.

כל עוד לא נשכיל ונבין

כי רק על בסיס אני –אתה

יכול לבוא אנחנו,

ובעיקר נחיה לפי קוד זה,

לא תיכון מדינתו ולא חברתנו.

הָיִיתִי שָׁם. אֲנִי זוֹכֵר

זֶה לאֹ הָיָה עֵץ עָנֵף

אֶלָּא הַגֶּשֶׁם וְהוּא בָּא

וְהִנִּיחַ אֶת צַוָּארוֹ

עַל צַוָּארִי

ישראל אלירז

מתוך הספר 'איש יושב ומביט באגסים הבוערים באמצע הלילה', הוצאת הקיבוץ המאוחד                                                  

 (1936 - 2016) היה משורר, מחזאי, מורה ומתרגם. ספריו הראשונים היו רומנים, קובצי סיפורים ומחזות, ואחר כך כתב ליברטות לאופרות שהלחין יוסף טל. אל השירה הגיע בשנות ה-80, ומאז פרסם כ-25 ספרי שירים. חתן פרס ביאליק לספרות ופרס ראש הממשלה לסופרים עבריים

אתמול בבוקר חנה החליטה שהיא לא יכולה יותר לשתוק, כבר ימים ולילות שהיא לא מצליחה להפסיק לדאוג מהמחשבה על מה שאנחנו הולכים לעשות. חנה, אחות של סבתא שלי, אחת הנשים האהובות עלי ביותר בעולם הזה, היא חוקרת ומטפלת ואשת ספר מהנדירות, היא בת 91 (בלי עין הרע) ואתמול בבוקר היא הודיעה למטפלת שלה שהן הולכות, שהן לא שותקות, היא כתבה שלט והתיישבה מול בית ראש הממשלה להפגין.
דיברתי איתה עכשיו בטלפון ואני עדיין נסערת מהשיחה, עלו בי דמעות כי איך אפשר שלא, שאישה בת 91 יוצאת להפגין לבדה, שאישה מדהימה שנולדה רחוק מכאן ויודעת מה זה לברוח ומהי הגירה ומה זה להיות פליטה, רואה נכוחה שפנינו לאבדון, שהיא מסבירה לי בשיחה שהיא לא ישנה טוב בלילה מרוב דאגה על זה.
שתפו בבקשה את המחאה שלה.

רעות בן-יעקב

מתוך הפייסבוק

לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם....

שבת שלום

גדי ליאון

העורך

הנש"ר העמיק את ידיעותיו על העמק ופרץ למרחב

במהלך כל המפגשים עד כה עסקנו בהכרת העמק דרך השירים, שבעה במספר וכעת הגיע זמננו לפרוץ למרחב ולשוט בארץ באמצעות השירים.

קשתה עלינו הפרידה ולכן החלטנו לשיר ארבעה מהם, לפחות בית ראשון ופזמון.

מדגם מייצג מהשירה היפה והקולחת תוכלו לראות בסרטונים  לחצו על שם השיר.

 אלעד ירד אל הירדן

 שיר העמק

 מיקמנו שוב את השירים על מפת העמק והאזור והמשכנו אל מושג היסוד הבסיסי ביותר במפת המרחב – הכיוונים.

למדנו על שמותיהם, העכשוויים והמקראיים, לפי השיר "ופרצת".

מיקמנו את עצמנו ביחס אליהם, במלל ובתנועה ואתם מוזמנים לצפות בתוצאות הראשוניות. 

לחצו כאן

 הילדים וחברי הבית התלהבו מהפעילות ומשם פנינו אל "פינת הבקשות".

הבחירות המגוונות מכלל השירים שנלמדו עד כה היתה מרשימה ושמחנו לשמוע את הילדים וחברי הבית בשירה מרשימה ומחוברת.

מחכים לפריצה הבאה בשבוע הבא...

גדי ליאון

רכז מיזם נש"ר

בית גיל עוז

בית גיל עוז כמקום הכשרה מקצועית

בית גיל עוז מספק לוותיקי העמק מקום התכנסות ליצירה, העשרה חברה ותעסוקה. החברים מבלים את יומם בטוב ובמגוון פעילויות ותעסוקות.

פן נוסף בחיי הבית הינו הגעת סטודנטים, מתחומים שונים – עבודה סוציאלית וריפוי בעיסוק, המגיעים אלינו כמקום להכשרה מעשית והעמקת הידע המקצועי.

כזו הינה דנה, תושבת רמת-צבי, אשר החלה לפני כחודש את הכשרתה המעשית דרך החוג לריפוי בעיסוק שבאוניברסיטת חיפה.

הקורס אותו היא לומדת וכחלק ממנו מבצעת את למידתה נקרא: "אדם-עיסוק-סביבה". מטרת הקורס הינה להכיר אנשים המתמודדים עם מגבלות וקשיים, ללמוד על תפקודם בחיי היומיום במסגרות שונות בקהילה ולחקור את המבנה הארגוני של המסגרות מספקות השירות מנקודת המבט של הריפוי בעיסוק מתמקדת הלמידה בקשרי הגומלין שבין בני האדם, העיסוקים שלהם וסביבות חייהם.

דנה בעלת תחומי ידע רבים עוסקת בין השאר בהנחיית קבוצות הורים ועוד. במפגשי ההדרכה דנה הציעה לחשוף את החברים לשיטת מיינדפולנס, שיטה אותה למדה ומיישמת.

מיינדפולנס הינו תרגול מנטאלי הניצב בחזית המחקר המדעי בשנים האחרונות, נבדק קלינית בלמעלה מ-4000 מחקרים ונמצא מועיל במגוון רחב של התמודדויות פיסיות ופסיכולוגיות. תרגול מיינדפולנס מביא לרמות גבוהות יותר של בריאות, חוסן נפשי, שלווה ואושר. המרכז למיינדפולנס הינו מיזם חברתי המציע פעילויות מבוססות מיינדפולנס למבוגרים וילדים, בשילוב פרקטיקות טיפוליות, אמנות ותנועה.

הבוקר נערכה שיחת חשיפה לנושא, כולל התנסות קלה והחברים הביעו ענין ומחשבה.

גדי ליאון

מומחה שיקומי

ועוד מיום רביעי המשמח

ושוב הגיע יום רביעי המלא שמחת נעורים ועליזות.

חברי מכינת מצפן התחלקו בין שולחנות משחקי החשיבה ויחד עם חברי מכינת העמ"ק או אף בנפרד שיחקו שוחחו וחוו העשרה חשיבתית ותקשורתית עם חברי הבית.

במקביל בסדנת עיסת הנייר המשיך תומר, חבר מכינת העמ"ק בלסייע לחברים יחד עם בטי סלינג'ר מנחת הסדנה.

שלי, אף היא חברת מכינת העמ"ק, חברה ליצחק, חבר בית גיל עוז וליד המחשב למדו פרשת שבוע, שלחו מייל לבנו של יצחק המתגורר בחו"ל והמשיכו במשחק חשיבה אסטרטגי.

בואו וניתן לתמונות לדבר ולהביע.

איזה כיף!!

גדי ליאון

מומחה שיקומי

                                                           קולנוע אקשן !

סודות מאחורי הסרטים

המונחה בידיו האמונות של עפר קדר 

מזמין את הקהל לצפות ב...

הבמאים הגדולים – וודי אלן:

"קפה סוסייטי" Café Society)) – ארה"ב 2016, 96 דקות

תסריט ובימוי: וודי אלן

משחק: ג'סי אייזנברג, קריסטן סטיוארט, בלייק לייבלי, סטיב קארל.

צילום:  ויטוריו סטורארו.

סרטו החדש של וודי אלן המתרחש בהוליווד בשנות ה-30.

בובי דורפמן מגיע לעיר לאחר שהוא מואס בחיים שנדמה שכולם מצפים שיהיו לו – לכוד בין הוריו היהודים העוקצניים, אחיו הגנגסטר וחנות התכשיטים המשפחתית.

הוליווד של התקופה היא שמחה, נוצצת וזוהרת, ובובי נשאב לתוכה במהרה דרך עבודה שמסדר לו דוד שלו – אמרגן חשוב.

אך מהר מאוד בובי ימצא את עצמו מתעניין פחות בעיר ויותר בבחורה יפה עם סוד.

לצפייה בקדימון לסרט לחצו כאן

להתראות בקולנוע

הסרט יוקרן באולם בית הספר "גאון הירדן"

שבקיבוץ נווה-איתן

ביום רביעי א' שבט   - 17 בינואר

תחילת ההקרנה בשעה 10:20

סיום ההקרנה בשעה 13:00

מוזמנים לצפייה בסרט

גם חברים שאינם חברי החוג    

בעלות של 25 ₪

לכל שאלה ופרטים נוספים ניתן לפנות לרויטל 

 050-5230198     04-6757402

revitalfuks@gmail.com

"זה קרה ביום סערה" – כתבה: מרים רות, איירה: אורה אייל

 בשבוע שעבר חכינו לסופה אדירה שתשתולל בארצנו. בכל אמצעי התקשורת הופצו אזהרות והנחיות מה ואיך לעבור את הסופה בשלום. הסופה התגלתה לבסוף כ"הר שהוליד עכבר" וחוץ מכמה שטפונות פה ושם , לא היתה סופה, אלא גשם טוב ומטיב, שאף פסק לאחר יומיים.                      

בספרה "זה קרה ביום סערה" מתארת מרים רות ( מספריה הידועים: מעשה בחמשה בלונים, הבית של יעל, תירס חם) את הרפתקאותיו של גדעון ביום סערה הנמשכת שלושה ימים.             

"שלושה ימים ושלושה לילות                               

רוחות סערה משתוללות                                 

גשם שוטף, גשם בלי סוף                                    

ובחוץ קרררר ורטוב".

גם בספור הזה לא היתה סערה נוראית, אילולא נפל הכדור מן החלון החוצה בגלל הרוח העזה ואילולא יצא גדעון החוצה להציל אותו.

גדעון מחליט שהוא המציל, ויוצא בלי מטריה ובלי מעיל. כפי שהטקסט הפשוט והמחורז, נעים לאוזני הילדים הצעירים בגיל הרך, כך גם האיורים של אורה אייל, מחזקים ומקרבים את הילדים לספור ולתחושת הסערה וסיומה.               

אמא מוצאת את גדעון רטוב לגמרי, כועסת עליו, מחזירה אותו הביתה, אך מיד  

"מחבקת את גדעון הרטוב,

ועוטפת אותו טוב טוב.....                              

גדעון מקבל תה חם עם לימון 

ולילה טוב     הולכים לישון".                 

כמו הסופה שלא היתה, כך גם בספור:                                     

"למחרת היום מתעוררת. החבורה, שקט ושלווה, אין רוח סערה".

יקרא וידע העולם" עדות לשואה - ארכיון עונג שבת"

ארכיון עונג שבת הוא האוסף החשוב ביותר שקיים של מקורות המתעדים את השואה.

מקורות אשר נכתבו, נוצרו ונאספו על ידי הקרבנות עצמם, בזמן אמת, כאשר חוו את זוועות השואה.

הארכיון כולל יומנים, רשימות, זיכרונות, תצלומים, עיתוני מחתרת, מונוגרפיות, מכתבים ועוד. כולם בעלי ערך עצום בניסיון לחקור את תנאי המחיה, היצירה, המאבק והרצח של יהדות פולין בשואה.

הארכיון קבל את שמו ממייסדו ומנהלו, עמנואל רינגלבלום.

רינגלבלום – היסטוריון, מורה, פעיל חברתי ובעל חזון, קבץ תחת קורת גג אחת סופרים, מורים, מובילי תרבות, משכילים ועובדי ציבור. הם היו נפגשים בחשאי בימי שבת אחר הצהריים – ומכאן השם עונג שבת.

תחת מנהיגותו והדרכתו של רינגלבלום ובתנאים בלתי אפשריים, חברי עונג שבת יצרו את התיעוד והמחקר על תקופה נוראית זו ומאגר של מורשת רוחנית לדורות שלמים שהוכחדו באכזריות.

ב"יקרא וידע העולם" ניתנת לנו הצצה לעבודתם של חברי עונג שבת ועמנואל רינגלבלום", דרך :

v     סרטון המספר באופן ויזואלי את סיפור ארכיון עונג שבת.
לצפייה, לחצו כאן לסרטון הראשון

לחצו כאן לצפייה בסרטון השני

v     דבריו החריפים של ניצול גטו ורשה וחוקר שואה בעל שם עולמי, פרופסור ישראל גוטמן.
לצפייה, לחצו כאן.

על החשיבות של ארכיון עונג שבת לחצו כאן

v     מבחר תצלומים, מסמכים, עיתונים, יומנים וכו', אשר השתמרו על ידי החבאתם מתחת לאדמה בתקופת הגטו.

לצפייה לחצו כאן

מטרתו של רינגלבלום היתה ליצור תמונה מקיפה של החיים היהודים בזמן המלחמה ושל החוויות, הלך המחשבה והסבל של הציבור היהודי. רינגלבלום אמר בנושא זה: "מטרתנו להציג בעבודתנו את כל האמת, נוראה ככל שתהיה. התצלומים שלנו הם אמיתיים. לא נגענו בהם."

ייחורים עציים

למרות מיעוט הגשמים עד כה, הטמפרטורה הנמוכה גורמת לשלכת לעצי הרימון, התות והתאנים. יש שוני בין זנים, אך באופן כללי עבור רוב הזנים זוהי תקופת תרדמה, ובעונה הזו ניתן להכין ייחורים עציים. רק באביב עם עליית הטמפרטורות הייחורים יתחילו ללבלב, וחודשיים לאחר מכן יתפתחו גם שורשים. ההעתקה תיעשה בתום שנה כאשר גם הייחור יהיה בשלכת.

יש לבחור בענף שפירותיו היו משובחים ולבחור ענפים ללא פגמים. הייחור – רצוי שיהיה בעובי כ-1.5 ס"מ (קוטר). החתך יהיה חלק כאשר החתך התחתון יהיה מתחת לעין רדומה וכך גם החיתוך העליון.

המצע שלתוכו נועצים את החלק התחתון יהיה חול נקי ושטוף ממלחים. לשים 2/3 מהאורך לתוך המצע ו-1/3 יהיה מעל פני המצע. לשמור על מצע לח ולחפות בעזרת נסורת את החלק שמחוץ למצע.

ואני, “בְּעָבְרִי בַּדֶּרֶךְ בִּרְכַּת שָׁלוֹם לֹא אֶשְׁמַע “_(רחל)

הטלפון צלצל. כמו תמיד, בהיותי טרודה, קצת כעוסה הרמתי את השפופרת (כן המכשיר על יד המכתבה הוא הטלפון הישן והטוב, אשר חביב עלי כי קל להקשבה הוא) "שלום!" אמרתי כדרכי "מי מדבר??" "הַי!!" נשמע קולה המתנגן של חברה "מה שלומך?"

השיחה התנהלה כדרך שיחות החולין הקצרות, רצתה לדעת אם אני נוסעת מחר.... לשאלתי "מה שלומך?" לא ענתה – וזו תגובה רגילה בשיחה טלפונית – גמרנו את העסקה ושאלתי שוב: "מה שלומך?" "אה, בסדר גמור..." סכמנו מה שסכמנו והיא חתמה ב"בַּי" ארוך ומתנגן.

זו דרך האדם המצוי בדרכנו היום. פותח ב"הַי" ומסיים ב"בַּי". עם ישראל אוהב שלום ורודף שלום וברכתו המסורתית היא "שלום".

כבר בברכת כהנים נתברכנו: "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם".

וכששאלתי את החברה המתנגנת ב"הַי" ו"בַּי" "מה שלומך" אכן שאלתי "האם שלום לה?" ותשובה המתבקשת בטוב "אכן, שלום לי" או במקרה הרע "אין שלום"... לא נאמר " אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים...." אך עם ישראל כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ.

גם התנאים היו מברכים זה את זה בשלום וכבר בסיפור אלישע והאשה השונמית המביאה לו את בנה החולה, _{(ספר מלכים ב', פרק ד')} היא נפרדת מבעלה השואל אותה: "מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם לֹא-חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת? וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם." אלישע הרואה אותה מרחוק אומר לנערו:

"ר וּץ-נָא לִקְרָאתָהּ וֶאֱמָר-לָהּ הֲשָׁלוֹם לָךְ? הֲשָׁלוֹם לְאִישֵׁךְ? הֲשָׁלוֹם לַיָּלֶד? וַתֹּאמֶר: שָׁלוֹם".

כולנו אוהבים שלום, רוצים שלום. אף ירושלים הצופנת בשמה את המילה "שלום" – (ואנו מבקשים עבורה: " שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִ‍ם")  נקראת שלום – אם כן, הבה נתקן בכל שיחת "הַי" ו"בַּי" ונזכיר לדוברים "השלום לכם?" אמרו שלום!!"

ונייחל ונקוה ואף נאמר "שלום על ישראל".

אבישג

אינך יכולה      "החלונות הגבוהים"

מילים: יורם טהרלב    לחן: שמוליק קראוס

 "יש גשם בחוץ, ואת נשארת איתי"

אינך יכולה ככה סתם ללכת 
אינך יכולה לעזוב אותי 
אינך יכולה כי עכשיו שלכת 
יש גשם בחוץ ואת נשארת איתי. 

אפילו אם תגידי: "זה לא כדאי" 
אפילו אם תגידי: "לא, אין לי פנאי" 
אפילו אם תגידי: "לך לך מעלי". 

אם רק תבקשי להרגיש בבית 
את שחור צמתך חרש אלטף 
ואם תבקשי לא לבכות הליל 
אשב לידך וגם אתן לך כתף. 

אפילו אם תגידי: "זה לא כדאי" 
אפילו אם תגידי: "לא, אין לי פנאי" 
אפילו אם תגידי: "לך לך מעלי". 

ואם תבקשי מעלי לברוח 
אפתח את דלתי לך, ילדה קטנה 
ואם תבקשי את פני לשכוח 
אתן לך בלחי נשיקה אחרונה. 

אפילו אם תגידי: "זה לא כדאי" 
אפילו אם תגידי: "לא, אין לי פנאי" 
אפילו אם תגידי: "לך לך מעלי". 

אינך יכולה ככה סתם ללכת 
יש גשם בחוץ ואת נשארת איתי

לצפייה בביצוע השיר על ידי "החלונות הגבוהים" לחצו כאן

החלונות הגבוהים" הייתה להקת פופ ישראלית, שחבריה היו אריק איינשטיין - שירה שמוליק קראוס-  גיטרה, שירה, לחנים ועיבוד קולי וג'וזי כץ - שירה. הלהקה פעלה בשנים 1967–1968, הוציאה תקליט אחד ("החלונות הגבוהים") ומספר שירים נוספים, סך הכל 11 שירים, שכולם הולחנו על ידי שמוליק קראוס. בין השנים 1974–1973, חידשה הלהקה את הפעילות, עם אלי מגן במקום איינשטיין.

ב- 1966שמוליק קראוס וג'וזי כץ, אז זוג נשוי, נהגו להופיע כצמד. קראוס הזמין יום אחד את אריק איינשטיין, לביתם, לשמוע אותם שרים, איינשטיין שמע, הצטרף, שלושת הקולות התאימו וכעבור כשבוע, אלונה איינשטיין, אשתו של אריק, ששמעה אותם גם היא, הציעה שהם יהפכו ללהקה.

השם שהוצע ללהקה (על ידי אורי זוהר) היה החלונות,  כמחווה ללהקת "הדלתות", אך לבסוף נקבע השם החלונות הגבוהים.  בראיון רדיו שהתקיים ב- 2008 עם ג'וזי כץ, היא סיפרה כי כאשר התאספו כמה חברים בדירה קטנה בתל אביב וניסו למצוא שם לשלישייה הבחין אורי זוהר דרך המרפסת בשלושה חלונות בבית אל על, ומכאן עלה הרעיון.

הסגנון של הלהקה התאפיין בניסויי הפקה ועיבוד ייחודיים, חדשניים והרמוניים, עם אווירה שנעה בין שירי אהבה פשוטים ונאיביים ("כל השבוע לך", "אהבה ראשונה"), לפסיכדליה ("איפה הם כל אבותינו", "בובה זהבה") מעט מתונה יחסית לזו שאפיינה את איינשטיין בתקליטון "אריק והאיינשטיינים" קודם לכן. הנופך הלירי נע בין שירי אהבה, מוזיקה מחאתית בוטה ("חייל של שוקולד") ושירים פרובוקטיביים ("יחזקאל") לשירי משוררים ("זמר נוגה"). הסינגל הראשון שיצא לרדיו היה "אינך יכולה" והוא שודר לראשונה בפברואר 1967.

באפריל 1967 יצא תקליטה היחיד, הנושא את שם הלהקה. משיריו הבולטים: "אינך יכולה", "כל השבוע לך", "אהבה ראשונה", "יחזקאל," "הבובה זהבה", "זמר נוגה" ועוד. "יחזקאל" נפסל לשידור בשל "זלזול ברגשות הקהל הדתי", ו"חייל של שוקולד" נפסל לשידור בגלל רגישות פוליטית. יתר שירי התקליט הפכו ללהיטים. העיבוד התזמורתי לאלבום נעשה על ידי הפסנתרן ונגן העוגב זיגי סקרבניק.

את עטיפת האלבום עיצב כרובי חובב על בסיס תצלום שצילמה אלונה איינשטיין ובו רואים את השלישייה בעמידה חופשית על חוף הים בתל אביב.

 הלהקה הקליטה עוד שירים אחדים, בהם  "פגישה במילואים", "כמה נעים" ו"בואו ונרים כוסית". שירי הלהקה הוקלטו בצרפתית בהופעה בפריז ויצאו כתקליט. אחרי שנתיים של פעילות, בשנת1968 , התפרקה הלהקה.

בשנים 1973–1974 חידשו כץ וקראוס את "החלונות הגבוהים" עם אלי מגן.  הם הופיעו בשירי השלישייה המקורית ואף הקליטו שירים חדשים: "אצלי הכול בסדר" ו"אלישבע מה נחמדת". עם השיר "אלישבע מה נחמדת", הם הופיעו בפסטיבל שירי משוררים לילדים, בו שרה כץ שיר נוסף "אמנון ותמר", מאת א. א. מילן ובלחנו של קובי אושרת.

ב-27 ביוני 2007 , במלאת 40 שנה להופעת האלבום המקורי, הוציאה "הד ארצי" מהדורה מחודשת בעריכת ערן ליטוין שגם כתב את המאמר המצורף להוצאה, במסגרת סדרת "מבראשית", הכוללת את אלבום המקור בתוספת תקליטור בונוס ובו 14 שירים שטרם ראו אור וכוללים הופעות חיות, גרסאות באנגלית ובצרפתית לשירי האלבום ועוד, סאונד משופר, חוברת עם מילות כל השירים, תולדות הלהקה ותמונות ארכיון. כעבור כשבועיים, ב-12 ביולי,  הגיע האלבום, בהוצאתו המחודשת, למעמד של אלבום פלטינה,  לאחר שנמכרו ממנו למעלה מ-40,000 עותקים. אלבום הפלטינה הוענק ללהקה במסגרת ערב מחווה במועדון של ערוץ 24, בו ביצעו זמרים שונים את שיריהם, על פי סדר השירים באלבום.

בשנת 2008 האלבום נבחר כאלבום החשוב במוזיקה הישראלית של שנות ה-60 בסיכום 60 שנה למדינת ישראל בעיתון ידיעות אחרונות. שירם,  זמר נוגה שכתבה רחל המשוררת זכה במקום הראשון במצעד שירי ישראל של זכיינית ערוץ 2 קשת.   בינואר 2012 התפרסמו שני סרטונים מהופעת הלהקה בצרפת, שהיו לתיעוד הווידאו היחיד של הלהקה אשר פורסם.  ב-30 ביוני 2017 שודרה בגלגלצ תוכנית רדיו לציון 50 שנה ללהקה. בתוכנית הושמעו עיבודים שיצרו אומנים עכשוויים ללהיטיה של הלהקה.

לצפייה באביב גפן  מחווה לשמוליק קראוס לילות של עברית בזאפה תל אביב -  6.12.16 לחצו כאן

יורם טהרלב כותב:  "השיר הראשון של החלונות הגבוהים. את ההתוודעות אל הלהקה, ובמיוחד אל שמוליק קראוס (את אריק איינשטיין הכרתי קודם) עשה לי בני אמדורסקי, שהביא אותי למפגש חשאי בדירתו של שמוליק ברחוב טרומפלדור בתל אביב. בני ביקש שאשמור את הפגישה בסוד, כי אריק היה חתום באותו זמן אצל המפיק הכל-יכול פשנל. קיבלתי משמוליק שני לחנים וכעבור ימים אחדים הבאתי שני טקסטים. את הטקסט האחד , אינך יכולה,  הם לקחו מיד ואילו את הטקסט השני דחו. את הטקסט ה"דחוי" שלחתי לאפי נצר והוא הלחין לו לחן עממי יפהפה והוא השיר "ציפורים נודדות". "אינך יכולה" הוא אחד השירים שלי ששרדו והוא מושמע עד היום השמעות רבות בכל תחנות הרדיו”.

פרשת וארא

שיעבוד ישראל במצרים מגיע בפרשתנו לקיצו. בפתיחת הפרשה מופיעות כמה סיבות שמביאות את ריבונו של עולם לגאול את עמו.

ראשית, מופיעה כאן הברית עם האבות, אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב.

ברית שעניינה לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן. לכאורה, די בכך כדי להושיע את בני ישראל, אך התורה מלמדתנו כי לקדוש ברוך הוא טעם נוסף: וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי.

זכרון הברית קשור לנאקת בני ישראל ולשמיעתו של האל את נאקה זו, ונראה שתוספת המילה וְגַם מלמדת שצרותיהם של ישראל הביאו את הקדוש ברוך הוא לממש את בריתו.

בשם החתם סופר מובא פירוש מעניין למילה וְגַם, הכורך אותה למילה שאחריה - וְגַם אֲנִי:

בשעה שבני ישראל נאנקו ונאנחו תחת עול מצרים

שמע כל אחד מהם גם את אנחת אחיו.

למרות השעבוד, השתדל כל אחד להקל מעל סבלו

של רעהו בכל יכולתו

ובשכר שמיעה זו שמע גם הקדוש ברוך הוא

את אנחתם והושיעם...

שמיעתו של הקדוש ברוך הוא תלויה בין השאר בשמיעתנו שלנו. יכולתנו לחוש במצוקת האחר פותחת את הפתח לגאולה וליציאה מן המיצר.

וכך מסופר על רבי משה לייב מסאסוב, מגדולי החסידות, שיום פטירתו חל השבוע (ד' שבט):

כיצד לאהוב את הבריות , למדתי מאיכר אחד.

אותו איכר אכל ושתה עם איכרים אחרים בבית-מרזח.

זמן רב שתק ככל חבריו, אבל כשנתעורר לבו בשל יין,

אמר אל שכנו :

"אמור-נא , אוהב אתה אותי או אין אתה אוהב אותי " ?

הלה השיב : "אני אוהב אותך מאוד . "

ושוב אמר: " אתה אומר : אני אוהב אותך ,

ואי [ ואין ] אתה יודע מה אני חסר.

אילו אהבת אותי באמת , היית יודע . "

אותה שעה למדתי : אהבת הבריות פירושה לחוש בצורכיהם ולישא עמם [ ולסבול איתם ] בצרתם

שבת שלום, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי