שלום רב קוראנו היקרים

אנו באמצעו של חג האור, חג הגבורה

האור המאיר מנרותיה של החנוכה.

הערכים אותם מייצגים נרות החג,

אור מול חושך, טוב מול רע.

פתאום בפשטות גופנו

 פִּתְאֹם בְּפַשְׁטוּת גּוּפֵנוּ נִגְלָה הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר

לֹא בֵּין דַּפֵּי הַסֵּפֶר

לֹא בַּמִּדְבָּר, בְּמִישׁוֹרֵי עֲרָבָה.

כָּאן, בַּבֶּטֶן הַזֹּאת שֶׁלָּנוּ, הַטּוֹבָה, הַגְּדוֹלָה, הָרְחָבָה

כָּאן, בִּפְרִיעַת שְׂעָרֵנוּ, הַנִּמְשָׁח כִּבְלִטּוּף בֶּהָדָר שֶׁל שֵׂיבָה.

אָז יָדַעְנוּ: לֹא נָמוּת גַּם כְּשֶׁנִהְיֶה כְּבָר לְאֵפֶר.

לֹא נָמוּת כִּי נִחְיֶה

וְנִהְיֶה, נִהְיֶה אֲשֶׁר נִהְיֶה.

אֵיךְ פִּתְאֹם כָּךְ בְּגוּפֵנוּ שֶׁלָּנוּ נִגְלָה הַסְּנֶה שֶׁאֵינֶנּוּ אֻכָּל

וְסָמוּךְ וְנִרְאָה הוּא הַנֵּצַח. וּמָצוּי. וְשׁוֹבָב

וְקַל.

רבקה מרים

בכל אחד מאיתנו קיים לו

הַסְּנֶה שֶׁאֵינֶנּוּ אֻכָּל.

בואו נגלה אותו ברבים,

בואו ונביא אור לעולם.

ומתנת חג ממני אליכם-

 לחן יפה - ל"מעוז צור ישועתי"

לחצו כאן והנאתכם מובטחת

על זאת ועוד קראו הפעם

שבת שלום, חודש טוב וחג אורים שמח

גדי ליאון

העורך

במסגרת פעולתנו בתחומי החברה והתרבות הקמנו "בגיל עוז" קבוצה, המחבר והמשותף בין חבריה הוא הרצון לפעול וליזום פרויקטים בקהילה.

בימים אלו עוסקת הקבוצה בבניית מאגר אינטרנטי שעניינו העשרת החגים והאירועים בחוג המשפחה ועם חברים.

והנה לפניכם פרי הביכורים ה"משפחג" גיליון ראשון לקראת חג החנוכה, תמצאו בו חומרים לטקס עם חיבורים לימינו, משחקים שונים, הפעלות, 

קטעי קריאה ודגשים על ערכים הקשורים לסמלי החג.

בכל פעם שיגובשו חומרים לחג ולמועד, יצא גיליון "משפחג" שהופץ בישובים.

ח ג  א ו ר י ם  ש מ ח !

נודה על משוב למייל   veredruss@gmail.com

ליתקה קרין - כפר רופין, אסתי שורר - ניר דוד, מירי כפרי - רשפים, אסתר ברנר - כפר רופין, זהבה שגב - חמדיה, אברהם תמרי- שדה אליהו, ורד רוס - כפר רופין.

לחצו כאן לקריאת גליון משפחג לחנוכה 

רציתי להודות לך ולצוות שלכם על הרעיון של "משפחג" לחג חנוכה.

בהחלט טוב להעזר בחומר: קריא ומסודר.

המשיכו....גם לחגים אחרים.

רותי דרעי

טירת-צבי

ומוסיפה רותי כ"דמי חנוכה" את הסרטון הבא - לחצו כאן

כנס שפירא

בכל שנה מאז עבודתי בגיל עוז אני משתדלת להגיע מופע סיום של "כנס שפירא" למחול השנתי שמתקיים בקמרון. מתמלאת קסם אומנותי במופעי הבלט המוצגים, ביושבי באולם מלא ילדים ונוער שמקדישים את זמנם לריקוד באשר הוא, ללימוד ושאיפות להגיע גם לבמה זאת.

השנה, התרגשות נוספת מילאה את האירוע.

נהניתי לראות באולם ותיקים רבים מישובים השונים שהגיעו בהסעות ובאופן פרטי.

גולת הכותרת בהופעת להקת בת שבע היתה היצירה בה הרקדנים והרקדניות ירדו מהבמה, עברו בין מושבי הצופים והזמינו את הצופים לרקוד על הבמה יחד עם רקדני הלהקה. לא פחות ממחצית הצופים שנבחרו היו ותיקי העמק. 

הקסמתי מהדרך הטבעית בה התרחש הריקוד הקהילתי הזה. היתה כאן אמירה קהילתית, הנאה משותפת ושבירת המחיצות בין הרקדנים לקהל. יצאתי מהמופע עם הרגשה נהדרת והרבה מחשבות, מצדיעה לרקדנים הוותיקים והחדשים.

אניה סימליך, עו"ס

רכזת תכניות קהילתיות

בית גיל עוז

"העמק הוא חלום" כך העדנו בנש"ר

"העמק הוא חלום" אמר משה רפפורט לחברו ש. (שלום יוסף שפירא) שלום ומזה לימים נולד השיר.

אך העמק הוא חלום, זה לא רק בשיר.

ילדי נש"ר מכיתות המורה קרן והמורה אילת ירדו בשמחה לבית גיל עוז ובידיהם ברכות לחבריהם הוותיקים מבית גיל עוז.

השמחה גאתה על פני כולם ואף אנו- חגית פיטר ואני, זכינו לקבל ברכה. היוזמה לקראת החנוכה העלתה שמחה על פני כולם- הן חברי הבית ששמחו על ההפתעה ותשומת הלב האישית והן אצל הילדים שיכלו לתת מעצמם למען חבריהם הוותיקים.

לשיר מיוחד זה התאימה חגית פעילות תנועתית חביבה שהתחלקה לשלוש- הפעמה, מקצב הברות והמקצב הקבוע (אוסטינטו).

החבורה כולה למדה במהירות הן את השיר והן את התנועות המקצביות השונות ונוצרה הרמוניה טובה.

לצפייה בביצוע השיר עם כל התנועות המקצביות לחצו כאן

 משיר זה הכולל "זוהר ואורה" ו"שחר הבקיע" המשכנו לשירי החנוכה.

"באנו חושך לגרש" אותו כתבה שרה לוי תנאי, שרנו על כל שלושת בתיו, ומה שהיה מפתיע היה שחלק לא מבוטל דווקא מהילדים הכיר את כל מילות השיר ולא רק את הבית הראשון.

"הבה נרימה" של לוין קיפניס הושר בעוז וצפינו בביצוע חלק מהאורטוריה  "יהודה המכבי" של הנדל, כותב היצירה, זיהינו את הכלים המופיעים בתזמורת והרגשנו בגופנו את קצב המארש.

את "ימי החנוכה" ו"לכבוד החנוכה" שרנו בעוצמה ובשמחה לקראת החג הקרב ובא.

הילדה בן-גוזי, חברת בית גיל עוז העניקה תשורה צנועה לכל ילדי נש"ר במפגש בו היא חברה. עוד יוזמה לנתינה, אהבה וחיבור בין-דורי. תודה להילדה.

נפרדנו בברכת חופשה נעימה וחג שמח לילדים ואווירת החג התפזרה בבית.

גדי ליאון

רכז מיזם נש"ר

בית גיל עוז

"הנרות הללו" בחבורת הפיוטים

לכבוד החג החבורה התרחבה והיה כבר מעט צפוף סביב השולחן, צפיפות נעימה של "דיבוק חברים".

 את מפגשנו השבוע הקדשנו כהרגלנו לשלושה פיוטים- הראשון:

"יוצר מידו" – פיוט שנכתב בידי יצחק שהטביע את שמו באקרוסטיכון הבתים. זהו פיוט מפיוטי הבקשות במסורת יהודי תוניס. השיר נכתב כ"רשות" ל"יוצר אור" ומשבח את נפלאות הבריאה והבורא, יוצר הכל.

החברים הצטרפו לשירת הפיוט ומוזמנים לצפות בחלק ממנו – לחצו כאן

לצפייה במילות הפיוט לחצו כאן

הפיוט השני - "יגדל אלוהים חי" – אשר נכתב בידי ר' דניאל בן יהודה דיין, שחי באיטליה במאה ה-13. זהו אחד הפיוטים הנפוצים ביותר בקרב קהילות ישראל, שחלקן נוהגות לזמרו עם סיום תפילת ליל השבת. בחלק מן הקהילות נוהגים לשיר את הפיוט מדי יום.

הבית האחרון של הפיוט – אלה שלוש עשרה לעיקרים – הוא תוספת מאוחרת. 
הפיוט מבוסס על י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם ומונה אותם בצורה פיוטית. השיר הפך להיות מודל לפיוטים מסוגו (על עיקרי האמונה) שנכתבו בעקבותיו. 

האזנו בין השאר לביצועו על ידי יהורם גאון בסגנון הלאדינו.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן

ולקינוח לכבוד החנוכה עיינו ושרנו את "הנרות הללו" . בחנוכה נוהגים ללוות את הדלקת הנרות בשירת ובאמירת תפילת "הנרות הללו". נוסח התפילה מופיע לראשונה במסכת סופרים _{(פרק כ, הלכה ו)} .

האזנו לביצועו של הרב שלמה קרליבך בניגון חסידי נעים.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן

לסיום המפגש חזרנו על מספר פיוטים מהמפגשים הקודמים.

באיחולי חג אורים שמח נפרדנו עם שמחה בלב.

גדי ליאון

עורך מעת לעט

מי יגור בצריף קטן? - לאה גולדברג איורים ענת לוי

כשראיתי את השטר החדש של 100 השקלים, שבו ניבטות פניה העדינות של לאה גולדברג מצדו הראשון, ומצדו השני האיילות מהשיר "מה עושות האיילות", החלטתי להקדיש הפעם את המדור לאחד מן הספרים שראו אור לכבוד שנת המאה להולדת לאה גולדברג. בשנתיים האחרונות ראו אור ספרים שבהם שירים  או שירים סיפוריים הנמצאים בספרים ישנים של המשוררת. הוצאות הספרים הוציאו כל שיר כספר נפרד כדוגמת "כובע קסמים", "גן הכוכבים", "בארץ סין" וגם את הספר "מי יגור בצריף קטן" הלקוח מתוך ספר שירים הנקרא "צריף קטן" שיצא לאור בשנת 1959.

כל הספרים שיצאו לאחרונה אוירו בידי מאיירים אחרים מאשר הספרים הקודמים, באיורים צבעוניים, מרהיבי עיין וחדשניים.

הספר "מי יגור בצריף קטן" נפתח כשאלה חידתית, שגם לפי שמו וגם לפי האיור של האיש ההולך לבנות צריף, די ברור שייבנה צריף שבו יגור אותו האיש.

"צריף קטן יבנה האיש בסמטה בצד הכביש.

עם דלתות וחלונות, עם מטות ושולחנות

צריף נאה קטן וסביב לו גן".

והאיש דופק מסמרים וצובע את קירות הצריף ואת גג הצריף.

"מי יגור בצריף קטן  בסימטה בתוך הגן,

צריף כחול בצד הכביש שבנה אותו האיש –

מי אתה חושב, מי בו יתיישב?

אחד המשחקים הראשונים שמלווים ילד בשנותיו הראשונות הוא יצירת בית, כמקום שבו יוכל למקם את עצמו ואת החפצים האהובים עליו ולשחק משחק דרמתי.

והנה מפתיעה המאיירת את הקורא והופכת את הצריף שבנה האיש לשובך, שהוא בית וממלכה לדרורים.

השיר הוא שיר פשוט, אך מהטקסט והאיורים נפרשת עלילה והתרחשות של ממש, וכל זאת בתוך צריף/שובך הנראה ממש כמו ביתו של אדם  והילד הקטן שקורא את הספר.

הזוגיות בין הדרורים מאד מובלטת, אם כי אין בסיפור דרור גוזל/ילד. לעומת זאת הסיטואציה בה באים ציפורים אורחים אחרים, לבקר את זוג הדרורים היא סיטואציה מוכרת לילד מביתו שלו והבולבולים מביאים איתם את גוזליהם ו רואים אותם משחקים על השטיח במשחקי ילדים, בזמן שהוריהם מנהלים שיחה ושותים קפה ואוכלים עוגה.

הספר נגמר כאשר מימין רואים איור של השובך עם זוג הדרורים ומשמאל ,רואים את האיש שראה הקורא בעמודים הראשונים של הספר, שבנה את הצריף.
הנה כך מתגוררים ידידינו הדרורים

כאן בצריף שבגינה, צריך עם דלת לבנה

צריף בצד הכביש

שבנה האיש.

ספר פשוט נאה למראה, עם סיפור פשוט ונחמד, עם חרוזים הנעימים לאוזנם של הילדים והעוזרים להם להשלים משפטים ולזכור אותם.

את החנוכיה שבתמונה קניתי באתר מכירות פומביות בגרמניה, מאספן פריטים נאצים, כנראה דור שני או שלישי לרוצחים. בין המוני הקסדות ,המדים והמסמכים הצבאיים נושאי חותמת צלב הקרס שהורישו לו אביו, סבו ושכניו והציע למכירה, היתה גם חנוכיה 
אינני יודע מי היה היהודי ממנו נלקחה לאחר שנרצח,
אך כתבתי לו שיר:

מַבִּיט בַּחֲנֻכִּיָּה הַמְּשֻׁתֶּפֶת לִשְׁנֵינוּ
מִן הַשַּׁמָּשׁ נִבֶּטֶת מוּלִי דְּמוּתְךָ.
יָדֶיךָ דְּקִיקוֹת
שְׂפָתֶיךָ קְפוּאוֹת
רֵאוֹתֶיךָ מְלֵאוֹת צִיקְלוֹן  B
בִּשְׁמוֹנַת הַלֶּהָבוֹת שֶׁלְּמַטָּה בּוֹעֲרִים
חָנָה אִשְׁתְּךָ וְשִׁבְעַת בָּנֶיךָ.
זוֹכְרִים
שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ
שָׁם, בַּגֶּטוֹ
בַּקֹּר הַמַּקְפִּיא
כְּשֶׁחֶרֶב הֻנְחָה עַל צַוָּאר -
שֶׁהַנֵּרוֹת לְעוֹלָם לֹא יִכְבּוּ.

קִיַּמְתִּי

אלעד יורב

פייסבוק

ועוד חנוכיה מיוחדת מגטו לודז' - צפו בסרטון המציג אותה

על הקנרס

שמו הבוטני CINARA (קינרה) ידוע אצלנו בשם- ארטישוק. צמח רב-שנתי, ירק טעים. משתמשים בו כעלים וגם כפרי (פקעת הפריחה).

לאחר הבישול החלק הנאכל הוא החלק התחתון של הקשקשים והמצעית שהיא הבסיס לתפרחת.

 הצמח מניב יבול טוב כחמש-עשרה שנה וניתן להרבותו על ידי נצרים צדדיים שהצמח מפתח.

לפני ניתוק הנצר כדאי לעודד התפתחות שורשים על ידי גיבוב האדמה בתחתית הנצר. לפני הניתוק יש לוודא שאכן התפתחו שורשים. בעזרת סכין חדה לנתק מהמרכז ולשתול. על מנת לצמצם התאדות יש לקצץ עד מחצית את כמות העלים.

הוא זקוק לתוספת מינרלים (דשן כימי) ויש לשמור את האדמה לחה. במהלך חודשי הקיץ מופיעים עליו כנימות וחרקים מזיקים, ובלשון העממית- זהו צמח מפונק הדורש שמירה מתמדת והשקיה תכופה.

בשוק הוא מופיע כפרי וגם נמכר כתחתיות קפואות למילוי.

ב ת י א ב ו ן

לכתוב כמו ציור

נעה זית לומדת איתי ציור אצל אסיה ב"גיל-עוז". ציוריה בולטים בין תלמידי הקורס בבשלותם. אנחנו, חברותיה לשולחן הציור אומרות, "נעה פשוט אמנית", אך לפני שבוע נתברר לנו כי נעה גם כותבת. לא נאמר "סופרת". היא סיפרה לנו כי הוציאה את ספרה "לתפארת מדינת ישראל". חגגנו איתה בעוגה טעימה ושמחנו בשמחתה. בהזדמנות זו שמענו כי זהו ספרה השני. על ספרה הראשון "ארבע אחר הצהרים" קיבלה את פרס ספיר. מתוך סקרות והערכה ביקשתי מנעה לתת לי עותק. הדבר אשר הרשים אותי מאוד היתה יכולת הציור המתגלה עם כתיבתה. "נעה", אמרתי לה – "את מציירת במילים". אך, לדבריה,

היא החלה לצייר אחרי שהחלה לכתוב. אם כך ואם כך, גיליתי באמצעותה כי ניתן לצייר בצבעוניות יתירה, אך בעזרת המילים. עמודי החלק הראשון (עוד לא סיימתי) גדושים בתיאורים צבעוניים. אכן ניתן לספר סיפור בעזרת ציור (ולסקז, קומיקס..) אך הנה קטעים ציוריים מספרה של נעה.

עוד סגולות  נוספות לספר הזה, אך אותיר לכם ,כל שעולה על דעתו לקוראו, להכירן במו קריאתכם.  ולנעה אומר:   תודה

אבישג

Ocho Candelikas  - Hanuka        אוצ'ו קנדליקס {שמונה נרות}  -  פלורי יגודה

חנוכה היפה הגיעה - שמוֹנָה נרות בשבילי    
נר אחד, שני נרות, שלושה נרות     ארבעה נרות, חמישה נרות, שישה נרות
שבעה נרות, שמונה נרות בשבילי.

נחגוג מסיבות רבות - עם שמחה ועונג    נר אחד, שתי נרות......

נאכל עוגיות הקטנות [הפסטליקוס -בורקס]  עם שקדים ודבש       נר אחד, שתי נרות......

פלורי יגודה

ועתה צפו במספר ביצועים של השיר

 פלורי יגודה - בת 86  

זמרי הסמלים של חיל האוויר של ארצות הברית

וכעת בתרגום לעברית 

יסמין לוי )שרה בסגנון "הטנגו החדש")

בביצוע בית תפילה ישראלי -  עתליה לביא, יאן אילון, אסטבן גוטפריד

פלורי ג'גודה Jagoda נולדה פלורה קביליו Kabilio ב -21 בדצמבר 1926 בבוסניה. היא ידועה בבצועה של שירים בלאדינו ואת הבלדות העממיות הבוסנית, " סבדלינקה" Sevdalinka. נולדה למשפחה יהודית בבוסניה, היא גדלה בעיירות הבוסניות של ולסניצה Vlasenica ושל עיר הולדתה סרייבוSarajevo .

כאשר הנאצים פלשו לבוסניה באפריל 1941, קאביליו בת ה -17 ומשפחתה נמלטו מבוסניה בנפרד לפני הפגישה שוב באיטליה. לפני כן, פלורי נכלאה באי קורצ'ולה Korčula על החוף הדלמטי (היום, בקרואטיה) במהלך המלחמה.  באיטליה היא פגשה והתאהבה בחייל אמריקאי בשם הארי ג'גודה. היא הגיעה לצפון וירג'יניה, בארצות הברית כמו כלת מלחמה בשנת 1946. הקהילה הספרדית של סרייבו והקהילות הסובבות אותה כמעט נמחקו בזמן מלחמת העולם השנייה.

-1941 לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית וכינון מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון האוסטאשה, הוחל ביישום הפתרון הסופי ביהודי העיר. בין ספטמבר לאוקטובר 1941, נעצרו יהודי העיר וגורשו אל מחנות ההשמדה.  מוערך שכ-2,400 מתוך 9,000 יהודי העיר ניצלו ממחנות ההשמדה, וחלקם  הצטרפו לכוחות הפרטיזנים של טיטו. לאחר המלחמה חודשה הפעילות הקהילתית ובני הקהילה התערו בחוגי הממשל, התרבות והאמנות ביוגוסלביה החדשה. בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 החל תהליך ההתפרקות האלים של יוגוסלביה. כחלק מתהליך זה פרצה מלחמת בוסניה. במהלך המלחמה צרו כוחות סרביים על סרייבו במשך חודשים ארוכים תוך הפגזתה. כ-700 מיהודי סרייבו חולצו ממנה והיגרו אל מחוץ למדינה ובכלל זה לישראל. ב-2007  התגוררו בסרייבו 700 יהודים והיא נותרה הגדולה שבקהילות יהדות בוסניה והרצגובינה.

שיר החנוכה "אוצ'ו קנדליקאס" (שמונה נרות קטנים) מכונה לעתים קרובות "שיר יהודי מסורתי". למעשה, הוא נכתב ב -1983 על ידי פלורי ג'גודה,   "אוצ'ו קנדליקס" הוא אחד מעשרות שירים שג'גודה כתבה והקליטה, מתוך מסורת מוסיקלית עשירה ושרה בלדינו, או בספרדית-יהודית, השפה שבה גדלה כילדה בבוסניה. היא נשאה איתה את השפה והמסורת המוסיקלית שלה לארצות הברית, לאחר שמלחמת העולם השנייה הרסה את רוב משפחתה ואת אורח החיים שלה.

הקנדליקס של פלורי ג'גודה היא שחזור של גרסת המנגינה הספרדית המסורתית לטקסט של לאדינו, שמוזכר כאן על פי הביצוע שהציגה בניב הבלקן האזורי שהיה פעם בסרייבו וסביבותיה. עבורה, זה היה זכר ילדותי אישי של חגיגות חנוכה, כאשר בכל לילה של הפסטיבל היו הצדדים שידוכים. הורים תכננו או ניסו לתכנן את החתונות העתידיות של ילדיהם, שבילו את הערב בשירה ובריקודים. עוגות דבש שקדיות מסורתיות הידועות בשם pastelikos שימשו כסמלים של מזל טוב (מתוק) במאמץ זה, ושל גפרורים מוצלחים, מתגמלים ומתמשכים.

על המשפחה ומוסיקה בילדות בבוסניה של פלורי לחצו כאן 

פרשת מקץ

חלומותיו של פרעה מפעימים את רוחו ומזמנים אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ, ולמרות זאת, אֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה. בהגיעו של יוסף מן הבור, הוא שומע את שני החלומות ומציע פתרון פשוט יחסית, כשאליו מצורפת עצה מעשית להתנהלות לאור החלום ופשרו.

כאמור, פתרון החלום של יוסף מצטיין בפשטותו. מערכת הסמלים של החלום מתורגמת במיידיות – פרות שמנות מסמלות שובע, שיבולים בריאות מסמלות יבול ותבואה, ולהיפך –פרות רזות ורעות בשר כמו גם שיבולים שדופות – כל אלו מסמלים רעב וחוסר.

רבי עזריה פיג'ו, שהיה מרבני ודרשני איטליה במאה ה17 יוצא מנקודת מוצא זו כשהוא מסביר את המיוחד בפתרון חלומו של יוסף. להבדיל מחלומו של נבוכדנצר, הרווי סמלים ורכיבים מסתוריים, הרי שכאן

שטחיות החלום מורה ומלמד כוונתו על שׂבע ורעב... ואם כן, מה נואלו שרי צוען?

ומבלי הַאריך בדיוקים נֹאמר...

יוסף, ע"ה, כאן הבין תוכן הענין, שחלומות אלו של פרעה וגם של סריסיו, לא היה בהם מהעומק והסוד,

אלא כוונתם כפשוטם, ולא יצטרכו לפירוש ולפתרון כי אם מעט מזער...

מעתה, לזה כיוונו, ז"ל, באמרם: "ביקש לץ חכמה ואָין" - אלו חכמי פרעה.

כי דייקו מלת "ואין"... לפי שביקשו בענין זה חכמה עמוקה, כדי לבאר פתרון החלום, בחשבם היות בו סוד סתום וחתום; "ואָין" - ולפי האמת אין כאן חכמה, לא היה בזה שום רמז נעלם שיצטרך להתחכם בו.

"ודעת לנבון נקָל" - זה יוסף; הידיעה שהיתה ליוסף הנבון בזה החלום הוא היותו נקל ופשוט ומבואר, בלתי עומק וצורך התחכמות, ולכן קלע אל שער האמת בפתרונו.

חכמתו של יוסף היא דווקא במבט המפוכח שלו, במה שנמצא לנגד עיניו. לעתים, החכמים והחרטומים, מרוב חתירתם לחיפוש אחרי הסתום והחתום, מעלים חרס בידם. פעמים שהמבט הפשוט, הישיר, הבריא והחד, יכול להביא למסקנות נכונות הרבה יותר. לקיחת הדברים בקלות, כמו גם ההבנה של המשמעות הפשוטה הנמצאת בהם, אלו צעדים שמסייעים להבנה ולפתרון החלומות והמצוקות ולהבנת המציאות הסבוכה שאנו נתונים בה.

לצד הפתרון, יוסף כובש את פרעה גם בהצעה המעשית שלו. ישירותו של יוסף בגישתו אל פתרון החלום מביאה אותו להגיע להצעה מעשית בעקבותיו, להפקת משמעות ולמחשבה יצירתית כיצד להתמודד עם המציאות.

ונראה שהדברים קשורים זה בזה. מבט חרטומי התוהה אחרי הסתום והחתום ומתעלם מהמובן והמונח לפניו, לא יגיע לעולם לכדי הצעה כיצד לנהל מדינה וחיים בצל הרעב. חינו של יוסף, כמו גם אלוהיות מבטו מביאים אותו להיות אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹוהִים בּוֹ. רוח הנמצאת דווקא בכך שהוא 'איש', בן העולם הזה, הרואה נכוחה את אשר לפניו, ומבין גם מה הצעד הבא שיש לעשות בכדי לתקן את העולם.

שבת שלום וימי חנוכה שמחים, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי