שלום רב לקוראנו היקרים

סימני הסתו כבר כאן - החסידות והחצבים,

חגי תשרי ושנה חדשה

מתחילים לתת את אותותיהם.

התחלה של התכנסות לחשבון נפש

האם ידענו לבחור בטוב

האם אנחנו בצד של "הטובים"?

בַּצַּד שֶׁל הַטּוֹבִים

תַּעֲשֶׂה הַיּוֹם מַשֶּׁהוּ אֶחָד קָטָן וְטוֹב
תַּעֲזוֹר לַזְּקֵנָה לַחֲצוֹת אֶת הָרְחוֹב
תַּגִּיד "בְּבַקָּשָׁה" וְ"תוֹדָה" וּ"סְלִיחָה"
תַּחֲזוֹר עִם זֵר פְּרָחִים בְּהַפְתָּעָה לְאִשְׁתְּךָ

תַּשְׁאִיר צְלוֹחִית עִם מַיִם לַחָתוּל שֶׁל הַשְּׁכוּנָה
תְּחַיֵּיךְ לַמֶּלְצַר בַּקָּפֶה שֶׁבַּפִּינָּה
תִּתְאַפֵּק שֶׁלֹּא לִצְפּוֹר כְּשֶׁמִּתְחַלֵּף שׁוּב הָרַמְזוֹר
תֵּן לַזֹּאת שֶׁאַחֲרֶיךָ לַעֲקוֹף אוֹתְךָ בַּתּוֹר

תִּתְלֶה אֶת הַצִּיּוּר שֶׁל הַיֶּלֶד עַל הַקִּיר
תַּגִּיד "שָׁלוֹם" בַּמַּעֲלִית לַשָּׁכֵן שֶׁאַתָּה לֹא מַכִּיר
תִּיתֵּן כַּמָּה שֶׁקַּלִּים לַקַּבְּצָן שֶׁבַּחַלּוֹן
תִּפְתַּח בְּשֶׁקֶט אֶת הַתִּיק לַשּׁוֹמֵר שֶׁל הַקַּנְיוֹן

תָּקוּם בָּאוֹטוֹבּוּס לָאִישָּׁה עִם הַתִּינוֹק
כְּשֶׁהַנֶּהָג זוֹרֵק בְּדִיחָה, תְּנַסֶּה פִּתְאוֹם לִצְחוֹק
תִּשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ טוֹב כִּי אֵין לָנוּ בְּרֵירָה
גַּם אִם זֶה קָשֶׁה, גַּם אִם חַם נוֹרָא

תָּפִיץ טִיפָּה שֶׁל אוֹר הֵיכָן שֶׁעוֹד חָשׁוּךְ
לִפְעָמִים קוֹרִים נִיסִּים בַּמָּקוֹם הֲכִי נָמוּךְ
וְהַיָּמִים יְמֵי בַּצּוֹרֶת, יְמֵי דֶּמַע עֲצוּבִים
אֲנַחְנוּ צְרִיכִים אוֹתְךָ אִתָּנוּ, בַּצַּד שֶׁל הַטּוֹבִים.

 _{נעם חורב}

נאחל לכולנו לשאוף תמיד

להיות טובים, לעשות טוב, להפיץ טוב בעולם.

שבת שלום

גדי ליאון

העורך

"רק ערב קיץ טוב.....שבא לחסד ..."

ביום רביעי בערב י"ז מנחם-אב, 9 באוגוסט, נפגשנו בבית אייל שבאשדות יעקוב לערב כיפי ומהנה עם חברי קהילה בקש"ר.

הגענו כולנו אל המקום, חברי הקהילה התארגנו בבגדי ים ואנו הצוות, דוד ואהובה ובעזרת אניה  ונילי, ערכנו שולחנות במפות לבנות ומילאנו את השולחנות בכל מיני פינוקים טובים עם קפה ותה.

החברה נכנסו חלקם לבריכה וחלקם לבריכה החמה הטיפולית.

לאחר מכן נפגשנו לארוחת ערב שהיתה מלווה בשירה בציבור.

היה מאוד כיף ומהנה והחברים כבר מחכים לפעם הבאה ו...ברור שנישאר טעם של עוד.

תמיד כיף להיות בחברת אנשים טובים.

מחכים לכם שתבואו להמשך הפעילויות.

אהובה אוזן

מתנדבת בקהילה

כל אחד יכול !

תערוכת סוף שנת הפעילות בגיל עוז

הבאים בשערי גיל עוז זוכים להזדמנות נפלאה לגלות כישרונות, להגשים חלומות וליצור – ליצור - ליצור !

כל משתתף בוחר האם למשוך צבע עם מכחול, לפסל בקרמיקה, להלחים זכוכית לזכוכית וליצור ויטראז' מרהיב, לצייר מהנשמה דרך שיר או סיפור, לרקום חלום בחוטים צבעוניים, או לשבץ פסיפס מלבב ושימושי.

מורים מקצועיים מנחים את התלמידים במשעולי היצירה והחיפוש, ברכישת המיומנויות ובהעשרת הנפש.

כולם מוזמנים! כולם זכאים!  בכל שנה מגלים אנשים נוספים את נפלאות המקום ואט אט מצטרפים לשורותינו עוד ועוד יוצרים .

בסדנאות נפגשים דתיים וחילוניים, קיבוצניקים, מושבניקים ועירוניים, מגוון האוכלוסיות מפרה את היצירה ואת החברויות.

תוצרי העבודה, הביטוי האישי והיצירה הוצגו במסגרת ה"לילה הלבן" ובמשך השבוע על הקירות ועל דוכני התצוגה בגיל עוז המבקרים התפעלו, ברכו, שאלו וגם הצעירים מייחלים ליציאה לפנסיה ולהצטרף ליוצרים בגיל עוז.

ורד רוס

קידום השירות וייזום פרויקטים

 050-8878881

"מאחורי ההורים" – מפגש מיוחד עם איש מיוחד

שבוע שעבר זכינו להפגש לשעה מעשירה עם יוסי רופאייזן והעזר כנגדו אשתו היקרה צביה. המפגש מילא אותנו בהשראה התפעמות ובעיקר בחיבור  אל יוסי האיש ואל פועלו המעורר התפעלות.

מעבר לעובדה כי יוסי הוא בן העמק חי ועובד בו ליוסי קשר מיוחד  אלינו כי  יוסי מספר שההשראה הגיעה אליו מאביו. אימו חברת בית גיל עוז מזה שנים רבות והמעגל סובב שהוא עובד עם ילדים והוריהם משפיע ומושפע. "צליל מחבר" במקרה זה הינו תרתי משמע.

יוסי הביא לנו  מספר דוגמאות מפסליו המרשימים  שפיסל בהשראת  חוויות וקשרי חיים שצבר בין אם במסגרת עבודתו  עם תלמידים אוטיסטים  והקשר המיוחד שיצר עימם או מתוך חייו וקשריו המשפחתיים.

למפגש קוראים "מאחורי ההורים - על קרמיקה ושירים מתוך עבודה רצופה עם ילדים, נוער, צוות והורים על ספקטרום האוטיזם".

 יוסי הקריא לנו שירים פרי יצירתו  ואליהם חיבר את יצירות הקרמיקה שנוצרו בהשראת אותם קשרים אנושיים.

בלטה העובדה כי יוסי יוצר ומונע בעיקר בהשראת הקשרים האנושיים עם בני משפחתו והסובבים אותו .

כהומאז' לאמו, שמבקרת באופן יומיומי בבית גיל עוז וגם היא נותנת ידה בכתיבה, בחר יוסי מבין שיריו להקריא גם  שיר שמתכתב עם שיר של אמו ושכתב בהשראתה. 

פגשנו אמן  מוכשר, רגיש, יצירתי עם לב חם ואוהב וכמו שאחת משומעות ההרצאה ציינה: "אשרי אותם משפחות וילדים שזכו שתלווה ותחנוך אותם, מרגש הקשר המיוחד והאופן האוהב שאתה עובד איתם".

במפגש הרחיב גם יוסי על האופן המיוחד בו עובדים עם תלמידים על הרצף האוטיסטי ועל תפקידו שם.

אנו מודים מקרב לב ליוסי על רוח ההתנדבות והגעתו בלב חם ואוהב להפגש, להתחבר ולתת לנו צוהר אל עולמו העשיר.

בהחלט התעשרנו.

ענבר וייס-לשם

עו"ס בית גיל עוז

"צליל מחבר בשיר ירון"

מזה כשבועיים נפתח מפגש מיוחד במינו אל עולם הפיוטים המונחה בידי ירון הלל ממושב תל-תאומים. התקבצה והתארגנה קבוצה נאה של כעשרה חברות וחברים חובבי הפיוטים ללמוד לשיר ולהיות בחברותא סביב צלילי הנשמה הכה מיוחדים של עולם קסום זה.

ירון, כּבֶּיָד אומן, בוחר לכל מפגש שלושה פיוטים- האחד מפיוטי השבת, השני מהפיוטים של תקופת השנה והאחד מפיוטים הנאמרים בימות החול וכך בכל מפגש, לומדים את תוכן הפיוט, מאזינים לביצועים שונים ובעיקר- מפייטים יחדיו.

עולם הפיוטים העשיר והמגוון, פיוטים שנכתבו בידי משוררי ספרד מחד ומשוררי אשכנז מאידך, מגוון הלחנים הכה רחב לכל פיוט ופיוט, בקיצור- עולם ומלואו עמוק מיני ים.

בשני המפגשים שהיו עסקה החבורה בפיוטי סליחות- "אדון הסליחות" ו"בן אדם מה לך נרדם" אותם הפיוטים שהשבוע החלנו לאומרם בסליחות דבר יום ביומו עד ליום הכיפורים.

ירון משכיל ליצור אווירה נעימה, בא לכל חברה וחבר מקום של כבוד להביע את דעתו ובעיקר את קולו בזמר ובשירה.

לטעימה קלה האזינו לפיוט "כי אשמרה שבת" - לחצו כאן 

חברים המעוניינים להצטרף מוזמנים ליצור קשר עם ענבר וייס-לשם וליהנות משעה של נחת ושירה.

גדי ליאון

מומחה שיקומי

מתנדב מיוחד בעשייה מיוחדת - אלעזר רמון

אלעזר רמון מזה מספר חודשים מגיע בקביעות בכל יום ראשון לבית גיל עוז ומעניק טיפול בדיקור סיני למעוניינים. שוחחתי השבוע עם אלעזר אודות התנדבותו בבית גיל עוז, וכה סיפר:

נולדתי בקיבוץ גשר, וכבר מילדות התעניינתי  בשני תחומים- חשמל וגוף האדם,  האמת, תמיד רציתי לטפל ולעזור לאנשים. אמרו לי באבחון התעסוקתי שאני מתאים להיות רופא. פחדתי מלהזריק ולכן עברתי לעסוק בחשמל.

כשהגעתי לגיל 53 למדתי רפואה סינית לאחר מספר שלבים ברפואה המשלימה. הנני בוגר בית ספר רידמן שם נפתח לי עולם ומלואו...שנים מדהימות.

לצורך השלמת לימודי הייתי חודש וחצי בסין בבית חולים משולב- כלומר מספק טיפולים בדיקור וגם בריפוי באמצעות צמחים. הוא נחשב לבית חולים משולב כיוון שמספק רפואה סינית ורפואה מערבית גם כן.

במקביל עד היום אני ממשיך גם לעסוק בחשמל.

כיליד העמק כל חיי ראיתי כי להתנדב למען הגרים בעמק זו הדרך הנכונה. אני נהנה מאוד לבוא לבית גיל עוז ולנסות לתת מרפא לאנשים הזקוקים לכך. ככל שאני מכיר יותר את החברים אני מרגיש יותר מחובר לא רק לקשיים ולבעיות שלהם אלא להם כאדם,  הם מלאים בחוכמת חיים ובסיפור חיים עשיר ומגוון.

תפיסתי המקצועית היא להתחיל לטפל בכאב האקוטי ובמה שלמעשה הכי כואב ואז משם לנסות ולתת טיפול מקיף יותר.

יש קשר שהבשיל אצלי בחיבור שבין החשמל לדיקור הסיני והוא – התדרים. תדרים המשפיעים עלינו גם אם למעשה איננו רואים אותם.

אנו הצוות רואים כי האנשים היוצאים מהטיפולים שהם מרגישים טוב הרבה יותר בהשוואה למה שהיה בטרם הטיפול.

להכרות קרובה יותר עם אלעזר ועבודתו מוזמנים להכנס לאתר - לחצו כאן

שמע התרשם ומשתף

גדי ליאון

מומחה שיקומי

טנא חיינו - שלומית שניר - 18.8.2017

אפרפרים ומחשים

גבהו שמים

קיווינו עוד לנס

שלא קרה

גינת פרחינו

הרמוסים

מלאה שמיר ושית

צהוב-קיץ עט

ואת הלב סימא.

ובתוך כל זה

הישרתי מבטי

אל תוך עינך

עמוד האש זהר אלי

מנשמתך

ידעתי,

את דרכנו

נטווה יחד

טנא חיינו,

עמוס פרי,

עוד יתהלל. 

יהודי מציל יהודים

ולטר סוסקינד וביתו איבון

ולטר סוסקינד נולד בגרמניה ב-1906, בנם הבכור של זוג יהודים הולנדים - הרמן סוסקינד ופרידה לבית קסלר. היו לו שני אחים. נישא ליוהנה (חנה) לבית נאט (1906 - 1944) ונולדה להם בת אחת - איבון. לפני עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הוא היה מנהל בבית חרושת Unilever  למרגרינה. 
במארס 1938 לקח סוסקינד את אשתו, חמותו ואימו ועבר להולנד, שם שימש כנציג מכירות של Unilever  . ב-1939 נולדה ביתו היחידה, איבון. הוא התעניין באפשרות להגר לארה"ב, אולם לא זכה לעשות זאת.
בפברואר 1941, בעקבות הוראת הגרמנים, הוקם גוף יהודי שהיה אמור להיות ממונה על כל היהודים בהולנד והוא נקרא "המועצה היהודית של אמסטרדם (יודסה ראט פור אמסטרדם.)" סוסקינד צורף למועצה. ביולי 1942 החלו הגירושים של 140,000 יהודי הולנד למחנות ההשמדה. סוסקינד מונה בידי המועצה כמנהל "התיאטרון ההולנדי" - Hollandsche Schouwburg  באמסטרדם, שהיה מרכז לריכוז יהודי אמסטרדם לפני העברתם למחנה ווסטרבורק, ממנו נשלחו לאושויץ. מצידו השני של הרחוב שכן בית היתומים היהודי הסמוך, ה"קרש") De Creche - "הפעוטון"), שנוהל בידי הנרייטה הנריקס- פימנטל (Henriette Henriques Pimentel).  סוסקינד החליט להבריח את הילדים מהתיאטרון לבית היתומים. ברחוב עברו כמה קווי חשמליות. בעזרת נהגי החשמליות וארבע קבוצות מחתרת שונות, נהגו הנהגים לעצור באמצע הרחוב ולהסתיר את המעבר מהתיאטרון לבית היתומים. במהלך 18 החודשים בהם ניהל סוסקינד את התיאטרון, הוברחו בדרך זאת למעלה מאלף ילדים ל"קרש". 
סוסקינד הצליח לפתח יחסי ידידות עם קצין ה-SS, סרן פרדיננד אַוּס דר פונטן (Hauptsturmfuhrer Ferdinand aus der Funten).  לקראת כל מבצע הברחה הוא נהג להזמין את הקצין וצוותו והגיש להם שנאפס וסיגרים. הוא ניצל את חוש ההומור השנון שלו וסיפר בדיחה אחר בדיחה. בעוד הגרמנים צוחקים בקול רם, הוברחו הילדים מהתיאטרון. לסוסקינד יצאו מוניטין של משתף פעולה וידיד הנאצים בשל המסיבות הללו.
מה אירע לילדים שהועברו לבית היתומים, ה"קרש"? סמוך לבית היתומים והתיאטרון שכן סמינר קלויניסטי למורים - Hervormde Kweekschool,  שמנהלו, יוהאן ואן הולסט, היה לימים סנאטור וממנהיגי המפלגה הנוצרית דמוקרטית של הולנד והוכר ב-1972 כאחד מחסידי אומות העולם. סוסקינד, אשתו, מנהלת בית היתומים הנרייטה פימנטל, ויוהאן ואן הוּלסט (Johan van Hulst ) החלו להעביר ילדים מבית היתומים, לסמינר של ואן הולסט. הילדים הוכנסו לתיקי גב ולסלי קניות ענקיים והוברחו ברכבות ובחשמליות אל מחוץ לעיר, למחוזות לימבורג ופריזלנד, בסיוע הארגון הסודי, "ועדת הילדים של אוטרכט (Utrechts Kindercomité)" ,  ארגון סיוע שהוקם ביוזמת פיט מֵאֵרבורג (Piet Meerburg).  לפי הערכות, יותר מ-600 ילדים, מבין האלף שהוברחו לבית היתומים, נצלו בדרך זאת.
בספטמבר 1943 בא הקץ למפעל ההצלה. סוסקינד נאסר ונכלא בבית סוהר הולנדי. בהשתדלות ידידו, קצין ה-SS , הוא שוחרר. אולם זמן קצר לאחר מכן שב ונעצר עם כל בני משפחתו. ואן הולסט ופימנטל לא הספיקו להציל את כל הילדים שהסתתרו ב"קרש". פימנטל נשארה עם אלה מהילדים שנותרו, משסגרו הנאצים את ה"קרש" וגירשו גם את הילדים שהיו בו. חלק מהילדים גורשו בטרנספורטים מיוחדים למחנה וסטרבורק (Westerbork)  בהולנד וחלקם למחנות אחרים מחוץ למדינה. פימנטל גורשה עם האחרונים, לאושוויץ, שם נרצחה גם היא, כמותם.
סוסקינד ומשפחתו הועברו למחנה וסטרבורק. סוסקינד הצליח לנצל קשרי ידידות שיצר עם נאצים חשובים אחדים, לצאת ממחנה הריכוז ולחזור לאמסטרדם. המחתרת ההולנדית ניסתה לשחרר את אשתו וביתו מהמחנה פעמים מספר, אולם כל הניסיונות כשלו. ב-2.9.1944 נודע לסוסקינד שאשתו וביתו אמורות להיות מגורשות לטרזיינשטאט. הוא שב למחנה והצטרף אליהן. בהגיעם לשם ניסה סוסקינד להגיע למפקד טרזיינשטאט ולהציג לו מכתב המתאר את פעילותו למען הנאצים, אולם מיד עם כניסת המשפחה למחנה, צרפה אותם המשטרה היהודית לטרנספורט שעמד לצאת לאושוויץ. אשתו וביתו נשלחו לתאי הגזים עם הגיען. סוסקינד הושאר בחיים כאחד מאסירי העבודה במחנה.
נסיבות מותו של סוסקינד אינן ברורות. לפי גרסה אחת הוא נספה במהלך צעדת המוות המפורסמת, בינואר או פברואר 1945. לפי גרסה אחרת הוא נרצח באושוויץ בידי אסירים מהולנד, שראו בו בוגד ומשתף פעולה עם הנאצים.
על פעילותם של סוסקינד ואשתו, בהצלת יהודי הולנד, נעשה בינואר 2012 סרט הולנדי בשם "סוסקינד", בבימויו של הבמאי ההולנדי הידוע - רודולף ואן דן ברג.

לצפייה בסרט לחצו כאן

העתקת צמח בית

פעמים רבות צמחי הבית שקנינו או שקיבלנו כמתנה אינם מלווים ב"הוראות שימוש". חלק ניכר מאיתנו, לאור נסיון העבר, יודע שלכל צמח ישנה תוחלת חיים ו"שאין מה לעשות" הצמח ייבול תוך מספר חודשים. כל התפיסה הרווחת.

אולם, לא כך בהכרח!

רוב צמחי הבית הם בעלי יכולת להתפתח ולגדול מספר שנים – כולל פריחה אחת לשנה ואף יותר, רצוי, וכדאי, להתייעץ ולקנות במשתלה הקרובה לבית, להצטייד ב"כרטיס ביקור" ולהיות עם המשתלה בקשר.

כאשר גודל הצמח דורש העתקתו לנפח גדול יותר של קרקע, חשוב להכין מראש את המצע, עציץ בעל נפח כפול מהקיים, להכין מקום התאוששות שם ישהה כשבועיים שלושה עד העברתו למקום המתוכנן.

צמח הבית, לרוב, גדל בתנאי צל/ אור חסר / אור מלא. תנאי הטמפרטורה שונים, לרוב, תנאי הבית בטמפרטורה של ^c30- ^c24 ורוב צמחי הבית הנפוצים מותאמים לתנאים אלה.

בעת ההעתקה, לרוב, ישנו צורך בעיצוב השורשים מחדש, בעיקר שורשים מפותלים שקיבלו צורתם לפי תבנית העציץ. יש לגזום את רובם של השורשים המפותלים וכך לעודד התפתחות חדשה. המקפידים- מחטים בעזרת ה- בנליט – על ידי טבילה של בית השורשים והעתקתו לעציץ הגדול. יש להשאיר את פני המצע בעציץ נמוכים כ- 2 ס"מ משפתו כדי שההשקיה תהיה נוחה יותר ולוודא עם ההשקיה הראשונה שהמצע מאפשר למים לחלחל ויש להם מקום היכן להצטבר, או להגיע לגינה.

אני ממליץ לבצע את כל זה בעת הקניה במשתלה וללמוד ממעשה ידיו של הגנן, כולל נתינת תוסף דשן בשחרור איטי.

 לחצו כאן להדגמה של תהליך העתקת הצמח

ב ה צ ל ח ה

אמנות על שביל עמק המעיינות

מאת: דני ברנר 1.8.2017

השבוע הוצב בתל צמד פסלם של האחים, רפי ואפרת נתן מקיבוץ כפר רופין, המספר את סיפורם של אנשי החיל מיבש גלעד, אשר נשאו את גופת שאול המלך מחומת העיר בית שאן לקבורה מכובדת בעירם. הפסל הוצב על ידי המועצה האזורית עמק המעיינות, כחלק מפיתוח שביל עמק המעיינות והאזור שבין תל צמד, המסיל, אנדרטת אבוקה ובריכת צמד בסמוך לכפר רופין.

הפסל בעמק המעיינות, שמספר את סיפורם של אנשי יבש גלעד

)צילום: דוברות עמק המעיינות)

רפי נתן, חבר קיבוץ כפר רופין, יוזם הרעיון והפסל סיפר: "סיפור אנשי יבש גלעד מחזק את מורשת עם ישראל בעמק מתקופת התנ"ך דרך ההתיישבות בעמק ועד ימינו . מי ה"מסיל" היוו את מקור החיים לכפר רופין מאז העלייה על הקרקע . הסיפור ההירואי עורר בראשי את הרעיון להנציחו בפסל סביבתי ולשלבו בשביל עמק המעיינות ליד מקור ה"מסיל" שלאורכו כנראה הלכו אנשי יבש גלעד, על מנת להביא לקבורה מכובדת ביבש גלעד את גופות שאול ובניו שהוצבו על חומת העיר בית שאן ע"י הפלשתים. 12 שנים חלפו מהולדת הרעיון עד הגשמתו״.

רפי חולם כבר שנים רבות על הפסל ומסתובב עם הסקיצה בעמק, מציג אותה ומספר על החזון שרואה לנגד עיניו והחיבור למיקום הגיאוגרפי שבו הוצב הפסל. למשימת עיצוב הפסל גוייסה אפרת נתן, אחותו של רפי, גם היא בת כפר רופין, שעוסקת באמנות. אפרת גרה שנים רבות בתל אביב אך לדבריה, "עדיין מרגישה קשר עמוק ומשמעותי למקום״. על הפסל היא אומרת: "להבנתי החלק שלי בפרויקט די קטן. הרעיון, ה"תסריט" וה"לוקיישן" לגמרי של רפי אחי. גם הדחף, היוזמה והאנרגיה לעבור מרעיון לביצוע באו ממנו כך שבהחלט אפשר לראות בפסל יצירה שלו. אני גויסתי לעיצוב הדמויות. נעזרתי בתיאורים של בני שם מארץ כנען כפי שראיתי באמנות מצרית-פרעונית״.

הפסל האמנותי על תל צמד בעמק המעיינות צילום: דוברות עמק המעיינות

שביל עמק המעיינות נפרץ על ידי חניכי מכינת העמק. תלמידים, בני נוער וקבוצות מעמק המעיינות ובית שאן. אורכו כ-140 ק"מ והוא מתחיל במצפה שמיר בגלבוע, יורד לעמק ומקיף את הקהילות, הישובים, אתרי התיירות, המעיינות והשטחים הפתוחים. השביל מביא לידי ביטוי ומחבר בין ההיסטוריה של האזור, המורשת, ההווה והעתיד. חיבור של אדם טבע ואדמה.

חברות

הטלפון צלצל. "בוקר טוב! חברה שלך מהסחנה."

יש חברים מילדות, יש חבר לחיים, (או אין) יש חברים לתנועה, יש חברים מהקבוץ, יש חברים ללימוד, יש חברים לעבודה... מסתבר כי חיינו כמו ארג רב חוטים שארג רב אומן וצבעים רבים ומגוונים הנאספים לשטיח מרהיב עין ביופיו.

בשנה האחרונה אני מודעת יותר ויותר לחשיבותם של קשרי החברות הרבים והשונים.

פנים רבות לחברות, הבדידות חד משמעית היא ונושאת עימה צער וכאב. הבדידות מחשיכה את חיינו. בצר לנו ובשמחת לבנו אנו זקוקים לנפשות אלה הקרובות לנו אשר טוו חוט של ידידות בינן לבינינו.

ידידות זו משמעותה אור, שמחה ושיתוף ברגשות ולו גם יהא זה אותו חוג קבוע של "נערות" בנות שבעים-שמונים חברות למקלחת המשותפת אחר שחיית בוקר... ויש שכן קרוב המציע עזרה טכנית בעת קלקולו של המכשיר החשמלי, והחברות המניחות עוגה מתוקה בהפתעה ביום שישי אחר הצהרים, או השכנה ממול ה"תורמת" תבשיל שאין כמוהו כי טעמה של ידידות ערב מכל תבלין – אך זאת לדעת חברות אינה נולדת יש מאין.

עלינו לפתוח את לבנו אל הזולת. רבות הדרכים המובילות אל לב הזולת. תשומת לבנו לצערו ושמחותיו, אוזן כרויה לשיחותיו, קשב לאירועים המלווים את חיי זולתנו. אל לנו לשקוע או לטבוע בתוך עולמנו שלנו בלבד...אתה יכול להשקיע חסכונות בבנק, לקנות כלים יקרי ערך, לאסוף חפצים שונים כתחביב, אך אין תחליף להשקעותיך בחוטים עדינים אלה של ידידות. גדול שכרה מהשקעתנו תמיד. וכבר אמרו חז"ל: "קנה לך חבר" אכן עסקה טובה.

אבישג

אב – תשע"ז

פה קבור הכלב     

כוורת - מילים ולחן: דני סנדרסון

פה קבור הכלב, 
פה קבור הכלב, 
זהו עצם העניין, 
לא, זה העצם של הכלב, 
אבל הכלב מת מזמן, 
טוב, זה עצם העניין. 

אם אתה מחפש מילה 
וקצת קשה לך להחליט, 
שמע לי ושכח מהשיחה 
כי בין כה אין לך מה להגיד. 

אם אתה מבשל ספגטי, 
והמים לא רותחים, 
מה דעתך להדליק את האש כי 
זה מה שכולם עושים. 

פה קבור הכלב, 
פה קבור הכלב, 
זהו עצם העניין, 
לא, זה העצם של הכלב, 
אבל הכלב מת מזמן, 
טוב, זה עצם העניין. 

אם אשתו לפעמים תופרת, 
אל תאמר שהוא תפרן. 
אבל אם בתו לעתים עוברת, 
אל תקרא לו עבריין. 

אם אתה מטפס למעלה, 
וקופץ ממקפצה, 
טוב יותר לברר קצת קודם 
אם יש מים בבריכה. 

פה קבור הכלב, 
פה קבור הכלב, 
זהו עצם העניין, 
לא, זה העצם של הכלב, 
אבל הכלב מת מזמן, 
טוב, זה עצם העניין. 

אם ראית אחת יושבת 
עצובה ואומללה, 
שב לידה, יהיה בסדר, 
כי זאת בטח אשתך. 

אם דרכת בתוך דבר 
שכלב לפעמים משאיר, 
נקה היטב את הנעליים, 
ושמור מאתנו מרחק סביר. 

פה קבור הכלב, 
פה קבור הכלב, 
זהו עצם העניין, 
לא, זה העצם של הכלב, 
אבל הכלב מת מזמן, 
טוב, זה עצם העניין. 

הביטוי "פה קבור הכלב" הוא ביטוי שתורגם מגרמנית שפירושו על פי הויקימילון = זה העניין, זאת הסיבה האמיתית, זה לב העניין. אח"כ כוורת עשו אחלה שיר על הויכוח אם פה הוא קבור או לא. מקור-מגרמנית: Da liegt der Hund begraben, מילולית: "כאן נמצא הכלב הקבור". במקור הייתה האמרה הגרמנית שונה – לא( (der Hund הכלב, אלא ( die Hunde) האוצר. האמרה השתבשה עם השנים משום שהמילה Hunde היא בגרמנית ישנה, ובגרמנית החדשה נשכחה בדרך כלל משמעותה וטעו "לתקנה" למילה Hund בעלת הצליל הדומה.

להאזנה לביצוע השיר לחצו כאן   

לצפייה בביצוע השיר לחצו כאן   

לצפייה  בהופעה ראשונה בטלויזיה – 1973 – לחצו כאן

(המגפיים של ברוך ו-שיר המכולת)

סיפורי פוגי הוא אלבום הבכורה של להקת כוורת. האלבום נחשב לאחד האלבומים החשובים ביותר במוזיקה הישראלית בכלל וברוק הישראלי בפרט, והניב להיטים רבים. עיקר האלבום התבסס על האופרה "סיפורי פוגי" שהקליט סנדרסון בשנת 1972 יחד עם חבריו ללהקת הנח"ל, בהם גידי גוב,אלון אולארצ'יק ואפרים שמיר שהפכו לחברי הלהקה, בנוסף למירי אלוני,  מנחם זילברמן,  דיוויד שאנן ותמי עזריה שלא היו חלק ממנה בסופו של דבר.  אברהם דשא (פשנל) שהחתים את הלהקה והפיק את האלבום, דרש לפרק את מבנה האופרה כדי להפוך את האלבום לקליט יותר.

שירי האלבום   את רוב השירים באלבום כתב והלחין דני סנדרסון, כאשר לעתים הצטרפו אליו חברי להקה אחרים במילים או בלחן. סנדרסון וחברי הלהקה היו אחראים גם להפקה המוזיקלית. השירים התאפיינו ברובם בהומור נונסנס, משחקי מילים וסיפורים לא ריאליסטיים. עם זאת נכללו בו שירי אהבה ונושאים רציניים יותר. המוזיקה באלבום נעשתה בהשראת להקות הרוק של שנות ה-60 בחו"ל, בייחוד הביטלס.

השיר "לא ידענו מה לעשות", נלקח מתוך "אופרת פוגי". השיר "המגפיים של ברוך" נלקח מיצירה שקדמה לאופרה, "הילד מברזיל". "יוסי מה נשמע" הוא קטע כליי שסנדרסון הלחין בתור תרגיל בגיטרה, אשר נועד ללמד את מחליפו בלהקת הנח"ל,  יהודה עדר,  לנגן בסגנונו הייחודי (לימים עדר חבר אל סנדרסון להקמת להקת "דודה").  

השיר "ביום ובלילה" התבסס על שיר בשם "The Cold Shoulder"  שסנדרסון כתב יחד עם חברה בשם מליסה קונל בעודו בן 15. השיר בוצע בזמנו על ידי להקתם של השניים, "הקטקומבות", אותה הם הקימו בזמן לימודיו של סנדרסון בתיכון בארצות הברית. ראשיתו של השיר "ילד מזדקן" היה ב"פינות פוגי" בתוכניתו של דורי בן זאב בגלי צה"ל , שנקרא במקור "פוגי מתחשמל" . 

אלון אולארצ'יק טען כי הלחן יפה מכדי להתבזבז על מערכון וכתב לו מילים חדשות ורציניות, חריגות ביחס לשאר האלבום, הקליל יותר באופיו. השירים "יו יה" ו"פה קבור הכלב", לדוגמה, מתבססים על כפל משמעות בפתגמים עבריים ויוצרים משחקי מילים המשנים את משמעותם המקובלת.

השירים "המגפיים של ברוך" ו"שיר המכולת" היו למעשה המשך של המערכונים מאופרה שלא הוקלטו באלבום אך בוצעו בהופעות.

פרשת שופטים

פרשת שופטים, כשמה, עוסקת רבות בסדרי המשפט לקראת הכניסה לארץ. אחת ההנחיות המרכזיות בפרשה היא החובה לעלות אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹוהֶיךָ בּוֹ, ולשמוע בקול השופטים, ולא לָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל.

לשון התורה הפותחת את הפרשה היא לשון פליאה - כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר.

המפרשים השונים הסבירו את לשון הפליאה כלשון כיסוי והעלמה (כמופיע בירמיהו ביחס לקדוש ברוך הוא- הִנֵּה אֲנִי ה' אֱלוֹהֵי כָּל בָּשָׂר, הֲמִמֶּנִּי יִפָּלֵא כָּל דָּבָר?), ואף כהבדלה ופרישה, כספק וכהתלבטות שאין יכולת לפתור אותה – אירוע שנראה חריג ו'ניסי'.

הסברים אלו מהדהדים מקרים רבים בחיי כל אחד ואחת מאיתנו, בהם אנו חשים כי יש דבר שמכוסה עבורנו. משהו נעלם, מובדל, מסופק, בלתי פתיר לכאורה. במקרים אלו נכון לדעת לאחוז בעצת התורה, לקום ולעלות ולהיוועץ עם אלו שאנו סומכים עליהם, שיגִּידוּ לנו אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט, לא רק במובן של הוראה ופסיקה, אלא כהכוונה, עצה, מבט עמוק ורב ממדי לחיים שלנו. לקום ולעלות – כי לא תמיד הדבר פשוט עבורנו, ויש צורך להתגבר על מניעות וחסימות שונות, להתעורר, לקום ולעלות.

לצד הסברים אלו ל'כִּי יִפָּלֵא', רבי אלימלך מליז'נסק מציע קריאה מופלאה ויצירתית.

לדבריו, הפסוק עוסק ביכולתו של האדם להפוך את דיבורו לפלא, וזאת באמצעות תיקון המידות שלו.

הנה הצדיק הוא מפליא פלאות גדולות, ועל ידי דבורו הקדוש נמתקים כל הדינים מעל ישראל...

וזהו 'כי יפלא ממך דבר', רצה לומר כאשר תרצה שהדבור שלך יעשה פלא...

'וקמת ועלית', פירוש תראה לתקן את כל אבריך...

וזהו 'ועלית אל המקום אשר יבחר ה'', רצה לומר שתעלה בקומתך עד כסא הכבוד

רבי אלימלך רואה את 'כִּי יִפָּלֵא' לא כתיאור של כיסוי וספק, אלא כתיאור של פלא, של האדם ההופך את עצמו בכוחות עצמו ובעבודתו על מידותיו, לכזה הממתיק את הדינים בעצמו מעל ישראל.

נראה כי דברים אלו משלימים את שראינו קודם לכן. מצבי המבוכה והספק, הקושי והכיסוי זוקקים לא רק את הושטת היד לעזרה ועצה של הנמצאים 'למעלה', אלא במקביל, את האמון של האדם בעצמו, את העבודה שלו על מידותיו, את שאיבת הכוחות שלו מתוככי נפשו, את היכולת שלו להפוך את דיבוריו לפלא, ולהמתיק את הדינים.

בעזרת ה', בימי אלול הבאים עלינו לטובה נשכיל להאיר את המכוסה, לפתור את המסופק, להיוועץ באנשים הנכונים שנמצאים 'בימים האלו', וזאת תוך העצמת האמון והאמונה שלנו בכוחנו, בפלא של חיינו ובמתיקותם.

שבת שלום, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי