title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - פרשת ויגש

פרשת ויגש – על התמיד

(לסיום "הדף היומי")

בספר עין יעקב (רבי יעקב חביב, מאה 16) שליקט את כל העניינים המחשבתיים והסיפוריים בתלמוד הבבלי והירושלמי מובא בהקדמה המדרש הבא: "מצאתי כתוב בשם המדרש, ובקשתיהו ולא מצאתיהו , וזהו נוסחו:

·                                             בן זומא אומר: מצינו פסוק כולל יותר והוא  " שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".

·                                             בן ננס אומר: מצינו פסוק כולל יותר והוא" ואהבת לרעך כמוך".

·                                             שמעון בן פזי אומר: מצינו פסוק כולל יותר, והוא "את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים".  עמד ר' פלוני על רגליו ואמר: "הלכה כבן פזי! ..."

המדרש מספר על חכמי ישראל שנחלקים, מה הפסוק הכי כללי בתורה?  מה הפסוק, שמתאר באופן הכי ברור ומתומצת מה התורה מצווה על האדם. שני הפסוקים הראשונים, מופיעים גם במדרשים אחרים שעוסקים בנושא וברור מאד למה הם מופיעים ברשימה המכובדת. הפסוק "שמע ישראל" נושא בתוכו את תשתית האמונה היהודית ואילו הפסוק "ואהבת לרעך כמוך"  נושא בתוכו את כל מצוות "בין אדם לחברו". הפסוק השלישי מפתיע מאד, מה הופך את הפסוק על קרבן התמיד לפסוק כל כך תשתיתי? מה גורם למדרש להגיד שדווקא כדעה שאומרת שפסוק זה הוא הכולל ביותר נפסקה הלכה?

המהר"ל מפראג, מסביר שהמטרה המרכזית בתורה היא שהאדם יהיה "עובד השם" ומה שמאפיין את הביטוי "עובד השם" זה הטוטליות. העובדה שהוא עובד באופן רציף וללא סייג. בחיים יש עליות ומורדות, עצב ושמחה מרץ וחוסר אונים אולם בתוך כל אלו קיימת גם מגמה פנימית שאיננה משתנה. ההתמדה והיציבות ללא תלות במצבי החיים המשתנים הם אלו שיוצרים זהות קבועה של האדם כקשור לקב"ה וכשייך אליו .

אם נתבונן, נוכל להוסיף, שהתורה החשיבה מאד את המהלך הקבוע לא רק בשל הטוטליות שלו אלא אף בשל העובדה שהוא מאפשר התקדמות רציפה וקבועה – הליכה קבועה קדימה, ולמעלה. מעט מאמץ כל יום מביא במבט לאחור לתוצאות מרשימות אפילו יותר ממאמץ אדיר אבל חד פעמי הן משום שבסופו של דבר פרוטה לפרוטה מצטרפת והן משום שההשפעה על האדם עצמו יוצרת התקדמות כבירה כאשר הפעולה או הלימוד הופכים אצלו לקבע ומופנמים.

שמעון בן פזי אומר שזה הדבר הכולל ביותר בתורה, העקביות, הרציפות , ההתקדמות, הקבועה של האדם  אל הקב"ה. עבודה זו בסופו של דבר, יוצרת מגמה בחיים. עניין זה נכון הן בעבודה שבלב – תפילה. הן בקיום והן בלימוד התורה - "והגית בו יומם ולילה".

שבת שלום, הרב מתן שניוייס, רב טירת-צבי