title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים התכנסה להמשיך את האור מחנוכה

חבורת הפיוטים התכנסה להמשיך את האור מחנוכה

 

עוד בטרם הגיע מנחה החבורה, ירון הלל, החברים פתחו בשירה ערה לפיוט "דרור יקרא". 

פתחנו בפיוט "עזרני אל חי" פיוט פופולרי מאד, שחובר ע"י ר' רפאל ענתבי, מפייטני חאלב, על פי לחן של שיר ערבי. הכותרת לצד השיר מציינת אמנם - "לעשרת ימי תשובה", אולם חרף העובדה הזאת ועל אף המלים המדברות על התמודדות עם היצר הרע ובקשה מהקב"ה לסייע לאדם בהתרחקות מהרע ובשיבה אל ה', השיר הוא שיר שמושר בכל עת, בשבתות ובשמחות. אולי בשל לחנו העליז והמשמח, או אולי בשל התחושה העולה מן השיר שה' סולח ומוחל בעת שהאדם מתוודה ומתחרט על עוונותיו.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

האזנו לביצועו של הפיוט בידי חיים משה ואף לביצוע מרגש של חסידי חב"ד לאותו הלחן עם עיבוד מעט אשכנזי.

 

מכאן עברנו לפיוט מפורסם לא פחות, מתוך זמירות לשבת, "דרור יקרא". אחד משירי השבת הידועים והנפוצים ביותר בכל קהילות ישראל לאורך הדורות. זהו ככל הנראה השיר הראשון שנכתב במיוחד כשיר לשבת, ולא כפיוט שנועד להשתלב בתפילה או בבית הכנסת
השיר פרץ אל התודעה הישראלית הציבורית עם ביצועו ההיסטורי של שלמה בר והברירה הטבעית, לפני יותר מ-30 שנה, שבו עיבד ושר את אחד מלחניו התימניים המסורתיים של הפיוט. לשלמה בר נזקפת זכות ראשונים של הובלת המהלך התרבותי של שילוב הפיוט והמוסיקה של הקהילות הספרדיות בעולם התרבות הישראלי
מחבר הפיוט הוא דונש בן לברט, משורר ובלשן בן המאה העשירית בספרד, תלמידו של ר' סעדיה גאון שעבר לספרד ובה פעל. הוא נחשב לחלוץ שיטת המשקל הכמותי בשירה העברית
השיר עצמו עוסק ביום השבת כיום של חופש וגאולה רוחנית לאדם ולעולם. המדרשים השונים ממשילים את עם ישראל לחתן ואת השבת לבת זוגו, הכלה. כשם שבני זוג מגנים ושומרים אחד על השני, כך עם ישראל והשבת שומרים זה על זה. השבת גואלת את האדם מן הנטל של שיגרת החיים ומאפשרת לו טעימה קטנה של העולם הבא ושל הגאולה העתידה.

יש לציין ששמו מופיע כאקרוסטיכון בראש שורות הבתים.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן





בענין שמחת הבנים בחרנו בפיוט הנקרא "אתה אהובי", פיוט לשמחת ברית המילה במסורת בבל, לוב וספרד ירושלים. אצל יהודי בבל זהו אחד הפיוטים המרכזיים בשמחה זו.

הפיוט, שלחנו שמח ומתרונן, רצוף ביטויי שמחה המבטאים את רחשי לבו של האב, שלבו כמו גואה על גדותיו ברחשי שמחה ותודה לקב"ה שזיכה אותו בבן, ומתוך השמחה הפרטית שלו הוא פונה לקב"ה בבקשה לשמח את עם ישראל כולו ולגאלו. המשורר כמו חש את נוכחותו של אליהו הנביא בשמחת הברית, שכן לפי המדרש אליהו הנביא הוא מלאך הברית ומבקר בכל ברית מילה, והוא מבקש שאליהו הנביא ימשיך אל תפקידו הנוסף ויבשר את הגאולה.

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


מסגרת הפיוטים לשבת עסקנו ב"אשת חיל" פרק ל"א מספר משלי.

מזמור זה מושר בכל המנהגים בליל שבת, מיד לאחר שירת 'שלום עליכם', לפני הקידוש האר"י ותלמידיו הנהיגו לשיר מזמור זה בליל שבת תוך התכוונות לדמות השכינה והשבת
המזמור כולו הוא הפרק האחרון של ספר משלי (פרק ל"א, החל מפסוק י') והוא בנוי לפי סדר הא"ב. ייתכן שבמקורו נכתב לאשה מסוימת, אך אפשר שהוא מעמיד דגם כללי של אשה אידיאלית בעיני הכותב. חכמים דרשו פסוקים אלו על נשים מקראיות שונות. ההסבר העממי הנלווה למנהג זו תולה אותה כשירת הלל לאשה הטורחת ועמלה בהכנת צורכי השבת

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

שירה זו ליד שולחן השבת באה כהכרת תודה והכרת הטוב של הבעל לאשתו של האשה לבעלה והילדים אל הוריהם.

 

 

ולקינוח המפגש שוררנו:

יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָ‍ִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.

וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.

 


לצפייה בביצוע החבורה יחד עם שלמה ארצי לחצו כאן


הברכה המגיעה מבורא העולם קשורה לירושלים ולציון ותבוא לידי ביטוי בשמחת הבנים דרך עבודת האל בשמחה וברננה.

 

בציפייה למפגש בשבוע הבא

 

גדי ליאון

מומחה שיקומי