title
title
title
title
title
title
מהעת הזו - על הפרידה

שלום רב קוראנו היקרים

 

החורף בא ועימו גשמי ברכה

האדמה הצמאה גומעת בשקיקה.

 

גליון זה הינו האחרון שיוצא

ו"מעת לעט" במתכונתו הנוכחית ייפסק.

 

היו אלו שנים נעימות ומלאות

בתוכן, בעשייה ובהרחבת הידע

בתחומים רבים ומגוונים.


רצינו להעניק לכם, הקוראים היקרים,

מהעשייה בבית גיל עוז

ומהנעשה בעמק , והכל דרך

כותבים נאמנים שעשו זאת בהתנדבות מלאה.

 

זה המקום להודות לכל אחת ואחד מהם

על מסירות יוצאת מגדר הרגיל

על גיוון וענין שיצרו ועל ההתמדה.


לאבישג איילי – על מדור "משב רוח"

ולנילי בן ארי – על "לאסוף את השברים".

לאליהו חביב – על "פינת הגינון"

ולפיטר פרידמן – על "ניגון המעיינות".

לתמי חיים – על המלצותיה בתרבות

ולנפתלי פלדמן על "עקיצת השבוע".

ולבסוף- לרב מתן שניוייס – על "מטעמים מפרשת השבוע".

 

ועוד תודות בפינו

לכל הכותבות והכותבים ששלחו מפרי עיטם

ולכל הצלמים המוכשרים על תמונותיהם.

 


זה שיר פרידה
אז בואי רק אמרי שלום
אני אומר תודה 
ואת יודעת שחלום
סופו להתגשם... 
אני אומר תודה 
ואחר כך נושק 

כמו חופים של ים עוזב

אני עובר עכשיו ממך
בין דמעות ובין כאב
אני הולך אני... 

זה שיר פרידות 
תמיד אומרים בין השורות
שכמו חידות
פרידות גם הן אינן פתורות
אין בי מנוחה
רוחך שבי 
גם היא בוכה

כמו חופים של ים עוזב
אני עובר עכשיו ממך
בין דמעות ובין כאב
אני הולך אני... 

כל הפרידות הן עצובות
כאב המילים חותך
טלפנתי שנה ולא ענית
אני הולך ממך.

 

כך כתב והלחין שלמה ארצי

מוזמנים לצפות בביצועו


 

בברכת פרידה ושבת שלום

 

גדי ליאון

העורך