title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - פרשת ויצא

פרשת ויצא - שבת ארגון – "גדול המצווה ועושה"

נושא "חודש ארגון" של בני עקיבא לשנה זו (שמגיע לשיאו בשבת זו – שבת ארגון) הוא "מצווה ועושה". מקור הביטוי, מופיע בתלמוד הבבלי, בין השאר במסכת קידושין, שם קובעת הגמרא ש"גדול המצווה- ועושה, ממי שאינו מצווה – ועושה". כלומר מי ש"מתנדב" לעשות מעשה טוב ערכו פחות ממי ש"חייב" לעשות מעשה טוב.

הקביעה נראית מוזרה באופן אינטואיטיבי. באופן פשוט המתנדב שאינו חייב מעלתו גדולה מזה שחייב מדוע הגמרא קובעת הפוך מהאינטואיציה?

גם בחירת הנושא לכאורה לא מתאימה ל"תנועת נוער" משתי סיבות:

א.       מדובר בנושא לימודי עיוני שלא מתאים לפעילות תנועת נוער של אחר הצהריים.

ב.       גם אם בוחרים נושא עיוני, נושא זה סותר (שוב, לכאורה) את כל מהותה של תנועת הנוער –  מהות תנועת הנוער הינה פעילות פורצת, התנדבותית, יוזמת ולא "מצווה ועושה".

נתחיל מהעיקרון. חז"ל קבעו שגדול המצווה ועושה מכמה סיבות נציין שתיים מהם.

א.       למרות שערך ההתנדבות הוא ערך נעלה ההתנדבות אינה מחייבת ולכן גם ארעית מטבעה. המתנדב יכול להפסיק את התנדבותו בכל רגע נתון עניין שהופך את ההתנדבות, גם אם היא ארוכת שנים לבלתי יציבה. לעומת זאת אדם מחויב, יודע שהמחויבות הזו משמעותה קביעות, הוא מחויב באופן קבוע , רציף ורציני למה או למי שהוא פועל עבורו.

ב.       באופן עמוק יותר, ככל שאדם מצווה על משהו (אם הציווי איננו שרירותי), הוא גם קשור אליו יותר. הדבר הוא חלק מעצמיותו ולא משהו עודף. כשהוא פועל על פי הציווי-המחויבות, הוא בעצם מממש את עצמו בצורה הכי כנה, ומדויקת, למי שהוא באמת. זו לא פעילות חד פעמית ששייכת לשלב כלשהו או למצב מסוים אלא משהו שמבטא אמת פנימית.

מכאן, לשייכות הנושא לתנועת נוער בני עקיבא.  תנועת נוער יכולה להיתפס כמשהו ילדותי ולא רציני. תנועה ששייכת לשלב מסוים בחיים וכשהוא חולף אנו כבר לא שייכים אליו יותר. לעומת זאת, כשתנועת נוער חוקקת על דגלה "מצווה ועושה" היא תוקעת יתד בלבבות, היא מצהירה שהפעילות שלה עמוקה ורצינית, יסודית וקבועה. כמובן שהפעילויות החיצוניות יכולות להשתנות ולהתאים את עצמם למצב ולזמן אולם ביסודה התנועה הזו משמעותית כל כך שהיא הופכת מתנועה רק של נוער לתנועה שבה הנוער סוחף ומוביל בלהט את כולם..


לנו קוראים המרחקים
הפתוחים הארוכים
ההרים, העמקים
לא נעצור.

זו הריצה שאין לה סוף

אין לה בית אין לה חוף                                                                    
לא להגיע רק לשאוף


לא לעצור...

לא יעצרנו הכאב
לא הלהט הצורב
כל עוד פועם בנו הלב
לא נעצור.

(יורם טהרלב)

 

"יד אחים לכם שלוחה הנוער החביב. "                          

 "בברכת חברים תורה ועבודה"

שבת שלום, הרב מתן שניוייס, רב טירת-צבי