title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - לחתונה הלכתי

לחתונה הלכתי

מיליםעממי יידי   תרגום-נוסח עבריישראל יצחקי     לחןעממי יידי


לחתונה הלכתי
,
על זאת מאד שמחתי,
הכל נראה לי כה יפה מושלם.
איתי היה גם מקסי
נסענו לשם בטקסי,
ולחופה הגענו עוד בזמן.

הרב מיד הגיע,
בכל הדרו הופיע,
השמיעו צליל עליז כינור ותוף.
והחתן בינתיים
לוטש סביב עיניים,
הנה מובלת כלתו סוף סוף.

פינקלשטיין, רובינשטיין,
המרשטיין ופוליאקוב
זילברשטיין, גולדשטיין,
כולם יריעו: מזל טוב!
ואז נשתה לחיים
תמזוג האמא יין,
כי בשמחה הזו גדול חלקי.
את הכלה חיבקתי,
בחום אותה נישקתי:
כי החתן הוא אנוכי עצמי!

 

מאתר פלאות: "בראיון מוקלט עם ישראל יצחקי סיפר הנ"ל על השיר ששמו "לחתונה הלכתי":

השיר נכתב עלי ידי ישראל יצחקי למנגינה עממית לחתונתה של אחותו המנוחה עליזה ז"ל עם בחיר ליבה משה שוורץ והושמע במסיבת החתונה בהשמעת בכורה. מנהל חברת התקליטים שהיה נוכח באולם יעץ ליצחקי להקליטו כיון שהוא יהיה להיט. ואכן צדק..."

 

להאזנה לביצוע השיר לחצו כאן    

לצפייה בביצועו של ישראל יצחקי לחצו כאן 

 

לצפייה בביצוע השיר בשפת המקור (יידיש) מפי ריצ'רד אינגר. 1950 לחצו כאן



 Description: https://www.zemereshet.co.il/AdjustImage.aspx?MaxWidth=374&MaxHeight=374&src=UserFiles/Image/252.jpg

 

ישראל יצחקי 1925- אפריל 2019

 

 

להאזנה לשיחה שנערכה עם הזמר ישראל יצחקי בשנת 2012  - 27 דקות (מענין!) במסגרת התוכנית "לגעת ברוח" לחצו כאן


 

יצחקי נולד בצפת כבנם של קלמן נוטר יליד פולין ושל רוזי, חלוצה צעירה מבריטניה,  שמשפחתה היגרה לשם ממזרח אירופה.  בעקבות עבודתו של אביו, עברה משפחתו מראש פינה תחילה לירושלים ולאחר מכן לתל אביב . יצחקי למד בבית ספר אחד העם אצל הסופר יהודה בורלא , שטען בפניו שיש לו כשרון משחק. בנעוריו עבר עם משפחתו לפתח תקווה , ושם ניסה להתקבל למקהלתו של שלמה קפלן , אך נדחה והתקבל ללהקת שחקנים שהקימה בעיר מניה ארנון. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בזכרון יעקב,  שם גם החל לעבוד בבניין ובסלילת כבישים. הוא נבחן לתחרות כישרונות צעירים, שארגן בתל אביב האמרגן משה ואלין.  שם אלתר להיט של האחיות אנדרוז וזכה במקום השני. לאחר מכן עבד כמכונאי ב"אגד" ובערבים הופיע לעיתים בבתי קפה בגוש דן.  באחד מהם, בקפה צליל בגבעת רמב"ם שבגבעתיים, הכיר לראשונה את המלצרית שםיפה ירקוני.

עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס יצחקי לחטיבת אלכסנדרוני ולחם בכפר חיריה.  בחטיבה הקים עם עמנואל זמיר,  קצין התרבות החטיבתי, את "להקת השרון". הלהקה שרה ארבעה שירים שכתב והלחין יצחקי: "אנו ניפגש", "הגידי, אמרי לי מדוע", "הגענו לכאן חבריא" ו "מוחמד, יה מוחמד".
 בשלב מסוים נכללה הלהקה ב "חישטרון",   שהייתה להקת הזמר של חיל השדה. בחישטרון הוא שיתף פעולה עם הזמרת יפה ירקוני ועם הפזמונאי והמלחין בובי פנחסי.

יצחקי זכה לתהילה עם קום מדינת ישראל, ונמנה עם האמנים הראשונים שהקליטו בחברת הד ארצי.  הוא הוציא את אלבומו הראשון  בשנת 1949 והקליט שירים מתורגמים וגם מקוריים בסגנון סלוני. בשנות החמישים היה אחד הזמרים הבולטים והפופולריים ביותר בארץ. באמצע שנות ה-50 החל לשיר שירים בסגנון הזמר הארץ–ישראלי. מספר שירים כתב לו אברהם ברושי

בין להיטיו
: "לחתונה הלכתי", שיר שנהוג היה להשמיע בחגיגות נישואין, כאשר "פינקלשטיין" ו"רובינשטיין" הנזכרים בשיר היו דמויות פופולריות ומוכרות בציבור.  "סימונה מדימונה" שיר שנכתב בהשראת פגישה עם נערה בעיירה דימונה שהוקמה באמצע שנות החמישים.   "משמר הגבול", מעין המנון ליחידה שפעלה אז בעיקר נגד מסתננים שהגיעו מחוץ לגבולות המדינה מארצות ערב.
"אבא'לה בוא ללונה פארק
,  שיר שחיבר עם יוסף כנען ומילא את הצורך בשירי ילדים שלא היו רבים באותה תקופה.

בסוף שנות השישים לאחר מלחמת ששת הימים, שכנע אותו אמרגן אוסטרלי, שראה אותו בארץ, להגיע להופעות באוסטרליה. יצחקי השתקע שם והמשיך להופיע כזמר, אולם שינה את שמו ל-
 "רל קיי
 (Rael Kay)  כדי להקל על התושבים המקומיים לבטאו. בשנת 1978 לקה בדלקת קרום המוח ובעקבות מחלתו שותק בפלג גופו השמאלי ומיתרי הקול שלו נפגעו. הוא הצליח להשתקם בעזרת התעמלות בשיטת טאי-צ'י בהדרכתו של רופא טבעוני סיני. כעבור 17 שנים חזר לישראל ב-1985 בעקבות פטירתה של אחותו. באחת מהופעותיו בשירי ארץ–ישראל בבית תל אביבי הכיר את רעייתו השנייה, דניז, עולה מבלגיה.  בשנות ה- 90 שיתף פעולה עם גבי ברלין באלבומו "נשיקת אש". לרגל יום הולדתו ה- 85  ולרגל זכייתו בפרס אקו"ם, שהוענק לו על תרומתו "לזמר העברי הקל בראשית דרכו" נערך לו ב"צוותא" ערב מחווה. יצחקי התאלמן מרעייתו השנייה, דניז דוקטורצ'יק. ב- 11 באפריל 2019 הלך יצחקי לעולמו והוא בן 93.