title
title
title
title
title
title
משתפים - כמו מים - בשיעור ביודנסה בגיל עוז

כמו מים – בשיעור ביודנסה בגיל עוז - שלומית שניר 20.11.2019

-         כשיש לפניכן מכשול, עקפו אותו בדרככן למטרה, היו כמו מים שעוקפים סלע.

המשפט המואר הזה יצא אתמול בשיעור ביודנסה (מחול החיים) בגיל עוז, בטבעיות, משפתיה של אפרת מורתנו.

-         ועכשיו, אמרה, נרקוד זאת.

אפרת הפעילה את טייפ המוסיקה והדגימה לנו איך לנהוג. גזרתה הגבעולית הסתחררה, עיניה הבהירות חייכו, ושערה המסולסל כרעמת אריה, הקיף את פניה.

דבריה נגהו בחללו של אולם המחול האפרפר, נתלו בתקרתו הקמורה כגל, והאירו ככוכב שביט. התחלקנו לשתי שורות. המורה ביקשה מהבנות בשורה שלי, להתפזר באולם. כל אחת השתרשה במקומה, ומבלי להזיז את רגליה – ניסתה ללכוד את בנות השורה השנייה שנתבקשו לרחף בינינו.

חשתי כעץ בשרקיה – הרוח שהייתה פוקדת את קיבוץ ילדותי. פרשתי את ענפיי, מנסה לתפוס בהם את מי שהתקרבה אלי. בת שנתפסה, החליפה את התופסת. אחר כך, התעופפתי בשקיקה, כשאני מנערת את כובד שנותיי מעלי כקורמורן שזפת דבקה בנוצותיו, והוא מצליח להשתחרר ממנה.

ניתרתי בקלילות בין העצים והאבנים שעמדו בדרכי, וחמקתי מן האצבעות שניסו לתפוס בי. הייתי נחש קדמון. התפתלתי והחלקתי חרישית בין העצים הנחמדים למראה, כל זן וזן למינהו. לבסוף נתפסתי בכף, חזרתי להיות עץ, והצלחתי ללכוד בנות כנף אחדות.

מצהלות החדווה שלנו, ניקדו בצבעים חיים את האוויר המאובק. הייתה זו ראשיתו של שיעור. שיעור לחיים, שיעור משנה חיים.