title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים קולטת חבר חדש

חבורת הפיוטים קולטת חבר חדש

הצטרף אלינו חבר חדש לחבורה שנקלט מיד באהבה רבה.

מכאן אנו פונים שוב – מוזמנים כולכם לבוא ולהצטרף.

פתחנו את המפגש בפיוט "אל גליל" – אותו חיבר רבי יצחק סונה, פייטן בן דורנו, אשר הלחן לפיוט הושאל מהשירה הערבית ומושר בפי אחיו החזן יחזקאל ציון.


אֶל גָּלִיל - רבי יצחק סונה

 

אֶל גָּלִיל אֶל גָּליל אֶל גָּלִיל.

אַשְׁרַיִך אֶרֶץ הַגָּלִיל.

כָּמְהָה נַפְשִׁי לָךְ הַגָּלִיל.

 

אֶל גְּדוֹלַיִךְ צַדִּיקִים.

אֶל קְדוֹשַיִךְ תְּמִימִים.

מָגֵן צִנָּה הֵם עַל אַחִים.

חַיִּים הֵם בְּתוֹכֵנוּ.

מַרְוִים אֶת צִמְאוֹנֵנוּ:

 

עָרַךְ שֱׁלְחָן לְעַמִּי.

יוֹסֵף הוּא נֵזֶר תִּפְאַרְתִּי.

חִדֵּשׁ הֵכִין הַצְּפַתִּי :

בִּזְכוּתוֹ עָמַד עוֹלָם.

מְרוֹמָם הוּא מִכֱּלָּם.

נִסִּים עשה לי בזכות אהוב.

 

 שמח לעם בשיריו.

לכה דודי ליראיו.

תקן שלמה בעמיו :

בִּזְכוּתוֹ עָמַד עוֹלָם.

מְרוֹמָם הוּא מִכֱּלָּם.

נִסִּים עשה לי בזכות אהוב.

 

עלה ארי וגוריו.

משה דרשן וענו.

אשרי הדור חזה פניו :

בִּזְכוּתוֹ עָמַד עוֹלָם.

מְרוֹמָם הוּא מִכֱּלָּם.

נִסִּים עשה לי בזכות אהוב.

 

אֶל גָּלִיל אֶל גָּליל אֶל גָּלִיל. 

  

הבית הראשון עוסק בדור התנאים שהיה חי בגליל.

הבית השני עוסק בבעל השולחן ערוך שהיה חי בצפת הלוא הוא רבי יוסף קארו.

הבית השלישי עוסק ברבי שלמה הלוי אלקבץ מחבר הפיוט "לכה דודי".

ואילו הבית הרביעי עוסק במורו של האר"י – רבי משה קורדובירו – משה דרשן – ארי וגוריו הלוא הוא האר"י הקדוש.

לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


המשכנו בפיוט "מִיָּמִים יָמִימָה", פיוט המופנה לחתן ולכלה, אך בהרחבה מופנה לתורה ולעם ישראל, אשר מדומים בשיר השירים ככלה.

מִיָּמִים יָמִימָה אָשִׁירָה וְאַנְעִימָה

לְשֵׁם אֵל חַי צוּר שׁוֹכֵן רוּמָה.

עַל שִׁכְמִי אָרִימָה

עוֹל תּוֹרָה תְּמִימָה.

כְּבוֹדָה בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה:


שִׂמְחוּ בֵית יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ.

עַם אַבְרָהָם תָּמִיד הַלְלוּיָה.

בְּרֹן חָתָן כַּלָּה יְפֵיפִיָּה

בְּהִירָה וּבָרָה כְּזֹהַר הַחַמָּה.

לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן





בפיוטים לשבת עסקנו הפעם בפיוט המופיע בסוף תפילת המוסף

"אין כאלוהינו". פיוט קצר זה נאמר ברוב המנהגים בסוף תפילת שחרית של ימות החול ובשבתות וחגים בסוף תפילת מוסף.

זהו פיוט קדום הנזכר כבר בסדר רב עמרם גאון, ומוצאו כנראה בספרות הסוד הקדומה, ספרות ההיכלות.

יש הנוהגים שלא לאומרו בימות החול, שבהם נחפזים המתפללים לסיים את תפילתם ולפנות לעיסוקיהם, אלא בשבתות בלבד.

כאשר עלו תלמידי הגר"א (הגאון מוילנה) לארץ ישראל, הורה להם הגר"א לאמץ כמה ממנהגי הספרדים שרווחו כאן, וביניהם אמירת 'אין כאלוהינו' גם בימות החול
הפיוט פשוט ובנוי על חזרה מרובעת על המלים הפותחות 'אין', 'מי', 'ברוך' ו'אתה' ולאחר כל אחת ממילות הפתיחה חוזרים ארבעה כינויים של הקדוש ברוך הוא – 'אלוקינו', 'אדוננו', 'מלכנו' ו'מושיענו'. 
סדר השורות הראשונות של הפיוט נדרש על דרך הנוטריקון: ראשי שלוש השורות הפותחות יוצרות את המלה 'אמן', והשורה הרביעית פותחת במלה 'ברוך'. 

הפיוט עוסק בהכרת הטוב ובהודאה כלפי הקדוש ברוך הוא.

 

לצפייה במילות הפיוט לחצו כאן


 לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


הפיוט האחרון שהושר במפגש זה הינו פיוט "יהי שלום בחילנו".

פיוט שמחה לברית מילה, הנפוץ והעתיק מבין פיוטי ברית המילה. מחבר הפיוט אינו ידוע, שמו הפרטי העולה מן האקרוסטיכון הוא יהושע. הפיוט הופיע לראשונה בדפוס בשנת 1522 בוונציה, ומאז נדפס בעשרות מחזורי תפילה וספרי פיוטים ברחבי העולם היהודי – חצי האי קרים, איטליה, בלגרד, קושטא, וילנה, מצרים, פרס, יוון, הודו ועירק – אלו הם מקצת מן המקומות. פיוט דומה לפיוט הזה מופיע גם במחזור ארם צובה (1527), תחת האקרוסטיכון טוביה

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

להשתמע במפגש הבא

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט