title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - "ולפעמים החגיגה נגמרת..."

"ולפעמים החגיגה נגמרת......"

 

אכן לפעמים החגיגה נגמרת ועלינו להיפרד ממיקי סמסון שהיתה מורת האומנות ומדריכת התעסוקה בבית גיל עוז שנים רבות.

מיקי השרתה אווירה יוצרת ודינמית שהצליחה לטעת בלב חברי הבית את האומץ לנסות ליזום ולהוציא מעצמם, מן הכוח אל הפועל" יצירות ופסלים, פסיפסים ורישומים, עבודות בקרמיקה, עבודת מחזור ומה לא.

וכך, לאחר שנים רבות פרשה מיקי לגמלאות.




 

ביום שלישי, ל' בתשרי, ה- 29 באוקטובר, התכנסנו למעגל גדול ועוטף לטקס הפרידה.

מיקי פתחה בדבריה כמה הבית הזה וחברי הבית היוו עבורה בית שני משמעותי וחשוב. היא קראה בפנינו ציטוטים משירי פרידה ידועים אשר היטיבו לתאר את הרגשתה העצובה מחד על הפרידה, אך השמחה על האופק החדש שכעת פתוח בפניה.

ראו כאן את דבריה


חברים שונים הביעו את שעל ליבם כלפי מיקי.

דוב לבנה מרשפים, זקן החברים דיבר על הקשר האמיץ שנוצר בינהם.

ראו כאן את שאמר דוב


עליזה לוסקי מרוויה הביעה את המשענת הרחבה שמיקי סיפקה עבורה בתהליכי היצירה לאורך כל השנים.

ראו כאן את דברי עליזה


הילדה בן גוזי מבית-שאן הגדילה לעשות ויצרה אקרוסטיכון על שמה של מיקי.

ראו כאן את דברי הילדה


שרה חילאוי וז'קלין עטיה, שתיהן מתנדבות וותיקות בבית, מבית-שאן, צירפו אף הן את ברכתן.

ראו כאן את ברכותיהן


ולסיום הצוות שר עבור מיקי את שירה המפורסם של נעמי שמר "החגיגה נגמרת".

צפו בביצוע השיר

הוקראה ברכת הצוות וחברי הבית כולם עבור מיקי והענקנו לה קולאז' ומגנטים של תמונות שונות לאורך השנים בהם עבדה מיקי בביתנו.

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע לחצו כאן


קשתה עלינו הפרידה אך מתנחמים אנו בכניסתה של שקד בן יעקב כמדריכת התעסוקה החדשה אשר השתלבה כבר היטב בצוות ועושה כעת את צעדיה הראשונים בתוך הבית יחד עם החברים.

 

אנו מאחלים למיקי הצלחה רבה בפנסיה ושתצליח בכל אשר תפנה.

 

גדי ליאון

מומחה שיקומי